טרנד הטעמים הגיע גם לתעשיית הוויסקי ובעיקר לברבנים. למה זה טוב?
גם ככה הוויסקיים האמריקאים קצת מתוקים מידי לטעמי, אך עדיין מדובר במשקאות איכותיים בעלי מסורת, צבע ואופי משלהם. אחד מאלה שאיכשהו עבר קצת מתחת לרדאר של חובבי הברבנים הוא האבן ווליאמס שמגיע ממזקקה בשם האבן היל בקנטקי ארה"ב.
המזקקה הוותיקה הזאת עברה תהפוכות רבות נמכרה לגורמים כאלו ואחרים במקרים שונים ואפילו נשרפה עד היסוד בשנת 1996. בבוקר שלמחרת אותו יום צלוי בנובמבר 96 לא נשאר זכר מהמזקקה ואפילו הכבישים מסביב הותכו בגלל נהר אלכוהול שלם שזרם תחתם. גם את זה שרדה המזקקה. אפילו את הבעלים, האחים שפירו, שאת התפוצה שלהם אפשר לנחש, שרדה.
כיום, המזקקה מייצרת כמה מותגי וויסקי נהדרים, השניים שאהובים עלי יותר הם ה"אבן וולאמס" השורשי והטוב והאלייג'ה קרייג 12 שנה המתוחכם יותר (אם אפשר לקרוא לאמריקאים או לוויסקים אמריקאים מתוחכמים).
אבל לאחרונה קרה מקרה. בעקבות טרנד הוודקות ושאר המשקאות בניחוחות וטעמים שונים התחילו במזקקה לייצר ברבנים בטעמים. הסנונית הראשונה הגיעה עוד ב- 2009 עם האבן וויליאמס דבש, שנה לאחר מכן הגיע האבן ווליאמס צ'רי, אבל עכשיו זה השיא ... קבלו אבן וויליאמס קינמון רזרב.
הקינמון רזרב, כשמו כן הוא: ברבן מיושן עם טעמים של קינמון חזק ומתוק שלי מזכיר תה מתוק מדי. אולי זה הולך טוב עם מיץ תפוחים או קרנברי או בצ'ייסר קפוא מאד. זה גם יכול להיות נחמד לאוהבי המתוקים או השנפסים והדאבל אספרסו למיניהם אבל אני פשוט מעדיף ברבן נקי או עם הרבה קרח.
בקבוק 700 מ"ל, 130 ₪ לצרכן.