סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: אקס ריי בתל-אביב…

אני נכנס עם חיוך. פונה לבר. מחבר מטען. מפנה ניירות קטנים לא קשורים. יש טיפה בלגאן בצדו המרוחק של הבר. "היי, יש כאן בירה קרה?", אני שואל ומזהה את ברז הקרלסברג המבורך. "שליש בבקשה", אני מצביע עליו בחיוך. הברמן עושה בדיוק מבחן תפריט. המנהלת מספרת לו על הקברנה סוביניון הלבן והוא בכלל מדבר על איזה קיאנטי.

הברמן הצעיר מצויד בכוס ויינשטפן מיניאטורית לטעימה והוא בודק פעם או פעמיים במשמרת את איכות הבירה...הברמן הצעיר מצויד בכוס ויינשטפן מיניאטורית לטעימה והוא בודק פעם או פעמיים במשמרת את איכות הבירה...
הברמן הצעיר מצויד בכוס ויינשטפן מיניאטורית לטעימה והוא בודק פעם או פעמיים במשמרת את איכות הבירה... הבירה מגיעה קרה. היא קרה בדיוק כמו שרציתי. היא מגיעה מאזור נקי כמו שראוי בבית-קפה. כשחושבים על זה הברים הכי נקיים הם בתי-קפה ולא מסעדות קטנות וברים ליליים. קצת חסר כאן ריח של בירה עבשה שכל-כך אופייני לברים המוזגים בירה, אבל מצד שני - ריח של אספרסו טרי (המכסה של המטחנה פתוח) ומזגן נהדר על בר זכוכית ששומר על הקור - הם בהחלט שינוי מרענן. הברזים כאן ממותגים, אבל הכוסות לא תואמות. קרלסברג מוגשת בכוס של טובורג, ובכל זאת, רק הלוגו שונה בעצם בזן זה של כוסות. הברמן הצעיר מצויד בכוס ויינשטפן מיניאטורית לטעימה והוא בודק פעם או פעמיים במשמרת את איכות הבירה. הדבר עצמו מקסים בעיני, אבל מצד שני – זה עלול להצביע על כך שהשימוש בברז הוא לא כזה מסיבי ולכן יש סיכוי שהבירה היא בת כמה ימים, ויושבת במחסן אחורי ורחוק מהבר. במקרים כאלו קורה לא מעט שהבירה מקבלת טעם טיפה מעקצץ וזה בעיקר בגלל החשיפה הרבה לצינור, כמו גם השהייה בו, לפרקי זמן לא מבוטלים.
קפה אקס ריי - אווירה אקפה אקס ריי - אווירה א
הבירה לא מגיעה אוטומטית עם נשנוש, והברמן גם לא מציע תפריט לאוכל ליד. המזל הוא שרעב הוא לא אחד מהדברים שגרמו לי להיכנס לבית-הקפה הוותיק הזה. הבירות הנמזגות במקום הן כולן מיינסטרים ואין כאן הפתעה. יש כאן קרלסברג, טובורג וויינשטפן והן כולן נמזגות מצוין. הכוסות נקיות ולא חמות, והשירות אדיב אבל לא קלאסי ובהחלט לא מנסה למכור יותר ממה שהלקוח מבקש. אני עסוק בלשאול את עצמי במצבים כאלו למה חסרות לי השאלות החוזרות של העובדים על מצבי והאם חסר לי משהו. הרי במצב הפוך זה כבר מעצבן אותי. ואז מתחיל כאב הראש. הזמנה של חמש כוסות קפה והדפיקות לשחרור האספרסו מכפות המכונה מתחילות. אדי הקיטור בבית-הקפה מעלים את מפלס אחוזי הלחות ומזכירים לי את הרחוב הרטוב והחם שבחוץ. הדבר היחידי שמצליח להרעיש יותר מקולה של המכונה הוא קול אחראית המשמרת המורה לעובדים בדיוק מה לעשות. אי-אפשר להגביר כאן מוזיקה, ואין לי כאן איש שיחה. הברמן במקום לארח אותי מארח את המלצרית שמולו, עקרונית - גם אני הייתי מעדיף לארח אותה במקומי. תפריט הבר רחוק מלהפתיע - הוא כללי ולא יוקרתי. בתי-קפה נוהגים, לצערי, להניח כל מה שאלכוהולי על המדף ולכן בקבוקי סומבררו נגרו מעטרים מדף שלם מהדיספליי. חיוך שמגיע משולחן סמוך מזכיר לי שרק עצרתי על הבר לבירה צוננת. חשבון בבקשה ואיזה הפתעה. בירה על בוגרשוב בפחות משלושים שקלים. קרלסברג קרה ב-21 שקל לשליש, ו-24 שקל לחצי. אז מה היה לנו כאן?      
מזיגהמזיגה
מזיגה: הבירה נמזגה נכון ומברז נקי ואזור עבודה נקי. היא לא חיכתה והיא קיבלה את הכבוד המגיע לה.    
הגשההגשה
הגשה: הבירה הגיעה קרה מאוד ובכוס נקיה, אבל לא תואמת. הבירה הוגשה על תחתית אף היא לא תואמת, אבל כן כזאת שעובדת.    
איכותאיכות
איכות: הבירה שלי יצאה טובה. כן, יש לה טעם של בירה לא טרייה, אבל לא מקולקלת. העובדה שהברמן מוודא את איכות הבירה לפני מזיגה היא מקסימה, אבל לצערי היא פועלת לרעת המקום ועלולה להעיד על בירה תקולה לפעמים, על צנרת ארוכה ועומדת ואולי אפילו על חביות במחסן לא מקורר.    
טעימותטעימות
טעימות: הבירה לא מגיעה נשנוש קטן על חשבון הבית, וזה גם לא חובה, אבל היי, אפילו פנייה אחת בנושא אוכל או נשנוש לא נזרקה לכיוון שלי.    
חוויהחוויה
חוויה: הבירה היתה קרה ונכונה, אבל השירות היה לא מקצועי ולא נכון לפי כל סטנדרט. אמנם לא נעשתה אפילו טעות אחת, אך עם זאת לא נעשה כאן  שום דבר נכון. פשוט מרגע המזיגה נעלמו עובדי המקום.    
ציוןציון
ציון סופי: לצערי הרב בירה איכותית מהחבית היא הרבה יותר מרק נוזל, כוס ותחתית. היא חוויה שלמה שדורשת תשומת לב. גם אם הלקוח הגיע כדי להתבודד, מן הראוי שיהיה לו לאן לפנות בשאלה או הזמנה.   אקס ריי. בוגרשוב 31, תל-אביב