אני אם לבת שנתיים ושלושה חודשים. לאחרונה התגלה אצלה חיידק בפה ובשיניים הדורש צחצוח של השיניים כמה פעמים ביום. הילדה מסרבת ומכרסמת את מברשת השיניים. כיצד לגרום לה לצחצח שיניים באופן יסודי?

זה בסדר שהילדה תשתעשע עם מברשת השיניים בפה כרצונה, אך בסוף המשחק על ההורים לצחצח עבורה את השיניים, ועליה להבין זאת. נכון להיום, על הבת שלך לקבל בהכנעה את העובדה שההורים מצחצחים עבורה את השיניים. עלייך לקחת את הקטנה בזמן ארוחה או במקלחת ולומר לה: ‘אמא ואבא חייבים לצחצח לך את השיניים בכל יום. עלייך להחליט אם את נותנת לאמא ואבא לצחצח שיניים ולשמור עלייך, או שאמא ואבא יצטרכו לשמור על השיניים שלך בכך שלא תקבלי ממתקים ודברים שפוגעים בשיניים. אם נשמור לך על השיניים בצחצוח, תוכלי לאכול את הממתקים שאת אוהבת. זו בחירה שלך’.

בתחילה הבת שלך תצעק שהיא מסרבת לצחצח שיניים, ואז היא לא תקבל ממתקים. תיאלצי לגרום לילדה להבין שהיא אינה מקבלת ממתקים, אלא אם היא תיתן לך לצחצח לה שיניים. רק כך הילדה תלמד לקבל בהכנעה את הגזירה.
אני אמא לילד בן שלוש וחצי, שלאחרונה נחשף לנושא המוות ומפחד ממנו. הוא חושש למות, חושש שאני אמות וחושש להיפרד ממני בגן. כיצד מסבירים לו את הנושא?
 

יש להתמודד עם שני הנושאים בנפרד. בנושא הפרידה מהגן אני ממליצה להגיד לבן: ‘היום ומחר לא הולכים לגן, אבל ביום ראשון הולכים לגן, וקצת קשה לך להיפרד. אני רוצה להגיד לך מראש שאי אפשר להיות עם אמא כל הזמן, ואני רוצה שאתה תתחיל להיפרד ממני כמו גדול כשאנחנו מגיעים לגן. אני אתן לך חיבוק ונשיקה, ואתה לאט־לאט תתרגל’. במהלך הפרידה את תתייחסי אליו במילים קצרות כדי להקל עליו. ייתכן כי תהליך הפרידה מהילד נעשה באופן דרמטי עבורו, ולכן עלייך להקל עליו ולהימנע מעיסוק יתר בנושא.

בנוגע לנושא המוות, יש לדבר עליו בהתאם לגילו. נושא הריקנות כאשר אדם שהיה איננו עוד הוא קשה גם עבור אנשים מבוגרים. אי־הוודאות שההורים משדרים נקלטת אצל הילד, והוא נהיה סקרן לנושא. כשבנך יאמר לך: ‘אני לא רוצה שתמותי' ו’אני מפחד למות’, השיבי לו: ‘קראתי בעיתון שרופאים עובדים היום על תרופה שתגרום לאנשים לחיות ולא למות. אני חושבת שאולי אני לא אמות וגם אתה תחיה לנצח’. לילד ששואל: ‘מה קורה כשקופצים מקומה חמישית’, יש לענות לו: ‘שוברים יד או רגל’ ולא לספר לו על המוות, מכיוון שהוא קטן מדי כדי לעבד את המידע ולהבין אותו. בנך הוא ילד קטן, וכעת הוא מתמודד עם מידע שגדול עליו.

התפקיד שלך כהורה הוא לנצור בילד ביטחון ולא רק לומר לו את האמת. הילד לא צריך לשמוע רק תשובות אמת. אין זה אומר לספק תשובות שקר, אלא תשובות שירגיעו אותו ולא יעוררו אצלו פחדים. אם יש לכם ילדים מאוד חכמים, התפקיד שלכם הוא לספק מידע על העולם וללמד אותם על העולם, אך במקביל להטמיע בהם ביטחון. היזהרו ממידע ומשיחות יתר שיגרמו להם לחשוש. ילדים צריכים לדעת שהחיים הם נהדרים. יום יבוא והם יבינו גם את הקשיים של החיים. עד אז, תנו להם לשמוח.
אני אבא לשני בנים בני שלוש וחצי שנולדו בתהליך פונדקאות בפער של עשרה ימים זה מזה, האחד דומיננטי והשני מופנם. האם כדאי להכניסם לאותו גן?

ילדיך גדלים כתאומים. הדבר היחיד שמפריד בינם לבין תאומים הוא הזוגיות שנוצרת עוד בהריון. ילדיך גדלים יחד מגיל אפס. זה נכון לפצל תאומים, אך בגיל הזה עוד מוקדם. במקרה שבו אחד פעיל יותר והשני פסיבי נוצרת תלות של החלש בחזק. בשלב מסוים יוצרים הפרדה כדי לאפשר לחלש לגדול ולא להישען על אחיו. כדי לשמור על החלש נפחית ב’וואו’ של החזק, ואז לא ניצור קנאה בין השניים. יש לעשות זאת במידה ובזהירות.

כשילדים רוצים ללכת לחברים, יש לשלוח אותם יחד. אני מבינה את הקושי שבהתמודדות עם שני ילדים במקביל, אך זה הקושי בגידול תאומים ויש להתמודד איתו. אפשר לשלוח אותם בנפרד בתנאי ששניהם זוכים לזמן עם חברים בצורה שווה. בגיל חמש או בכיתה א’ נכון יותר לבצע הפרדה. כעת ההישענות של החלש על החזק חשובה להתפתחותו. יש לו אח ששומר עליו, יש לו רשת ביטחון. ההפרדה עלולה להפחיד אותו ולהותיר אותו כעלה נידף. אני ממליצה לך לפנות למומחים בגידול תאומים שיוכלו לעזור לך במקרים ספציפיים. 
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל יום שישי ב־10:00 ב־103FM

ערך: איתמר זיגלמן