הערכת מזיגת בירה: שנקין בר

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'שנקין בר' ברעננה…

יש ימים שבהם הרעב מגרד לך ממש חזק ובא לך על איזה ארוחת שחיתות מטורפת. בדיוק בשביל ימים כאלה יש את ה'שנקין בר' ברעננה: 18:00-21:00, א'-ה', כל התפריט ב-50% - בכלל לא רע. אתמול היה לי יום כזה, אז אחרי העבודה עשיתי כמה שיחות טלפון והופ ב-18:00 אנחנו כבר על הבר. המקום מלא קסם המעוצב כמו גינה של שכונה ישנה. שורה של שולחנות ומעליהן חלונות המשקיפים לעבר כביסה התלויה על חבלים. מוזיקה כיפית מכל הסוגים מתנגנת בקלילות נעימה ולא רועשת. אתה מרגיש ממש כאילו ירדת מהבית לגינה לשתות משהו ועוד חברים מצטרפים.

אנשים מכל שכבות הגיל, מוזיקה טובה, ויש המון כבוד לאלכוהול בכלל, ולבירה בפרט... (צילומים: תומר כורם)

יש בר גדול בכניסה, ובקומה השנייה מרפסת מקורה גדולה. בימי הקיץ החמים הופכת החניה שבחוץ להיות חלק מהבר. אז מה מיוחד כאן כל-כך? לפני כל הדיבור על ההגשה ומזיגת הבירות, יש כאן משהו שבדרך-כלל אני לא רואה בכל מקום. אבל אולי זה רק בגלל שאנו מגיעים תמיד בפתיחה.

עדי הברמן הוריד כל בקבוק ובקבוק מהמדף וניקה אותו. כל בקבוק שהוא ניקה הוא ידע עליו הכל. הבחור מומחה לאלכוהול. אבל בואו נדבר על ההגשה. אמנם לא כל הבירות מוגשות בכוס ממותגת, אבל כולן מוגשות בכוס מתאימה. כל כוס נשטפת במתקן מיוחד לשטיפת כוסות בירה ומשם הן נכנסות להקפאה. כל בירה מוגשת בכוס קפואה ונמזגת בטמפרטורה הנכונה, ככה שהחוויה כאן ביום חם מאוד-מאוד מהנה. גם הבירות הנמכרות בבקבוק מוגשות עם כוס קפואה ליד.

מה עוד מיוחד כאן? כל נושא האמינות. לצד כל סוג בירה בתפריט מצוין גם מידת הכוס. למרות שבאופן אישי אני ממש סולד מכל הקטע הזה של "פיינט ישראלי", עדיין כל נושא האמינות הזה ממש נחמד בעיניי. כל החביות שמורות בחדר ממוזג בקרבת הבר ועוברות בצנרת לברזים. בין ה'סטלה', 'טובורג', 'מלכה בהירה', 'קרלסברג', 'ויטוס' וה'ויינשטפן' שלגמנו, חיכיתי לגינס. גינס אני תמיד אוהב לשמור לסוף. שנייה לפני הקינוח. בסוף היא הגיעה. טרייה, יפהפייה, וכמובן - בכוס קפואה.

אז מה היה לנו כאן?

מזיגה: החביות שמורות בחדר בקרבת הבר, עמדות המזיגה נקיות, והבירות נמזגות לפי כל הכללים.

הגשה: הבירות מוגשות בכוסות קפואות, חלקן ממותגות חלקן לא, על-גבי תחתיות שאינן ממותגות.

איכות: הבירות "מרגישות" טריות וטעימות, מגיעות עם ראש קצף יפה ומשאירות אחריהן שובל של תחרה בלגית קרמית. השוס הגדול כאן הוא בבקרה על איכות הבירות המוגשות, ניקיון עמדת המזיגה, ובעיקר - הכוסות הקפואות.