דוד הירשפלד חמוש בבקבוק וויסקי יוצא למסע אלכוהולי ברחבי הארץ ומסמן את האנשים שהפכו לאושיות לילה, והפעם: אדי ניומן…
דוד הירשפלדמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
דוד הירשפלד חמוש בבקבוק וויסקי יוצא למסע אלכוהולי ברחבי הארץ ומסמן את האנשים שהפכו לאושיות לילה, והפעם: אדי ניומן…
אם יש שם בסצנת הברים ששמעתי עוד לפני הגעתי לתל-אביב ותמיד רציתי לפגוש - זה אדי. אני זוכר בראיון העבודה שלי ל'שישקו' שליבי מיכאל (היום שושני) סיפרה לי שאדי ניומן עבד שם, זה היה בעצם מה ששכנע אותי להסכים לקחת את העבודה.
"עקרונית, הגעתי מעולם של סאטלה וגילית עולם מדהים ונוזלי שיש בו הרבה משחקים וכסף והתבגרתי"... (צילומים: סנהדרינק) "הגעתי מעולם של סאטלה וגילית עולם מדהים ונוזלי שיש בו הרבה משחקים וכסף והתבגרתי..." (צילומים: סנהדרינק)
אני לא זוכר מה זה היה שסיפרו לי על אדי שגרם לי לרצות להכיר את הדמות הזאת, אבל בהחלט היה תפקיד לכמות הסיפורים. הוא נשמע לי הברמן הקלאסי, ההוא שרואים בסרטים שהוא גם מארח וגם מערבב, מחייך ואם צריך - אז קשוח. איש שיודע להתאים את השיר הנכון לדרינק הנכון. פעם פגשתי את ברי סחרוף פנים אל פנים והבנתי שאין כזה דבר אדם שהוא יותר מאדם אחר.
אי-אפשר להעריץ מישהו. אפשר להעריך מישהו. אני לא זוכר אם אי-פעם ראיתי תמונה של אדי, אבל לפני שפגשתי אותו פנים אל פנים לצורך הריאיון הזה, לא באמת ידעתי איך הוא נראה. רוב האנשים יתאכזבו לראות את השם הגדול שהם שמעו עליו כאדם. אותי זה דווקא שימח.
את אדי פגשתי לראשונה ביומולדת 3 ל'שישקו'. אני הייתי מאחורי הבר והוא נכנס עם משפחתו. "דוידה, זה אדי", צעקו לי ואני שמחתי. מולי עומד אדם, לא צעיר ולא זקן, אבל כן מבוגר וכמעט אפילו בוגר. סביבו משפחתו וחבריו. משהו בהבנה שאפשר להיות איש לילה אמיתי וגם להקים משפחה - פשוט העלה בי שמחה. וזה גם אדי. איש שחיי הלילה הם חלק מהמשפחה שלו. איש שהמשפחה, שהיא חיי, התעצבו הרבה בדמותו.
איך בעצם הגעת לעולם הברים?"חזרתי לארץ אחרי סיבוב של ארבע שנים בעולם. חזרתי לתקופה לבאר-שבע ועבדתי בתיאטרון. משם עברתי לתל-אביב וחבר טוב, ברמן בזנזיבר, ואמר לי בוא תעבוד. עקרונית הגעתי מעולם של סאטלה וגילית עולם מדהים ונוזלי שיש בו הרבה משחקים וכסף והתבגרתי. הייתי במחזור השני של זמן אמיתי, שמוליק וולברג היה המורה שלי!".כשאתה מסתכל על תרבות השתייה מאז שהתחלת לעבוד בתחום ועד היום – מה הם השינויים הכי גדולים?"לטוב - זה בעיקר הפודיז, ההיצע פשוט ענק לעומת העבר, הצורך בחידוש, הצורך בהתקדמות, פשוט עשה נפלאות. לרעה - הלקוחות, עכשיו יש ציפייה לחינם, הלקוח מגיע וחושב שהוא יודע יותר ושמגיע לו, תמיד מגיע לו".אלו משקאות היו שותים בסצנה הישנה לעומת היום?"תראה עראק המציאו ב-2010, לפני זה לא היו שותים את זה, מי שהיה שותה אניס היה שותה פרנו, באותם ימים שתו וויסקי ובירה. המון בירה. היום יש מקום של קוקטיילים או משקאות ניט, אין אמצע. וכמובן יש את עולם האנרגיה".אם היית יכול להחזיר לחיים בר אחד מהעבר, איזה בר זה היה?"ג'אמבו - זה היה הבר הראשון ליד זמן אמיתי. זה היה המקום האולטימטיבי, באים שותים ומדברים".איזה משקה בחיים לא תשתה?"מבחירה - בחיים לא הייתי שותה קירסאו כחול".מהו הדרינק המושלם?"הנסי VSOP לא מאכזב אף פעם".מה ההבדל הכי גדול לדעתך בין הסצנה היום לסצנה של לפני עשרים שנה?"הגודל. פעם הסצנה היתה עשרה אנשים. היו סלקטורים בברים. היה עניין. היו תת-סלבים. היום הסצנה ענקית. כולם מוזמנים וכולם נכנסים".הלקוחות השתנו?"מאוד. פעם התפקיד של ברמן היה ללמד גם. היה לתת ערך מוסף. היום כולם מתחילים מידע קולקטיבי. היום כולם מבקרי חוויה".למי היית מעניק את הבקבוק הזה?"קסטור תומפסון - בן אדם שבלעדיו לא היתה מקצוענות ברמה שהיא היום".
