תמי רוז גולשת ברשת ומביאה לכם סיפורים על מבשלי בירה יצירתיים ועל בירות בטעמים לא הכי שגרתיים. והפעם: מבשלת 'אגר' מנורבגיה...
קשה להתחרות בקדמוניות ההיסטוריות של כל מה שקרה במזרח-התיכון - ובירה איננה יוצאת מן הכלל. העדויות מראות כי באזורים החמים שלנו החלו לשתות בירה כבר לפני כ-6,000 שנה, אז איך בדיוק התפשט המשקה המשכר הזה לכל רוחות השמיים - זה נושא לכתבה נפרדת. מה שברור הוא, שגם יושבי הארצות הקרות לא ויתרו עליו, והפיראטים הנועזים וגם הוויקינגים, שמו את עינם בכוס כבר במאה השישית לספירה ונחשבו לשתייני בירה אדירים. כך קרה, שבנורבגיה, מדינה של קצת יותר מחמישה מיליוני תושבים, בירה היא משקה מסורתי מעורר גאווה, ואל אינספור מבשלות הבוטיק שפועלות בה מצטרפות מדי חודש עוד ועוד מבשלות חדשות, שחלקן ממשיכות מסורות עתיקות, ואילו אחרות מעדיפות תהליכי ייצור חדשניים וניסיוניים. אחד הסיפורים המעניינים הוא סיפורה של מבשלת 'אגר' מנורבגיה.
עד תחילת המאה ה-20, כשהכנת הבירה הפכה לתהליך מתועש, שום חקלאי נורבגי שכיבד את עצמו, לא הרשה לעצמו להתחמק מהחובה המסורתית לבשל את הבירה שלו בעצמו, לפי המתכון המשפחתי שלו, עם הסודות המקצועיים שלו. אולם עם הקידמה והתיעוש, הפך הבישול הביתי לבלתי-חוקי - מה שלא ממש מפריע לחלק מתושבי הצפון להמשיך ולבשל את הבירה שלהם, על-פי טעמם.
עקשנות ויקינגית
אחד ההסברים לעקשנות הזו טמון בתהליך הריכוזיות של התעשייה, שמביא לכך שמרבית טעמי הבירות המסחריות בנורבגיה מושפעים בעצמם מבירות אירופאיות ולאו-דווקא מנקטר הוויקינגים האהוב עליהם. יוצאת מן הכלל היא הבירה המסורתית של כריסמס - 'יולל' (juleøl) - שמיוצרת במגוון גדול, כיאה לבירה היסטורית משפחתית, ששומרת על הגחלת.
'אגר' (Ægir) הוא אל הים והסערות במיתולוגיה הנורדית. 'אגר' הוא גם שמה של מבשלה קטנה ומצליחה, השוכנת בפלאם, עיירה קטנה לחופו של הפיורד הגדול בעולם, הסוגנפיורד, שנראית כאילו יצאה היישר מגלויה צבעונית חלומית, ומהווה מוקד משיכה לאינספור תיירים מכל העולם. קשה להניח, שקיימת מבשלה כלשהי בעולם עם נוף מדהים יותר מזה של אגר. אבל לא רק הנוף החיצוני המרהיב מושך לפלאם ולאגר מאות אלפי תיירים מדי שנה, גם הנוף הפנימי של המבשלה והפאב שבתוכה מדהימים לא פחות.
מהמובילות בזירה
מבנה העץ העצום מושפע בעיצובו ממבני כנסיות העץ הצפון-אירופיות הגותיות של ימי הביניים, עם הצריחים והגגות המחודדים, מהסוג שמככב באגדות הילדים המבהילות ובמיתולוגיה של עמי הצפון. עיצוב הפנים כולל קורות מסחף עצים, ראשי דרקונים ובעיקר - אח עגולה אדירת ממדים, עם ארובה בגובה 9 מטרים, שמחממת את כל המבנה בן שתי הקומות. המבשלה המקומית הקטנה נפתחה בשנת 2007 על-ידי אוון ומלאס לואיס, ובתוך עשור הפכה לאחת המובילות בזירה הנורווגית, כשהיא פותחת כמה קווי ייצור נוספים בפלאם, וקוטפת עוד ועוד פרסים מכובדים בתערוכות ובתחרויות בירה בינלאומיות.
אוון לואיס, בן 46, נולד בעיירה קטנה ליד רוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. הוא החל לבשל בירה בביתו כשעוד היה בתיכון, ובתחילת הדרך לא נחל הצלחה של ממש. עם הזמן הוא עשה תואר במוסיקה, עבר לקליפורניה, משם לדנמרק ומשם לנורבגיה, ביחד עם רעייתו הנורווגית מלאס. המעבר נעשה בעקבות הצעה של הגיס הנורווגי, לבוא ולנהל מסעדה לא גדולה בפלאם. אוון לא ממש התלהב מהרעיון, אבל לאחר מספר דיונים זוגיים הוא הבין מה שרבים כבר הבינו לפניו: "אתה לא נכנס לוויכוחים של ממש עם אשה ויקינגית!".
הפטיש של תור
ההחלטה להתחיל לבשל בירה באופן עצמאי נפלה מסיבות מעשיות: המקום הקרוב ביותר לרכישת בירה היה חנות ממשלתית (כמקובל במדינות הצפון הרחוקות), שהיתה במרחק של נסיעה בת שעה מפלאם. המבשלה הקטנה זכתה להצלחה, וכשהביקוש לתוצרתה עלה על ההיצע, החליטו בני-הזוג לואיס להרחיב את יכולת הייצור באמצעות יצרן-משנה בבלגיה. לאחר שנתיים הם סיימו את ההיערכות לשלב הבא של חייהם, פתחו מבשלה גדולה יותר בפלאם, והחזירו לשם את כל הייצור.
היום אפשר לקנות את הבירות של 'אגר' לא רק בנורבגיה, אלא גם בשוודיה, דנמרק, פינלנד וצרפת. בפאב המקומי נמכרות הבירות שלהם מהחבית, ובחנויות ובארצות האחרות הן נמכרות בבקבוקים ובפחיות מעוצבות ומעוטרות, שאף זכו באי-אילו פרסי עיצוב. מגוון הבירות מתחיל מפייל אייל חלשלשה (4%) ומגיע עד 13.2% ב'יין-השעורה של פטישו של (האל) תור' - Tors Hammer Barleywine - או 'תמד הוויקינגים של היידרון' - Heidrun Vikingmjød.
שהאמריקאים יחכו
בתוך שנים ספורות עברה 'אגר' מסטטוס של מיקרו-מבשלה למבשלה של ממש, ועבור בני-הזוג לואיס, מדובר בהגשמת חלום של פתיחת אפשרויות חדשות של טעימת בירה בפני השוק הנורווגי בפרט, והצפון-אירופי בכלל. היום הם בוחנים אפשרויות להרחיב את השיווק למדינות אירופיות נוספות.
אוון מודה בצער מסוים, שהבירה של מבשלת 'אגר' לא תוכל להגיע מהחנות לבית הוריו, כי ייצוא לארצות-הברית יחייב שינויים הרבה יותר מסיביים בתהליך הייצור. בינתיים הוא מסתפק בכך שבכל ביקור הוא מביא להוריו דוגמאות מהמוצרים החדשים שלו, שבהם הוא מקפיד לשקף הרבה כבוד למסורת ולמורשת הוויקינגית של ביתו החדש. אגב, דוברי נורווגית שוטפת יכולים לצפות בראיון עם צמד מקימי מבשלת 'אגר' - אוון ומלאס לואיס. לא כדאי לסמוך על התרגום-תמלול המצורף. הוא מהווה בעיקר מקור לתמיהה, ולאו דווקא למידע: