סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'דיוק' בחיפה…
גלית ג'ראפי-דבירימעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'דיוק' בחיפה…
בוקר של יום ראשון ואני בדרך לחיפה, לבית-הספר הטכני. רצה הגורל והיום היה חורפי, גשם זלעפות ירד ולא חסך מאתנו את כל התפאורה הנלווית. אפילו המוזיקה שהתנגנה ברכב טורחת להזכיר לי כמה קר ורטוב שם בחוץ. המחשבה הראשונה שקופצת לי לראש היא מחשבה על פאב! רצוי חמים, קצת דחוס, עם ריח של עץ, כמה ברזי בירה וניחוח של משהו מתבשל... מה הסיכוי שזה יקרה?
בדיוק ישנה הקפדה על מזיגה נכונה והמקום בהחלט עושה כבוד לבירה... (צילומים: גלית ג'ראפי-דבירי) כיף לפגוש מקום שמקפיד על מזיגה נכונה וה'דיוק' בהחלט עושה כבוד לבירה... (צילומים: גלית ג'ראפי-דבירי)
כיוון שבאופן מפתיע דווקא סיימתי מוקדם את העניינים, נשאר לי הרבה זמן להגשמת המשאלה. כלל ראשון ביציאה לפאב - בבוקר, הכל סגור! כלל שני – יום ראשון, בעיה! אין מצב שאם אני כבר בחיפה, אני לא אכנס לפחות לפאב אחד ליהנות מכוס בירה טובה. שיטוט קצר ברחוב מוריה מגלה שורה של פאבים שכולם סגורים. אבל היי, באחד מהם דווקא מנצנץ אור. דופקת בדלת ובארשת פנים מאירה מבהירים לי שעלי להמתין עד 12:00.
לא בזבזתי זמן על רחמים עצמיים - קראתי איפה שהוא, שזה לאנשים חלשים - אז צעדתי בגב זקוף וגרון יבש לבית-קפה סמוך. בשעה היעודה קפצתי מהכיסא וצעדתי לעבר הפאב. פתחתי את הדלת ומיד הכה בי הריח הפאבי הישן, קצת כבד עם ניחוח אלכוהול. סריקה מהירה של המקום מגלה פאב מעוצב, מרווח ויפהפה, סוללת ברזי בירה ומגוון רחב של בקבוקי אלכוהול. "חזרת", אמרה המלצרית ספק בפליאה, ספק בשאלה. המקום, כמובן, היה עדיין ריק ובחרתי להתמקם על הבר.
הזמנתי סטלה וגינס ומשהו קטן לנשנש. שיחת חולין קצרה עם הברמנית מיד מגלה שהיא חדשה - פרט שמיד מתבלט כשפנתה למזוג לנו את הבירה, בדיקת ניקיון הכוס, האחיזה שלה וזווית המזיגה. בדיוק בשלב הזה מגיע הבעלים של הפאב ובאופן מעורר התפעלות מסביר ומדגים בפניה כיצד אמורה להימזג הבירה. שטיפה קלה במים, הוצאה של כמות מסוימת מהבירה (בואו לא נישכח שאני הלקוחה הראשונה היום וסביר להניח, שהבירה שנשארה בצנרת - מחומצנת), הטיית הכוס בזמן המזיגה ויישור לבניית ראש קצף. תענוג (!). מכל מי ששמע שקפצתי לדיוק בחיפה קיבלתי את אותה תגובה: אנחה, מבט זגוגי בעיניים ואתו המשפט: "אוי, זה הפאב שאנחנו תמיד יושבים בו....". האמת, עכשיו אני מבינה על מה ולמה. אז מה היה לנו שם?
מזיגהמזיגה: עמדת המזיגה עשירה הכוללת שלוש סוללות ברזים, עם מגוון יפה של בירה: לאגרים בהירים וכהים, בירות בלגיות, חיטה וסטאוט. המותגים הם מיינסטרימיים ובסופו של דבר כל לקוח יכול למצוא לעצמו מה לשתות. פיות הברזים היו עטופות בניילון נצמד מהלילה על-מנת לשמור עליהם מ"מבקרים" בלתי רצויים למיניהם. כפי שהבחנתי, שמים כאן דגש על מזיגה נכונה, והבעלים מקפיד להדריך את העובדים ולוודא שאכן עושים זאת נכון.
הגשההגשה:הבירות הוגשו בכוסות ממותגות, ונקיות. ההקפדה על שטיפת הכוס במים לפני ההגשה אכן תורמת לעניין, למרות שלדברי הבעלים הפרוצדורה לוקחת זמן והלקוח הישראלי דורש את כוס הבירה שלו מיד, מה שמקשה על הטיפול נאות בכוס לפני המזיגה, בעיקר בשעות העומס. עדיין, ולדעתי, זה מה שעושה את ההבדל בין מזיגה שיכולה להיות טובה למזיגה טובה.
איכותאיכות: הבירות היו טובות וטעימות. ראש הקצף היה יציב, יפה ובמידה הנכונה. שאריות "תחרה בלגית" על דפנות הכוס העידו על טריות הבירה וניקיון הכוס.
טעימותטעימות: עם הבירה הוגשה לי צלוחית חמוצים על חשבון הבית. התפריט במקום עשיר ומגוון וכולל מנות קטנות לצד מנות מכובדות לרעבים, ובהחלט משמש מלווה טוב לבירה. בסך הכל, כל אחד יכול למצוא לעצמו מה לאכול כאן, אפילו הצמחונים שבינינו.
חוויהחוויה:כשנכנסים לפאב מיד מריחים את העץ והאלכוהול. הבירות פה טריות והאוכל מגוון. אמנם לא הייתי כאן בשעות הערב, אך בהחלט ניכר שהמקום פופולרי. בין השעות 12:00-17:00 ניתנת הנחה של 20% על התפריט.
ציוןציון סופי: הדיוק הוא פאב מושקע בסגנון אירי, פתוח משעות הצהריים וככזה הוא מציע גם ארוחות. ישנה הקפדה על מזיגה נכונה והמקום בהחלט עושה כבוד לבירה. רק הערה קטנה: חלק מהבירות שנמזגות כאן ניתן להזמין במנה של חצי ליטר בלבד, וחבל!
