הערכת מזיגת בירה: המעברה

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'המעברה' בירוחם…

"זמן ירוחם", זה אחד הדברים שמיד מרגישים כשמגיעים לירוחם, וזה גם אחד הדברים הראשונים שהחבר'ה בפאב חזרו ואמרו: "פה, זה זמן ירוחם". הקצב אחר, האוויר אחר והזמן נמרח ונמתח כמו בציור של סלבדור דאלי. הגעתי מתל-אביב הלחוצה והמיוזעת באחד מימי השרב הגדולים. עומס ולחץ בכבישים ונסיעה לא פשוטה, אבל איכשהו הכל התנדף ברגע שנכנסנו לפאב המעברה בירוחם...

את פנינו קיבל אבי, בלי גינוני טקס מפונפנים ולגמרי נטול פוזה, באווירה ביתית ומשוחררת. קשוב לכל בקשה או שאלה. בדיוק מה שהיינו צריכים. "הווליום של המוזיקה חזק / חלש?", רק תגידו. "רוצים להחליף ערוץ בטלוויזיה?", תבחרו. את הלקוחות הוא מכיר לא רק בשמם, הוא אפילו מתקשר לספר ששמח היום בפאב וכדאי להגיע. אווירה ביתית, כבר אמרנו? אמרנו. הכל טוב ויפה, אבל כשראיתי את הנשנושים שמוגשים לצד הבירה, ידעתי, שזה המקום לשתות בו בירה, כי בנוסף לבייגלה, זיתים ומנצ'יס, פה מוגשת גם צלוחית עם מלפפון ירוק חתוך. מזמן לא עורר בי מלפפון חתוך כזאת התרגשות עצומה. וכי למה? וכי ככה. כי בדיוק בצורה הזאת שותים זקני השבט יודעי הדבר וגם אצלי בבית. בלי צ'יפס, בצק, או המבורגר נוטף שומן. רק צלחת גדולה של ירקות חתוכים. הכי טעים בעולם!

פאב 'המעברה' של אבי וחיים, היה בעבר חנות משקאות עם אזור קטן לישיבה, שהלך והתרחב, ורק לפני כשנה הפך לפאב במשרה מלאה. הפאב ממוקם בכניסה לירוחם, באזור שפעם שכנה בו המעברה. הסימן הכי בולט, שאי-אפשר לפספס, הוא פסל שנקרא "פסל הזהות", של הפסל עזרא אוריון. שני ניצבים מבטון הנישאים לגובה 20 מטר וניצב אור ביניהם. כשתראו אותו תדעו שהגעתם למקום בו האנשים מקסימים ומסבירי פנים. ותדעו שהגעתם למקום לשתות בו בירה. אז מה היה לנו שם?

מזיגה: עמדת מזיגה פשוטה ונקיה הכוללת מגוון בסיסי של ברזים: טובורג, קרלסברג, ווינשטפן. בבקבוק המבחר גדול יותר וניתן למצוא בירות בלגיות וישראליות. המזיגה מתבצעת בצורה פשוטה ונכונה, ללא מניירות ומשחקי ראווה, וכתוצאה מכך, הבירה נראית מושלמת בכוס. מתקן שטיפה יעודי לכוסות לא קיים וגם מדיח כלים אינו בנמצא, אך כל כוס מקבלת טיפול אישי ונשטפת באופן ידני. המשמעות היא כוס בירה נקייה ומצוחצחת בדיוק כפי שצריך!

הגשה: הבירות מוגשות בכוסות ממותגות ונקיות ללא דופי, המזיגה נכונה וראש הקצף יציב ויפה. הבירות טריות והתוצאה היא כוס בירה טעימה. הכוסות הונחו על השולחן ללא תחתית וכששאלתי לפשר העניין, מיד נשלפו התחתיות, עם הסבר משעשע: "הלקוחות לא אוהבים תחתית מי שרוצה אני שם לו, בכיף".

איכות: החשש שלי היה, שהתנועה במקום אינה מספיק גדולה על-מנת ליצור תחלופה בחביות הבירה ולשמור על טריותן. שמחתי מאוד להתבדות ולהיווכח שהמקום היה עמוס והבירה טרייה וטעימה.

טעימות: כיף גדול היה לקבל ליד הבירה את צלחות הנשנושים, ובמיוחד את המלפפון, שעורר בי נוסטלגיה ותחושה של בית. האוכל במקום לא מתחכם, אך מגוון וכזה שבהחלט מתאים להיות מלווה הולם לבירה.

חוויה: כשלעיר יש אופי של שכונה, הפאב העירוני הופך שכונתי. מדובר במקום פשוט ונחמד, כזה שמשרה אווירה כפרית וביתית, ואפילו מחירי הבירה ביתיים. בהחלט נראה שכולם כאן מכירים את כולם. זוג תיירות שעברו במקרה במקום, התפעלו מהאווירה המשוחררת וקבעו כבר להיפגש בו. כיף למי שגר באזור שיש לו פאב כזה לשבת בו ולבלות. ואם אתם בסביבה, אז שווה קפיצה.

ציון סופי: גם אם זה לא בכיוון שלכם, אבל אתם נוסעים דרומה, 'המעברה' – פאב פשוט, עממי ומהנה עם שרות אדיב - בהחלט שווה עצירה לכוס בירה ובהחלט ראוי לקבל את תו המזיגה של סנהדרינק!

מומלץ סנהדרינק!

המעברה. רח' בורנשטיין (מול פסל "הזהות"), ירוחם