סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'לבובסקי' בתל-אביב…

אני מעריך מקום עם שם נכון. שם אמור לספר על מקום, או לפחות להעביר סוג של רמז לחוויה המתקרבת. ביג לבובסקי הוא דמות ראויה ליותר מסתם בר על שמה. היא ראויה לסם שיקרא על שמה, כמו זן המריחואנה וילי נלסון - על שם הזמר. היא ראויה לקוקטייל מדויק על שמה, כמו שהיא מציגה את הווייט ראשן.
זה לא שאריות הטבק על הבר שמפריעות לי, או העובדה שמגלגלים סיגריה בתוך הבר - זה עוד סביר, חסרה כאן הקפדה ואכפתיות למוצר, בהבנה של כל השלבים... (צלם: דוד הירשפלד)זה לא שאריות הטבק על הבר שמפריעות לי, או העובדה שמגלגלים סיגריה בתוך הבר - זה עוד סביר, חסרה כאן הקפדה ואכפתיות למוצר, בהבנה של כל השלבים... (צלם: דוד הירשפלד)
זה לא שאריות הטבק על הבר שמפריעות לי. חסרה כאן האכפתיות למוצר בהבנה של כל השלבים... (צלם: דוד הירשפלד) ביג לבובסקי הצליח לתת שם ללוק ולהוויה של חתך אוכלוסייה בין לאומי רב מגדרי. ביג לבובסקי הוא כל אחד מאתנו. מרושל, אבל חד. ציני, אבל אוהב. הוא השתיין גרגרן המושלם. ביג לבובסקי, בדרכו שלו, הוא מדויק לחלוטין. הוא מצדיק את המשפט המפורסם של הברמנים הוותיקים של ירושלים: "כל דבר שאני עושה אני עושה מושלם - זה למה שאני עושה רק ארבעה דברים בחיים". ככר מלכי ישראל. פעם פעל כאן קפה 'העיריה' שהיה סימפטי. לאחר שינוי של הלוק ושיפוץ יקר ויפה, עכשיו זה בר נעים לישיבה עם תמונה גדולה של הדוד על הקיר. יש דיספליי נאה ולא מפתיע, אבל יש בו נישה מכל מוצר. הבירה נמזגת עם יד בכיס. ככה זה כשהמקום הוא ברוח הסאטלה. אמנם הברמן, שנראה כמו הבעלים, יודע איך למזוג את הבירה לפי כל חוקי המשחק - הגינס נמזגת קלאסית, ככל סטאוט, בשני שלבים, והלאגרים עוברים תהליך מ-45 מעלות ועד תשעים למזיגה מושלמת – אבל הבעיה מתחילה בהקפדה. זה לא שאריות הטבק על הבר שמפריעות לי, או העובדה שמגלגלים סיגריה בתוך הבר - זה עוד סביר, חסרה כאן הקפדה ואכפתיות למוצר, בהבנה של כל השלבים. הבירה עברה הרצה לפני שמזגו לי אותה. שלוש כוסות שלמות רוקנו מהמערכת, לפני שהניחו מולי שליש הייניקן שנמזג ונראה טוב. חבל שלא החליפו את הכוס מריקון הברז לאחת חדשה לפני שהגישו לי אותה. "לבירה יש קצת טעם של סבון", אמרתי לברבעלים שמולי. "הנה", הניח לי חדשה בלי להסס. "כנראה בכוס", הוא חייך והמשיך למזוג לשאר יושבי המקום. ככה זה גם בבירה – עד שלא מנסים. פשוט לא יודעים. אבל כידוע, לצערי אי ידיעת החוק לא פוטרת וכו'. אז מה היה לנו כאן?    
מזיגהמזיגה
מזיגה: המזיגה נעשית באופן נכון תוך הקפדה על זווית הכוס ושלבי המזיגה. כל הבירות יוצאות מהבר עם ראש קצף אחיד ונכון.    
הגשההגשה
הגשה: הבירות כולן (למעט הייניקן) נמזגות בכוסות ממותגות ומוגשות על-גבי תחתית, אם כי לא ממותגת בהתאם לסוג הבירה. הבירות מגיעות בכוסות נעימות למגע ולא דביקות, וגם הבירות היוצאות לשולחנות מוקפדות באותה המידה.    
איכותאיכות
איכות: איכות הבירה לא טובה. בכוסות נותרו שאריות סבון - כנראה הונחו ליבוש אחרי שטיפה לא קפדנית כשבתוכן עדיין שאריות סבון. הבירה לא נבדקת לפני מזיגה וטריות החבית עומדת בספק.    
טעימותטעימות
טעימות: לא הוגשו טעימות כלשהן על חשבון המקום ליד הבירה וגם לא הוצע לי שום תפריט אוכל. משיחה עם אנשי המקום הבנתי שהתפריט זז מהמבורגרים לקרפצ׳יו ועובר דרך סלט.    
חוויהחוויה
חוויה: החוויה סאטלנית ולא מוקפדת. אין תחושה שמנסים להעביר כאן איזה אווירה באמצעות המקום, או לתת פן שונה מעבר לעוד בר עם רוק ואוכל. ההרגשה הכללית היא שהמקום יורה למלא כיוונים, אבל לא מדייק אותם.    
ציוןציון
ציון סופי: לא מומלץ סנהדרינק. המקום אולי מסביר פנים, אבל לא מקפיד על איכות המוצר ועל שירות כמו גם על ניקיון הבר. הרגשה היא לא של אורח במקום, אלא יותר כמו מי שסתם יושב על ספסל בבר. אצל ביג לבובסקי זה לא היה עובר בשתיקה.   לבובסקי. מלכי ישראל 11, תל-אביב