הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: פייל אייל…

פייל אייל (Pale Ale) הוא שם לקבוצת סגנונות בירה בעלי צבע בהיר. ובבהיר הכוונה היא לאו-דווקא לבהיר אבסולוטית, אלא לבהיר יחסית, שזה אומר מצהוב קש ועד ענברי, מבולבלים? תיכף תבינו. קבוצה זו כוללת כמה תתי-סגנונות, אייל בהיר אמריקאי (APA), פייל אייל בלגי, פייל אייל אנגלי וביטר אנגלי.

פייל אייל - השם הגנרי הספיק כדי לבדל אותן משאר הבירות (צילומים: יח"צ, Gavin Mills, Flitcroft .freeimages.com)פייל אייל - השם הגנרי הספיק כדי לבדל אותן משאר הבירות (צילומים: יח"צ, Gavin Mills, Flitcroft .freeimages.com)
השם הגנרי הספיק כדי לבדל אותן משאר הבירות (צילומים: יח"צ, Gavin Mills, Flitcroft .freeimages.com)

המונח פייל אייל החל דרכו כ"סגנון-על", לכל סוגי בירות האייל שצבען היה בהיר יותר מחום. עד המאה השמונה עשרה רוב הבירות שבושלו היו כהות, עקב ייבוש הלתת מעל אש גלויה וחוסר היכולת לשלוט, שליטה מלאה, בחום הייבוש. רק מעט מהבירות היו בהירות יותר ולכן שם גנרי זה הספיק על-מנת לבדל אותן משאר הבירות. עם הזמן התפתחה הטכנולוגיה והיכולת לשמור על צבעו הבהיר של הלתת השתכללה. הגידול במספר מותגי הבירות הבהירות הפך את ה'פייל אייל' לסגנון בירה במלוא מובן המילה והפיזור הגיאוגרפי של ייצורו יצר את תתי-הסגנון הגאוגרפיים: פייל אייל אנגלי, פייל אייל בלגי, ומאוחר יותר גם פייל אייל אמריקאי.

פייל אייל אנגלי

לונדון פריידלונדון פרייד
באנגליה, המונח פייל אייל מתייחס בעיקר לבירות בבקבוקים ואילו לבירות בחביות משתמשים במונח 'ביטר'. המשפחה הגדולה הזו כוללת בירות עם אחוזי אלכוהול שונים הנקראות בשמות שונים: Ordinary, Best Bitter, Extra Special Bitter. המשותף לכולם הוא השימוש בבסיס הבירה בלתת בהיר עם תוספת של מעט גרעינים קלויים לצורך העמקת הטעם.

לא לחינם נקראות הבירות Bitter, הכשות די דומיננטי והמרירות גבוהה יחסית. בדרך-כלל מבושלים הביטרים עם תוספת של סוכר או דגנים אחרים מאשר שעורה על-מנת להפוך אתם לקלילים יותר כך שניתן יהיה לשתות מהם כמויות גדולות יותר. הפייל אייל בגרסאות הבקבוק עשוי לרוב מלתת בלבד, ללא סוכרים ותוספים אחרים.

מקורותיו של הפייל אייל האנגלי הם אי-שם בשלהי המאה ה- 18 בלונדון. שנים לא רבות לאחר מכן הפך הסגנון מזוהה יותר עם העיר Burton-on-trent ומאוחר יותר, פחות או יותר, לסגנון הבירה הלאומי האנגלי. עם השנים פינה סגנון זה את מקומו בשוק ללאגרים שהגיעו מאירופה אך בסוף המאה ה-20, יחד עם מהפיכת מבשלות הקראפט, כבש את מקומו מחדש.

קוואקקוואק
פייל אייל בלגי

סגנון הפייל אייל הופיע בבלגיה בתחילת המאה ה-19 בעיקר באזור אנטוורפן, אם כי הגרסאות המודרניות שלו צצו בתחילת המאה ה-20. המבשלות המקומיות ניסו לבשל בירה מקומית שתתחרה בפייל אייל האנגלי המיובא.

הפייל אייל הבלגי דומה מאוד לזה האנגלי, אך הוא בעל טעמים פירותיים הנובעים משימוש בזני שמרים בלגיים ומתאפיין באחוזי אלכוהול גבוהים יותר.

שפירא פייל איילשפירא פייל אייל
פייל אייל אמריקאי

אחד הסגנונות המרכזיים המגדירים את בירת הקראפט האמריקאית הוא הפייל אייל. מבשלי הבוטיק הראשונים שאבו את הידע המקצועי שלהם מספרים אנגליים ולכן סגנונות הבירה שבושלו היו הסגנונות האנגליים.

הווריאציה האמריקאית לסגנון זה מתבססת על לתת בסיס בהיר עם תוספות של לתת קרמל להעשרת הטעם ולעתים גם קצת חיטה להעשרת הקצף. אך מה שמייחד את הבירה הוא ניחוח הכשות ההדרי המיוחד לזני הכשות האמריקאיים. כמעט כל מבשלת בוטיק אמריקאית מייצרת וריאציה כזו או אחרת של הפייל אייל. בירת הפייל אייל של מבשלת 'סיירה נוואדה' נחשבת לסמן של הסגנון.

כוס בירהכוס בירה
תעודת זהות

שם: Pale Ale. צבע: צהוב קש עד ענברי. אלכוהול: 4% עד 6%. מרירות: בינונית עד גבוהה. גיזוז: בינוני. שמרים: אייל. טעמים: טעמי לתת ולחם קלוי, מרירות מודגשת, ובגרסאות הבלגיות פירותיות הנובעת מהשמרים. הגרסאות האנגליות מתאפיינות בארומת כשות אנגלית ואילו האמריקאיות בארומת כשות אמריקאית הדרית. טמפרטורת הגשה: 10-4 מעלות. כוס: פאב אנגלית לגרסאות האנגליות, שייקר לגרסאות האמריקאיות. מותגים המשווקים בארץ: מבשלת ברודוג Dead Pony, מבשלת שפירא, מבשלת הארץ, מבשלת דנסינג קאמל, מבשלת נגב, מבשלת החלוץ, בשלת מלכה, מבשלת הדיקטטור (גם פייל אייל וגם ביטר), מבשלת הגליל, מבשלת מוסקו, מבשלת אייסייס, וויצ'ווד גולד הובגובלין, פולר'ס לונדון פרייד, פולר'ס ESB, מק'גרגלס, קוואק.