הערכת מזיגה: שמטוב

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'שמטוב' בתל-אביב…

שמטוב. באוויר ריח של לימון, בירה ועוד משהו חמוץ. ריח ממוצע של בר. הבר עשוי מעץ, צבוע בצבע שמן והרגשה די דביקה. דיספליי יפה של בר שכונתי קלאסי ועמדת קוקטיילים ממוצעת מפתיעה. לגינס לקח 7 דקות להימזג, וגם זה לא היה בהקפדה. פשוט הטבח היה גם הברמן וריח הבצל הנחתך היה התיבול המושלם לארומה במקום. אבל זה עושה ריח רע לגינס.

חוסר היחס למי שיושב על הבר בולט ומבאס, אז מה אם מדובר בלקוח שהגיע רק ל'שעה שמחה'... (צלם: דוד הירשפלד) לפעמים מקומות מפתיעים אותי. לא המון, אבל לפעמים יוצא שמקום בא ופשוט סותר את כל מה שדמיינתי. בגלל הלחץ לפתוח מוקדם ולהרוויח עוד לקוח או להקדים את השעה השמחה של השכנים. אולי אני שמרן וקפדן, אבל מבחינתי כשפותחים את דלת המקום ללקוחות, צריך להיות מוכנים לקרב ואחרי הכנות. אין שום סיבה שלקוח יתיישב על הבר בזמן שהשפריצר מותז על כל פינה במקום. רבע שעה אחרי פתיחת הדלתות ובשישה שולחנות כבר יושבים אנשים. כמראה משהו כאן טוב. כנראה משהו כאן מיוחד. ועדיין, מי שיושב על הבר מרגיש בעונש. אין אדם מולו, ואפילו לא לידו. אין שירות ואין אפילו אדם אחד שמנסה לתת שירות או לבצע מכירה. וזה חבל. בגלל שלמרות הכל הגינס דווקא טעימה, אבל מה זה בר שכונתי בלי ברמן שכונתי? זה כמו להכין קפה שחור נטול. אז מה היה לנו כאן?

מזיגה: מזיגת הלאגרים נכונה, אבל לא מושלמת. הגינס נמזגה בהטיה כמעט עד הסוף ואז בדקה תשעים (סנטימטר מסוף הכוס) נזכר הברמן שהוא מוזג סטאוט והניח את הגינס לנוח.

הגשה: הבירה מוגשת בכוסות לא ממותגות (למעט הגינס) ובשלושה גדלים: שליש, חצי וקנקני ליטר וחצי. הבירה מוגשת על תחתיות ממותגות לא תואמות, ובמקרה של הגינס הכוס מופנית ללקוח להציג מולו את הלוגו ואת קו המזיגה (לא נראה שזה נעשה מתוך כוונה, אבל ככה יצא...).

איכות: הבירה טרייה ולא מרגישה כאילו היא מארחת בתוכה שאריות של חומרים שונים ומשונים. אין מראה של סבון ואין אי סדירות בנראות של הבירות הנמזגות. הברז רוקן בתחילת המזיגה והשאריות שבצנרת נשפכו מול עיני.

טעימות: לא הוגשו לי טעימות כלשהן על חשבון הבית ליד הבירה, אבל כן הציעו לי תפריט אוכל שכלל אוכל בר קלאסי – סנדוויצ'ים ועד פיצות. ויש אפילו תפריט עם מאכלים ללא גלוטן.

חוויה: דלה ותפלה. המקום לא מרגיש מדויק עד הסוף, למרות שיש בו רוח חיים והרגשה שהמקום עובד. חוסר היחס המופגן לו זכיתי כאן בישיבה על הבר, בולט ביותר ואפילו מבאס, גם אם בסך הכל מדובר שלקוח הגיע רק ל'שעה שמחה'.

ציון סופי: הבירה טובה, אבל לא נמזגת כראוי וגם לא בהקפדה יתרה. השירות בבר לא קיים בשעות הפתיחה, אבל סביב השולחנות הוא נראה יותר נוכח. לראשונה בחיי אני חושב לעבור מהבר לשולחן. הבירה יצאה כראוי מבחינת נראות וטעם, אבל ההרגשה היא שהיא יצאה ככה לא במכוון ושאם היה במקום קצת לחץ היא היתה נמזגת ברציפות ולא בשלבים. שמטוב. שדרות מסריק 14, תל-אביב