תקוע בפקק: למי קראת ירוק?

אבי אשכנזי בטור אקטואליה חדש, והפעם על ארנסט המינגווי, ראשים גדולים, ועל מצב ה'רב ניצב'. בשלוש מילים: "ההילה של הסוטול"…

נפתח בהודעת הרגעה לתושבי הקריות, אין לכם באמת ראש יותר גדול או יותר קטן מהממוצע בישראל, אבל על פי מחקרים שיתפרסמו בימים הקרובים יש סיכויים לא קטנים שבקרוב תחושו בבליטה בישבן. כנראה שמדובר בזנב. אין לכם מה לפתוח עיניים בתדהמה, מה חשבתם שיקרה אחרי שבבדיקת הדם האחרונה שביצעתם אמרו לכם שהדם שלכם ירקרק. כן, כמו אבסינת, רק בלי ההילה והסוטול...

היתרון הגדול של האבסינת היה תמיד זה שהוא משחרר אותך מבחינה מינית. החיסרון בא לידי ביטוי כשרק צד אחד שותה... (צילום: יח"צ)

אה, ויש גם כף כסף מיוחדת בתור אקסוסורי, אבל אתם ממש לא רוצים שיסתלבטו עליכם בפאב... (צילום: יח"צ) אני אוהב משקאות שיש להם סיפור טוב מאחוריהם. כמו הברים המפוזרים בעולם שמספרים לכם שהם היו הברים של המינגווי. אגב, ברים של המינגווי תמצאו גם בברצלונה, בקובה, בלונדון או במדריד. הדבר היחידי שניתן ללמוד מזה הוא שהמינגווי אהב לטייל לפחות כמו שהוא אהב לשתות, ושבכל בר שהוא ישב בו מתגאים עכשיו בכיסא השמור לסופר אלכוהוליסט. ואן-גוך היה אולי המפורסם בין צרכני האבסינת. אומרים שהוא ביצע לעצמו ניתוח פלסטי בהשפעת הנוזל הירקרק. גם ציירים מפורסמים אחרים הלכו אחריו, כמו מאנה, דגה, פיקאסו וטולוז לוטרק. כל אלה היו שתיינים מפורסמים של המשקה מעורר המחלוקת, שאיכשהו, יותר משהוא הופך אותך לשיכור מחויך, הוא גורם לך לרוץ לחפש בד ומכחול. טיפ קטן לאנשי השיווק? עשו כל מה שאתם יכולים על-מנת להוציא את המשקה שאתם מוכרים מרשימת המשקאות המוכרים, תנו לכמה אנשי בוהמה דרינקים און-דה-האוס ויש לכם להיט היסטרי. מדהים לגלות שרק לפני מאה שנים הפך המשקה הזה להיות חוקי בשל חשש שהוא מעורר הזיות. אני יכול להעיד בשבועה שאני מכיר כמה אנשים ברדיוס של מאה קילומטר ממני הסובלים מהזיות בלי שאי-פעם ניסו את הספיריט הזה. בלי קשר, כל המדינה התאבלה השבוע על גבי שושן ששם קץ לחייו. עוד לא קמנו מהשבעה וכבר קראתי טורים המבקרים אותו על שימוש בסמים קשים. הבנאדם היה בדיכאון, ואפשר להבין אותו. לא פשוט להיות אומן מוערך בישראל רק לאחר מותך. הנה, תראו את מי מביאים אלינו עכשיו לירקון. סימפלי רד? אלטון ג'ון? סגול כהה? כבר אמרתי לכם שאנחנו מעריכים את האומנים שלנו רק אחרי שהם מתים. אני לא נוטה להיבהל מהאגדות על האבסינת ודווקא נהנה מהטעם האניסי המזכיר משקאות אחרים במשפחה. הקרוב ביותר הוא כמובן העראק שלנו, או האוזו של השכנים משמאל. קצת מים קרים וקרח, זה מה שהופך כל אלכוהול טוב למשקה ים-תיכוני. פלא שהספרדים מכורים לג'ין וטוניק? קח מדינה חמה, תן לאנשים כוס גדולה עם הרבה מים קרים וקוביות קרח ויש לך קהל שבוי. אגב, האבסינת זכה לכוס מיוחדת משלו, שבה שמור מקום מיוחד למשקה עצמו, ועוד גביע גדול שנישא מעליו ובו מוזגים את התוספת המדללת. כוס השומרת על האיזון הנכון בין האלכוהול למים הקפואים זה פשוט גאוני, תודו. אה, יש גם כף כסף מיוחדת בתור אקסוסורי, אבל אתם לא רוצים שיסתלבטו עליכם בפאב. היתרון הגדול של האבסינת היה תמיד זה שהוא משחרר אותך מבחינה מינית. החיסרון בא לידי ביטוי כשרק צד אחד שותה. אבל אצלנו כנראה שלא צריך לשתות הרבה כדי להשתחרר. תראו מה קורה פה בזמן האחרון בכל הנוגע ליכולתם של בעלי תפקידים לשמור על צינור המזיגה שלהם במכנסיים. ואני לא מדבר רק על לובשי מדים או משהו שקשור לזה שבתחנה קוראים להם "ניצב". אפילו לא על בעלי החליפות הציבוריות הספונים עם מזכירותיהן בלשכה בשעות עבודה מטורפות. גם שחקנים גדולים נוטים להיות מאוד משוחררים בעניין הזה. אפשר לנתח את ההתנהגות של איבגי מכאן ועד מחר, על כל הקשת הצבעונית בין ה"תעזבו אותו באימשלכם", ועד הצקצקנות של הנפשות המדממות. תכל'ס, אף אחד לא יוצא מזה נקי. בסופו של דבר, ברגע שנותנים לך את הכח, כנראה שקל מידי לקחת את מה שיש לך בין הרגליים ולשים אותו על הצלחת שאתה אוכל ממנה. וזה לא משנה אם יש לך אקדח, או שאתה סתם שמח לראות אותה אחרי מחיאות הכפיים. הדבר הכי עצוב הוא שכשאתה מגיע לכותרת הראשית ב-YNET, ולא משנה אם אתה מטריד מינית, שרה נתניהו, ציוץ קטן של ג'ודי ניר מוזס או מפעל זיקוק דלקים גדול, הדבר הראשון שאתה מתפלל אליו כשאתה מגיע לשם הוא שיהיה כבר איזה פיגוע דקירה שידחק את השם שלך פנימה, אל תוך הידיעות הקטנות והלא חשובות ההן, שאף אחד לא קורא. ואל תעשו לי פרצוף, בקצב שדוקרים אותנו כאן זה עדיין מדהים שהידיעות האלה מגיעות בכל פעם לכותרת הראשית. מוזר שלא מכניסים את זה לרול החדשות ההוא בצד שמאל ומתעקשים לקלקל לנו את המצב רוח. מזל שיש לנו את הוולנטיינס דיי והאבסינת. אגב, אם אתם כבר באינטרנט, תדעו שהוא מפוצץ במתכונים להכנת אבסינת ירקרק תוצרת בית. אבל מילה שלי? קחו דוגמא משרה נתניהו, ג'ודי, איבגי או הקרייתים שמודדים לעצמם ברגעים אלה את היקפו של הראש עיר. יש דברים שפשוט לא עושים. לא תמיד זה משתלם להצטרף לירוקים...