סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'הברזיה' ברחובות…
בבית-הספר היסודי היינו נפגשים בהפסקה ליד הברזיה, משחקים תופסת, וחולמים לשחק כדורגל כמו הגדולים. בתיכון היינו נפגשים ליד הברזיה, מבטים בנערות היפות בחצר בית-הספר וחולמים על אהבה. לכן, שרצינו להיפגש כל החבר'ה כדי לדון באיזה פרויקט רציני, כתבתי בוואטסאפ של הקבוצה: "היום 22:00 בברזיה". שהגעתי למקום נקלעתי לסיטואציה מצחיקה: השומר בכניסה הביט בי וביקש תעודה מזהה. חייכתי ושאלתי למה? הוא ענה: "אני רוצה לדעת שאתה כבר בן 18". תשובה שלו זכתה לפרץ צחוק קורע מכיווני, מפני שאני כבר בן 37, אבל נראה 40, וזה עוד בצל...
הצגתי תעודה מזהה, עליתי מהר במדרגות, הזזתי את הפרגוד ו... ובום! בבת אחת חזרתי לתיכון. עשרות ילדי תיכון עד צבא, בר עץ מאורך, פינות ישיבה חמודות, חושך, שולחן סנוקר מואר וסביבו בני נוער רועמים. התיישבתי על הבר ומלכת הכיתה ניגשת אלינו עם חיוך ענקי.
"מה בשבילכם". היא שואלת. "יש מצב לבירה, או שהכי חזק כאן זה ויטמינצ'יק", שאלתי. המלצרית צחקה ומיד ענתה שיש 'מכבי', 'מכבי מחוזק', 'גולדסטאר', 'גולדסטאר אנפילטרד' וקסטיל רוז'. אני ביקשתי להתחיל עם המכבי, חבר שני לקח גולדסטאר, ובת-זוגו לקחה קסטיל רוז'. "יש לנו פיצה מהממת, אם בא לכם", היא אומרת ואנחנו זורמים, ככה שמבחינת ריפוד הקיבה אנחנו סגורים. המוזיקה החלל המקום קצבית ורועשת. משמאלי חבורת צעירות מצחקקות שהגיעו לחגוג פרידה של אחת הבנות מבן-זוגה. ואללה, לא ידעתי שעושים לכבוד זה מסיבה...
בזמן ההמתנה לבירות אני סוקר את הבר. החביות מסודרות לאורכו ולדעתי מוכנסות לקירור לפני המזיגה. העין הבחינה בהוראות לפתיחת חבית, כמה ברזים מסודרים בתחילת הבר וברז בודד אחד ליד הקופה. חיפוש אחר מתקן שטיפה לא העלה כלום. ואז הגיעו הבירות. הגולדסטאר מוגשת על גבי תחתית תואמת ובכוס ממותגת, ואז מגיעה המכבי על תחתית של גולדסטאר ובתוך כוס שעליה כתוב... נכון – גולדסטאר. עוד לא ידעתי הספקתי לספוג את זה כי בינתיים הגיעה הקסטיל רוז'. תאמינו או לא - בכוס של מכבי. טוב, כאן כבר נשברתי, אך לא אמרתי כלום משום שרציתי לטעום - אולי מכאן תגיע הישועה.
מבט בוחן לעבר הכוסות מגלה שהן לא הכי נקיות וכנראה נשטפות עם כל שאר הכלים, ביניהם הכלים השומניים. המכבי מגיעה כמעט ללא ראש קצף. טעימה ממנה מגלה שהיא גם מאוד תפלה, ללא הגזה נכונה, ולמרות ריבוי החביות שנותנות הרגשה של תחלופה גבוהה, הבירה אינה טרייה. ניסיתי גם את הגולדסטאר וגם כאן חזר אותו הסיפור. אז מה היה לנו שם?
מזיגה: עמדת המזיגה נקייה ומסודרת וכוללת שורת ברזים בקדמת הבר ועוד ברז בודד ליד הקופה. הבירה אינה נמזגת לפי הכללים.
הגשה: הגולדסטאר מוגשת בכוס ממותגת על גבי תחתית תואמת. לעומתה המכבי הגיעה בכוס גולדסטאר, והקסטיל רוז' בכוס של מכבי.
איכות: לצערי, איכות הבירה אינה טובה. הבירות תפלות, ללא ראש קצף ואינן מוגזות נכון.
טעימות: הבירה מגיעה ללא נשנושים כלשהם, אך במהלך הערב קיבלנו צ'ייסרים על חשבון הבית. המקום מציע תפריט נחמד לליווי הבירה, והפיצה שבחרנו מתוכו היתה טעימה.
חוויה: בר קטן ומגניב, אווירה צעירה וכיפית, מוזיקה זורמת מקפיצה ובלי סוף הורמונים משתוללים.
ציון סופי: אם בא לכם לתת קפיצה קטנה לעולם הצעירים, זה מקום בשבילכם, אך אם בבירה חשקה נפשכם –זה לא המקום. כמשתמע, ובמצב הדברים כפי שפגשנו, המקום אינו ראוי לתו הערכת המזיגה של סנהדרינק. נשמח לשוב בקרוב ולראות שהתקלות טופלו.
הברזיה. הרצל 203, רחובות