סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'חמארה' ברחובות…

אישית, יש סוג של חולשה לחמארות. כל העניין הזה של הפשטות, האוכל ובעיקר - התחושה של בית. זה מה שהרגשנו כשהגענו ל'חמארה' ברחובות. המקום אמנם קטן ויושב על הפינה, אבל בשנייה שנכנסת אתה מבין שהגעת למקום שמרגיש לך נכון. מעין תחושת שייכות כאילו אתה מכיר את המקום והנפשות הפועלות בו כבר הרבה שנים.

חמארה קטנה ומזמינה, עם בירה טובה ומוזיקה מגניבה שנותנת לך תחושה של שייכות... (צילומים: תומר כורם)
חמארה קטנה ומזמינה, עם בירה טובה ומוזיקה מגניבה שנותנת לך תחושה של שייכות... (צילומים: תומר כורם)
חמארה קטנה ומזמינה, עם בירה טובה ומוזיקה מגניבה שנותנת לך תחושה של שייכות... (צילומים: תומר כורם)

המקום מינימליסטי ונקי, המטבח פרוש לך מול העניים, שולחנות ססגוניים בעיצובים שונים מונחים בכל מיני מקומות כולל על המדרכה בחוץ. התפריט מוגש על דף יחיד מודפס וגם כתוב על הקרמיקה בצד הבר. על מדפים צמודים לקיר מסודרים פירות, ירקות וחומרי גלם שונים. על קיר שני ישנם מדפים עמוסים בבקבוקי שתייה חריפה - בעיקר אוזו ומחיה - וגם 3 ברזי בירה: גולדסטאר, לה שופ בהירה ואחד המשמש כברז למים קרים.

כששאלתי למה התפריט מודפס על דף בודד, קיבלתי תשובה שמאוד אהבתי: "כי הוא כל יום משתנה. באים בבוקר, מסתכלים בחומרי הגלם שיש לנו, חושבים ומבשלים". המנות היוצאות אלינו לשולחן נראות ומריחות נפלא, אבל אנחנו כאן בשביל הבירה. "אני רוצה חצי לה שוף וחצי גולדסטאר בבקשה". "אין לנו חצי, יש רק שליש", בום(!) התשובה נפלה עלי. "טוב, אז שליש ושליש". הברמן שעמד לפנינו החל מוזג ללא אף כלל שנכון למזיגה.

לרגע התבאסתי - גם אין חצי וגם מזיגה לא נכונה – אבל אז היא הגיעה - לא זוכר את השם שלה, אני רק זוכר קעקוע בצורת אאאוווםם ביד - והסבירה שהבחור חדש, ביקשה שנמתין שנייה ומולנו הסבירה לו את כל כללי המזיגה, כל זה מבלי לדעת שלשם כך הגענו. הבירה נמזגה בכוסות תואמות, ממותגות ונקיות על גבי התחתיות הייעודיות. בירור קטן העלה שהכוסות נשטפות ידנית וכנראה זו הסיבה שהן כל-כך נקיות.

ומכאן התחילה שיחה וצחוקים ודי מהר התחברנו לקסם של המקום. כמה כוסות בירה וצ'ייסרים של אוזו במתנה מאוחר יותר והרעב התחיל להכות בי. למרות שהמטבח כבר היה סגור, הספיקו קריצה קטנה והמתנה של 2 דקות וקיבלתי לחם וקערת טחינה כדי להרגיע את הקרקורים. תחושה של בית, כבר אמרתי? אז מה היה לנו כאן?

מזיגה
מזיגה

מזיגה: עמדת המזיגה נקייה והבירה נמזגת לפי הכללים.

הגשה
הגשה

הגשה: הבירות מוגשות בכוסות תואמות ממותגות על גבי תחתיות.

איכות
איכות

איכות: הבירות מרגישות טריות וטעימות. כשהגענו בדיוק החליפו חבית של לה שופ. הבירות מגיעות בטמפרטורה טובה - אישית הייתי מקרר אותן עוד טיפה - ועם ראש קצף יפה. הלה שופ הגיעה עם ראש קצף קרמי שנשאר לאורך כל לגימת הכוס והשאיר אחריו שובל של תחרה בלגית כיאה לכל בלגית סקסית.

טעימות
טעימות

טעימות: הבירה מגיעה ללא נשנושים כלשהם על חשבון הבית, אך קיבלנו צ'ייסר אוזו חינם כמעט עם כל כוס בירה שנמזגה. המקום מציע תפריט נחמד שהולם את הבירה שכל יום מתחלף.

חוויה
חוויה

חוויה: מקום קטנטן, מינימליסטי ומזמין, עם מוזיקת פולקלור מגניבה. כזה שנותן תחושה של שייכות בזכות הצוות המיוחד שמנעים את כל הערב.

ציון
ציון

ציון סופי: נכנסנו בגלל המוזיקה וכמעט והתבאסנו, אך לבסוף שתינו, צחקנו, אכלנו ונהנינו. טיפ קטן שלי: מה שליש? מי שותה שליש? דחוף להכניס כוסות של חצי!

מומלץ סנהדרינק!

תו איכות מזיגה 2016 - עותק
תו איכות מזיגה 2016 - עותק

חמארה. הרצל 210, רחובות