"על המצבה: עשיתי חיים למטה ואמשיך לעשות חיים גם למעלה". שמוליק וולברג עושה דרינק עם אושיות ברים מקומיות, והפעם אריאלה לנדה

על הפרסונה: ושוב כח נשי, הפעם כזה שבועט בתעשייה קרוב לעשרים שנה. מאחוריה שני מקומות מהמיתולוגיים שהיו - המינרווה וג'ואיש פרינסס, היום היא הנזירה הראשית במנזר. נזירה? הצחקתם אותי. אין מצב שאני יוצא נגדה בתחרות שתייה. קבלו את אריאלה לנדה. מפי הפרסונה: גדלתי בקריות להורים רוסים שלא שותים. הייתי תלמידה על הפנים אבל... מנומסת. ספורטאית מצטיינת, כדורסלנית ואפילו אלופת הארץ בריצת ניווט בצבא. (מי היה מאמין? ש.ו.). אחרי הצבא נסעתי לש שנים לארה"ב, סתם כדי למצוא את עצמי. מצאתי את עצמי עובדת ב-UPS ביום ומבלה בבארים ללילות של שתייה מרובה. כך התאהבתי בעניין.

אריאלהאריאלה
הגיעה לתחום: אהבתי את התחום כלקוחה חרוצה. חזרתי לארץ ופתחתי את מינרווה, שהיה בר לנשים פלוס הנשים והגברים שאיתן. היו ברים כאלה לפני, אבל קצת חבויים. אני פתחתי בגלוי ובגאון את הבר לקהילה הלסבית. אחרי חמש שנים מיציתי ונסעתי לטיול של "הרבה אחרי הצבא" למזרח. חלמה להיות: תמיד חלמתי לפתוח בר. עכשיו כשמיציתי את זה אין לי חלומות. אולי לכתוב ספר, אבל כשאהיה זקנה. אבדן בתולים אלכוהולי: בטיול השנתי לעין גדי בכיתה ט'. כל השכבה ראתה סרט ואני ועוד חבר נשארנו באוהל. ביד אחת בקבוק וודקה ביד השנייה בקבוק מיץ תפוזים, לגימה מזה ולגימה מזה. התחלנו לזחול לשירותים שהיו במרחק 300 מטרים בדיוק שהסרט נגמר לעיני כל השכבה. עד סוף התיכון מצעד הזחילה הזה נשאר נושא חם. חוויה אלכוהולית מרוממת: כל פעם שאני שותה זה מרומם. לשמחתי אני מהשיכורים השמחים. חוויה אלכוהולית פאתטית: כנ"ל. במיוחד לא לזכור שדיברת עם מישהו ולמחרת הוא מזכיר לך. או לא לזכור שהיית במקום מסוים. סביר להניח שעשיתי דברים מביכים ואני לא זוכרת. אם לא היית בתחום: לא יכולה לדמיין משהו אחר. אולי דברים דומים שמתרחשים בלילה. מילת ניחומים לכבד: תודה שהבאת אותי עד הלום. דרינק אחרון לפני שהולכים: קוארבו גולד כמובן. נראה לי שמגיע לי אחוזים כי אני שותה את זה מגיל 18. נו, אם לא אחוזים אז לפחות חולצה. על המצבה: עשיתי חיים למטה ואמשיך לעשות חיים גם למעלה.