נועה גולנדסקימעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
חברי מועצת סנהדרינק סוגרים חשבון עם השנה שהיתה:
בלונדון יש יותר סרטים, בלונדון יש מוזיקה טובה, בלונדון יש שר לענייני פאבים שיתופיים. ואצלנו מה? נועה גולנדסקי דורשת בירה לכל פועל ודוגלת בתנועה הקואופרטיבית החדשה
Sometimes you want to go
Where everybody knows your name
And they're always glad you came
You wanna go where people know
People are all the same
You wanna be where everybody knows
Your name
Gary Portnoy and Judy Hart Angelo
לפני כחודש, בנובמבר 2014, הוכרז לראשונה באנגליה, על הקצאת תקציב מיוחד למימון תמיכה בקהילות שרוצות להקים פאבים שיתופיים, במטרה להציל את הפאב המקומי שלהן מסגירה. התקציב ניתן לקרן פלאנקט Plunkett Foundation, על-ידי המחלקה לקהילות וממשל מקומי.
הדור הבא של הפאבים? הדור הבא של הפאבים?
קרן פלאנקט מסייעת לקהילות בעיירות וכפרים באנגליה, לקחת שליטה על התחומים העקרוניים והמשפיעים על חייהן, באמצעות בעלות קהילתית משותפת. הארגון גם מפעיל קו לאומי המספק ייעוץ ותמיכה לקהילות שרוצות להקים מיזמים שיתופיים בכלל ופאבים קואופרטיביים בפרט, החל מהרעיון, דרך תכנית הקנייה הקבוצתית, ואף תכנית עסקית בהמשך.
פלאנקט גם הקימו את האתר www.pubs.coop שהוא רשת ייעודית לפאבים שיתופיים ולקהילות שרוצות לרשום את הפאבים שלהם כנכסים של הקהילה, ולהתארגן לרכישה על-מנת ולהציל את הפאב אם הוא מועמד למכירה.
הסכום, העומד על 50,000 פאונד, והוענק על-ידי השר לפאבים קהילתיים (שככה יהיה לי טוב...) כריס הופקינס, יאפשר לארגון להרחיב את הסיוע, ולכלול, בנוסף לפעילות השוטפת, גם ליווי וייעוץ של מומחים, מימון סיורים לימודיים וכדומה. קהילות יוכלו להגיש מועמדות לקבלת התמיכה עד ה-31 במרץ 2015.
בהכרזה על המימון החדש, שנערכה בפאב השיתופי הראשון במערב יורקשייר שנקרא "FOX & GOOSE” אמר השר כריס הופקינס כי הפאב הבריטי הגדול הוא אוצר לאומי שמשחק תפקיד מכריע בלב הקהילות, תוך שהוא מספק אלפי מקומות עבודה ומחזק את הכלכלה ב-21 ביליון פאונד לשנה.
הכי אנגלי והכי שיתופי הכי אנגלי והכי שיתופי
פיטר קואצ'מן, מנכ"ל קרן פלאנקט אמר שהשנה היה ביקוש גבוה מאוד לייעוץ בהקמת פאבים שיתופיים, וכי הם יודעים כי הביקוש הזה רק ילך ויגדל. תמיכה ממשלתית זו בפאבים הקואופרטיביים במדינה, וביוזמות קואופרטיביות בכלל, היא שיאו של תהליך שהחל בשנים האחרונות, וצבר תאוצה בחגיגה השנתית של הקואופרטיבים בבריטניה ביוני 2014, עם השקת דו"ח בשם "פאבים קואופרטיביים 2014 - צורה טובה יותר של עסקים" שהגישה קרן פלאנקט בבית הפרלמנט הבריטי.
הדו"ח מביא נתונים שמבהירים את הרקע לצמיחה של התנועה הקואופרטיבית החדשה בבריטניה:
בכל שבוע נסגרים בממוצע כ-28 פאבים מקומיים בכפרים ועיירות באנגליה, וכ-400 חנויות כפריות מסחריות בשנה. התאגידים הגדולים, רשתות המזון, המסעדות, המועדונים והברים האופנתיים הגדולים, כולם דחקו את מוסד הפאב המקומי והעסקים המקומיים הקטנים, אל מחוץ למשחק ומחוץ להעדפות של הדור הצעיר, כשהם מותירים את האוכלוסייה בכפרים, בעיקר המבוגרת, מבודדת ומנותקת משירותים. הבעלות המשותפת של חברי הקהילה על החנויות והפאבים המקומיים מצליחה, למעשה, גם לכונן פורמט עסקי מוצלח במקום זה שכשל, וגם להתמודד באופן ישיר ומעשי עם האתגרים של חיי קהילה בפריפריה.
מעבר לכל, נדמה שההתארגנויות הקהילתיות האלה מחזירות לפאב, ששמו נגזר מן הביטוי public house, את ייעודו המקורי כמקום מפגש חברתי שמהווה את המרכז החי של העיירות והכפרים הפזורים ברחבי הממלכה הבריטית.
מקום של שיחה והכרעה, של שיתוף בשמחות ובכאבים עם אנשי הקהילה, שהוא המציאות והיפוכה, אליו נמלטים בתום עוד יום עבודה שוחק. מקום שהוא חם ומזמין כשבחוץ קר ורטוב ואין ממש לאן ללכת, שבו כולם מכירים את כולם, אבל יכולים גם להיות קצת אחרים, שלכולם מותר להגיד את אשר על לבם, אבל להיות קצת פחות מוסריים ומכובדים מאשר בכנסיה. מקום שמכיל בתוכו את ההיסטוריה האישית והלאומית, וקשור בעבותות להגדרה העצמית, למה שרע ומה שטוב, והוא בית. והיעדר הבית הזה, היעדר הלב, הותיר חלל שדרש להתמלא.
גם הגורמים הרשמיים בפרלמנט הבינו שעל הכף עומדת התרבות והמסורת בת אלפי השנים של העם הבריטי, למרות היחסים המורכבים, ולעתים אף העוינים, לאורך השנים עם מוסד הפאב.
אחת מהמסקנות המרכזיות של הדו"ח היתה כי הרכישה של פאבים מקומיים על-ידי התושבים, תורמת לשימור ארבעת אלפים שנות היסטוריה של פאבים בריטיים. כמו כן, הדו"ח מדגיש את העובדה כי בשנת 2013 לבדה, צמח מספר הפאבים הקואופרטיביים שנפתחו באנגליה ב-64%.
פאב לכל פועל, בירה לכל עמל פאב לכל פועל, בירה לכל עמל
ממצאים נוספים ציינו כי נכון ל-2013 היו בבריטניה 27 פאבים קואופרטיביים ועוד שמונה חדשים נפתחו, וכן, כי עד ליום הגשת הדו"ח אף פאב שיתופי לא נסגר. ולבסוף, מעל 4000 אנשים באנגליה יכולים לומר בגאווה כי הם הבעלים של פאב הכפר, או העיירה שלהם.
בואו נודה על האמת, זה לא מקרה שההתעוררות הזו צומחת באנגליה, שבה הוקם בשנת 1844 הקואופרטיב המודרני הראשון, שנקרא "הקואופרטיב של חלוצי רוצ'דייל" ושבעיר הבירה שלה, לונדון, יצא לאור, ארבע שנים מאוחר יותר, המניפסט הקומוניסטי. אבל יותר מכל, אנגליה, שבה תושבי הפריפריה מרגישים שפוגעים במה שהיה יציב במשך אלף שנים לפחות, ומאוים לפתע על-ידי תופעות הלוואי של הקפיטליזם.
נסו לדמיין גורם רשמי במדינת ישראל, מתבטא בעוצמת רגשות שכזאת אודות מוסד הפאב השכונתי או המקומי, לא כל שכן מעניק סיוע ממשלתי להתארגנות שיתופית שכזאת...
