מדי שנה מגיעות אלינו יותר מ־40 אלף תלונות של צרכנים, מתוכן קרוב ל־500 תלונות בנושאים של מוצרי תינוקות וילדים", אומר ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. "רוב התלונות מגיעות בעקבות הטעיות שונות שחוו הצרכנים או פגמים כאלה ואחרים. למשל, הטעיות לגבי סוג המוצר, לגבי השימוש בו, מבצעים שונים שרשתות מפרסמות, וישנן גם תלונות לגבי מוצרים פגומים שלא הסכימו להחליף אותם וגם לגבי ביטולי עסקאות".

לדברי גולדשמיד, אחת הבעיות המרכזיות הקשורה לשוק הצעצועים בישראל קשורה בתקינה של המוצרים, או ליתר דיוק בהיעדר התקינה שלהם. "לעתים רבות, מוצרים ומשחקים לילדים המיובאים לישראל או המיוצרים בה - אינם מסווגים כצעצועים, אלא כתכשיטים או מוצרי ספורט, מה שפוטר אותם מלעבור את בדיקות התקינה המיועדות לצעצועים בישראל", הוא טוען. "כך הם מגיעים לידי הילדים ולפיות התינוקות, אף שהם לעתים מסוכנים כשלעצמם או מכילים מתכות וכימיקלים. למשל חצי קליעה למטרה, המוגדרים כמוצר ספורט ולא כצעצועים, מסכנים את בריאותם של ילדים רבים, שחלקם כבר נפגעו באופן בלתי הפיך מהמשחק בהם, או שתליונים ושרשראות לילדים סווגו כתכשיטים, ולכן לא עברו בדיקות תקינה של צעצועים אף שהכילו עופרת שיושבת על הצוואר של הילדה ועלולה לגרום לנזקים בריאותיים. לכן סיווג המוצר בקטגוריה הנכונה הנו קריטי להגנה על הילד, על בריאותו ועל שלומו".

ספינרים. חדרו בחודשים האחרונים לכל בית בישראל. צילום: מנדי חיטמן, פלאש 90ספינרים. חדרו בחודשים האחרונים לכל בית בישראל. צילום: מנדי חיטמן, פלאש 90

לדברי גולדשמיד, אחת הדוגמאות המאוד אקטואליות היא הספינר, שחדר בחודשים האחרונים לכל בית בישראל. "הרשות להגנת הצרכן האמריקאית פרסמה לא מכבר הודעה ובה המלצה להורים שלא לקנות לילדיהם ספינר, בעקבות מקרים שבהם ילדים בלעו חלקים מהצעצוע הפופולרי", הוא מספר. "היבואנים של הספינרים טענו שזה בעצם מכשיר המסייע להפרעות קשב וריכוז ושזה לא משחק, ולכן בהתחלה הספינר עבר מתחת לרדאר, ולא היה צריך לעבור את כל בדיקות התקינה של מכון התקנים המיועדות לצעצועים. אני מקווה כי בתחום ההגנה על הצרכן הצעיר, האכיפה, השקיפות והנגישות למוצרים איכותיים ובטיחותיים יותר ישתפרו, זאת במקביל למודעות והאחריות הצרכנית".

לדברי גולדשמיד, המודעות הצרכנית לא מספיק קיימת בארץ בהיבט של מסוכנות המוצרים והמרכיבים הקיימים בהם. "כשתינוק, למשל, מחזיק בפה במשך שעות ברווז מגומי שמכיל כימיקלים, ההורה לא יודע בכלל שהמוצר שקנה לילד שלו הוא מסוכן או לכל הפחות לא בריא", הוא מסביר. "יש מחקרים בינלאומיים המראים שברוב המוחלט של המוצרים לתינוקות קיימים כימיקלים ומתכות העלולים לגרום לגירויים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב הם פשוט מסוכנים לשימוש. בנוסף לכך, ישנם מוצרים שבעצמם מסוכנים, כמו משחקים באיכות נמוכה שמתפרקים, משחקים חדים או כל מיני דברים קטנים

שתינוקות עלולים לבלוע ולהיחנק".

גולדשמיד, שדיבר על חשיבות המודעות לנושא בכנס הנגב לשלום הילד, שהתקיים בשבוע שעבר בשיתוף המועצה לשלום הילד, אוניברסיטת בן־גוריון ומכון חרוב, טוען ש"כל עוד המודעות הצרכנית לא תגבר בנושאים הללו, אז החומרים המסוכנים ימשיכו להסתתר בתוך המוצרים, ועל כך בונים לא מעט יצרנים ויבואנים. היכן שאין מספיק מודעות, שם אנו עלולים להיפגע".

כאן, למעשה, מתבטאת חשיבותן של בדיקות התקינה, שאמורות להעניק להורים שקט נפשי בכל הנוגע לאיכות הצעצועים, אך כאמור לעתים היבואנים מצליחים לעקוף אותן.




ג'וש גולדשמיד. "כל עוד המודעות הצרכנית לא תגבר, החומרים המסוכנים ימשיכו להסתתר במוצרים". צילום: יח"צג'וש גולדשמיד. "כל עוד המודעות הצרכנית לא תגבר, החומרים המסוכנים ימשיכו להסתתר במוצרים". צילום: יח"צ

מפקחים גם בשווקים

האיסור לייצר, לייבא ולמכור צעצועים מסוכנים נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ"ז - 1986. הגדרת צעצוע מסוכן בצו היא "צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה". הצו אוסר ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים בהסתייגות כי הצו לא יחול על צעצועים העומדים בדרישות תקן רשמי, ת"י 562 - צעצועים: דרישות בטיחות.

"לרוב, סוכן המכס או היבואן עצמו מגיש את הניירות למכס ומסווג את המוצר כפרט מכס כזה או אחר", אומרת דליה ירום, מנהלת המעבדה לכימיה, בריאות וסביבה במכון התקנים הישראלי. "פרט המכס קובע בעצם את מסלול האישורים שהמוצר יעבור ואת אחוז המיסוי שיש לשלם עליו. מטרתו של מכון התקנים היא לשמור על בריאות ובטיחות הציבור, אבל אם למשל יבואן מסווג מוצר מסוים כפרט מכס לא נכון, או מצהיר הצהרה לא נכונה, אין לנו סמכות משפטית לעצור את מה שהוא עושה. אנחנו רק יכולים להודיע על כך למשרד הכלכלה, שהוא הרגולטור, וגם קורה הרבה פעמים שאנחנו אפילו לא יודעים מזה, כי המוצר בכלל לא מגיע אלינו. כשמגיע אלינו מוצר מיובא לבדיקה, אנחנו בודקים אם חל עליו התקן הישראלי או לא. במקרה של הספינרים, למשל, הם סווגו כצעצועים, וכשבדקו את נושא חלות התקן, באו יבואנים ואמרו שזה לא צעצוע ושהמוצר הזה משמש לטיפול בילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. יצאנו מנקודת הנחה שיש מטפל שמשגיח על הילדים בזמן הטיפול, ולכן בתחילת הדרך המוצר קיבל 'תקן לא חל'. אבל אז התברר שלמעשה הספינר לא נמכר למטפלים, אלא נמכר כצעצוע בחנויות הצעצועים, ואז אמרנו ליבואנים שאנחנו מתחילים לבדוק אותם. התחלנו לבדוק את המוצר, ורק את אלה שמתאימים לתקן - אנחנו מאפשרים לשווק".

איך אפשר לדעת שהמוצר שאני קונה אכן מתאים לתקן?
"כל הצעצועים שמשוחררים לשיווק בארץ נבדקים, והממונה על התקינה גם מפקח בשווקים ובודק שמשהו לא זלג. על כל צעצוע צריכה להיות מדבקה בעברית עם ארץ הייצור, שם היבואן, לאיזה גיל המוצר מיועד והאזהרות לגביו".

דליה ירום. "אין לנו סמכות משפטית לעצור יבואן שמסווג פרט מכס כלא נכון". צילום: יח"צדליה ירום. "אין לנו סמכות משפטית לעצור יבואן שמסווג פרט מכס כלא נכון". צילום: יח"צ

מה לגבי תו תקן?
"תו תקן זה וולנטרי, את לא יכולה לחייב יצרני צעצועים לעשות תו תקן. זה דורש פיקוח גם על תהליך הייצור עצמו, וזה פחות ישים. כיום אין לנו יצרן בתו תקן לצעצועים, אבל כל הצעצועים המיובאים נבדקים. מה שכן, יש מוצרים אחרים לתינוקות שחלק מהיצרנים כן עשו להם תו תקן, למשל לחלק ממותגי

המוצצים, למזרני תינוקות, ללולים, לכיסאות גבוהים".

על מי האחריות

לדברי גורם בכיר במינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, "כל הצעצועים המיובאים לארץ מחייבים בדיקה מעבדתית של כל משלוח שלהם על ידי מכון התקנים. במקרים שבהם מדובר במוצרים שהם בעלי חלות תקן, ואילו יבואן נתפס על ידי המכס או על ידי מכון התקנים כמדווח לא נכון או שמסתיר משהו, אז כשאנחנו מקבלים דיווח על כך היבואן נחשב למפר אמון. אנחנו פותחים נגדו תיק מינהלי או פלילי עד לענישה בבית משפט. כמו כן, לפי סמכויות שבחוק התקנים, המפקחים מטעם הממונה על התקינה מבצעים פעילות אכיפה אחר מוצרים בחלות תקנים רשמיים. המפקחים עושים סיורים בכל מיני חנויות שהם מניחים שאמורים להימצא שם מוצרים שדורשים התאמה לתקן הישראלי הרשמי. הם לוקחים את המוצרים לבדיקה לפי תוכנית עבודה, או לפי תלונה או פנייה של אזרחים, או מתוך מידע המתקבל לגבי מוצר מסוים שיש חשד לגביו שאינו מתאים לתקן. אם המוצר לא מתאים לתקן, נפתח תיק מינהלי או פלילי נגד עסקים המפרים את החוק".

לא מעט פריטים שנמכרים בחנויות אינם נחשבים צעצועים, ולכן אינם מסווגים כך, ועדיין יירכשו על ידי הורים לימי ההולדת של ילדיהם, למסיבות בגן וכו'. "כשאנחנו מסתובבים בכל מיני חנויות שקונים בהן הפתעות לימי הולדת בשקל וחצי, אנחנו מוצאים מוצרים שעלולים לסכן ילדים", אומרת אביטל אפל, דוברת ומנהלת יחסי ממשל בארגון בטרם לבטיחות ילדים. "למשל, סוגים של פנסים קטנים שבכלל לא מוגדרים כצעצועים, לא מגיעים עם הוראות שימוש ואזהרה, וגם לא עומדים בדרישות התקן הישראלי - ת"י 562. ראיתי גם צעצועים שבקלות מתפרקים לחלקים קטנים, וגם הרבה צעצועים שיש בהם סוללות כפתור. אם המוצרים הללו היו עומדים בתקן, הרי שהסוללות היו אמורות להיות עם הברגה, ואילו כאן הן ללא הברגה וקל להוציא אותן".




אביטל אפל. "כשאנחנו קונים בחנויות שמוכרות הפתעות בשקל וחצי אנו מסכנים את ילדינו". צילום: חן גליליאביטל אפל. "כשאנחנו קונים בחנויות שמוכרות הפתעות בשקל וחצי אנו מסכנים את ילדינו". צילום: חן גלילי

אפל מדגישה שסוללות כפתור מהוות את אחת הסכנות הגדולות, במיוחד לילדים קטנים, ובליעתן עלולה אפילו להסתיים במוות. "בשנים 2010־2016 הגיעו לחדרי המיון בעשרה בתי חולים 233 ילדים עקב היפגעות במעורבות סוללות, מתוכם 70% ילדים מגיל לידה עד גיל 4", היא אומרת. "בחנויות הצעצועים המוסדרות המצב הוא באמת טוב והצעצועים עומדים בדרישות התקן הישראלי. לכן אני ממליצה להורים לבחור בצעצועים באיכות טובה שגם מתאימים לגיל הילד, ולהימנע מרכישת צעצועים בעלי חלקים מתפרקים, צבע עופרת, חוטים או חבלים, חומרים רעילים, פינות חדות, חלקים שבירים ובטריות או מגנטים הניתנים לפירוק. המטרה שלנו כהורים היא לדאוג לכך שהילד ייהנה מהצעצוע ולא ייפגע ממנו".

בעייתיות נוספת, הנוגעת לקניית מוצרי תינוקות וילדים, רואה גולדשמיד בעובדה שהורים רבים רוכשים מוצרים אונליין. "יותר ויותר הורים מזמינים מוצרים מהאינטרנט, שאולי קצת יותר זולים, אבל עלולים להיות לא בריאים ואולי גם מסוכנים", הוא אומר. "המסחר אונליין הגביר יבוא ורכישת מוצרים זולים, מסין בדרך כלל, ומאוד יכול להיות שהם לא עברו בדיקות תקינה או שעברו בדיקות לא לפי התקן הישראלי. אומנם האחריות על בטיחות המשחקים והמוצרים הנה על היצרן ולא על הצרכן, שכן פעמים רבות אין לצרכן מידע או ידע מקצועי כדי לנתח ולהכיר את המוצרים ומרכיביהם, אבל אנחנו כצרכנים חייבים לדעת שבריאות ילדינו תלויה לא רק במה שהם אוכלים, אלא גם בצעצועים שלהם".

"הורה שקונה לילד קטן מוצר מהאינטרנט הוא הורה לא אחראי ולא מודע לסכנות", טוענת מצדה ירום ממכון התקנים הישראלי. "כבר ראיתי מוצרים כאלה שיכולים לגרום חנק מיידי. במרבית המקרים מוצרים שנמכרים באינטרנט לא נבדקים, ולכן הורים במודע מסכנים את ילדיהם".