פקקי בקבוקי הבירה אינם בהכרח חסם הרמטי לאוויר. לעומתן הפחיות, לעולם ישמרו על הבירה אטומה לחמצון. ליאור הרגיל מציג חידוש גאוני וחוזר למחזר
ליאור הרגילמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
פקקי בקבוקי הבירה אינם בהכרח חסם הרמטי לאוויר. לעומתן הפחיות, לעולם ישמרו על הבירה אטומה לחמצון. ליאור הרגיל מציג חידוש גאוני וחוזר למחזר
במשך שנים אוהבי בירות האיכות, בדגש על בירות "מעוצבות" - craft beers (מושג גמיש שבמקור התייחס לבירות ממבשלות בוטיק, אולם מכיוון שחלקן גדל מעבר למהות הגודל אך המשיך לייצר באותה פילוסופיה נוצר ההכרח לטרמינולוגיה חדשה), הסתכלו בבוז אליטיסטי על קהל שותי פחיות הבירה העממי, ומבחינתם המוני.
קריאטיביות היא קריאטיביות (צילומים: יח"צ) קריאטיביות היא קריאטיביות (צילומים: יח"צ)
כבר לפני יותר מעשור החלה מהפכה קטנה אשר לא במפתיע הגיעה מארצו של הדוד סאם (אדאמס), והסיבות לכך די ברורות: דווקא בירות האיכות, שלרוב אינן מפוסטרות, דורשות יותר הגנה מן הסביבה החיצונית ופחיות לעולם יחסמו אור בצורה אבסולוטית וימנעו את הטעם הסירחוני הקל שמגיע עם חשיפת יתר לשמש (כן, גם זכוכית כהה אינה חסם מלא). גם פקקי הבקבוקים אינם חסם הרמטי לאוויר וכך יוצרים בירות מחומצנות לעיתים, כאשר לעומתן הפחיות, כל עוד לא נפרצו על-ידי תאונה, לעולם ישמרו על הבירה אטומה לחמצון.
פחיות הינן "ירוקות" יותר ובעלות אחוז מיחזור גבוה וזול יותר (בהולנד פתרו זאת על-ידי האחדת צבעי הבקבוקים, אבל אפילו שם הפחיות מועדפות בתעשיית המיחזור), וגם בהורדת משקל השינוע - חתימת אנרגיה. הנקודה האחרונה היא גם יתרון כלכלי, בעיקר לתעשיית איכות שמרבה להשתמש בשינועי אקספרס אשר מחייבים על-פי משקל.
אפשרויות ההדפסה הן גדולות יותר ומבחינה שיווקית אפקטיביות יותר מבחינת כיסוי שטח גדול יותר. בנוסף, ההדפסה אינה פגיעה כמו תווית נייר, כאשר גם גמישות הגודל והצורה גדולה וזולה יותר.
בארצות-הברית נוסף לכך גם שיקול אירועי הספורט. כלומר, גם אם מרשים להכניס למגרשים בירה מבחוץ, לרוב ימנעו הכנסת בירות בבקבוקי זכוכית מטעמי בטיחות.
גם מיתוס הטעם המתכתי מקורו בעשורים אחורה, כאשר אז היו הפחיות מיוצרות גם עם בדיל בסגסוגת (כך היה תמיד ולא בכדי המילה tin מתייחסת גם למתכת וגם לפחית). כיום הפחיות מיוצרות מאלומיניום ובכל מקרה מצופות מבפנים בפולימר על בסיס מים שמונע כל מגע עם המתכת.
היה צריך לשבור את אותו מחסום פסיכולוגי של אותם "קונוסרי" בירה, אבל בתכל'ס, רובם תמיד העדיפו למזוג את הבירות שלהם לכוס, גם אם זה מבקבוק, בכדי לספוג כמה שיותר ניחוחות טעם. כאמור השוק החל להתרכך מתחילת שנות האלפיים כאשר משבר 2008 כבר יצר מיני שיטפון שהוליד פחיות שונות ומשונות שהראו שקריאטיביות היא קריאטיביות ואותן מבשלות חדשניות הולידו חידושי פחיות מדליקים.
והנה הגיע השנה חידוש שנראה לי גאוני: מבשלת sly fox מפנסילבניה השיקה פחית חדשנית שבעת פתיחתה כל המכסה נפתח ונשלף. מעבר לכך שהמזיגה לתוך כוס היא יותר נוחה, הרי שהיא יכולה פשוט להישאר היא עצמה ולהיות כוס הבירה של הצרכן. מיד דמיינתי את חבריי ואותי נוסעים לאיזה BBQ ועד ההגעה כבר מצוידים במספיק כוסות עמידות מאוד לצרכים אחרים כמו יין ושאר אלכוהולים.
הלאה כוסות פלסטיק מתקמטות ומזהמות. יחי פחית הבירה העתידית.
