סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'שאפל' בפלורנטין…

אני רוצה להתוודות: אני אוהב את מבצעי ההפי האואר בפאבים, ולאו דווקא מתוך חסכנות. מחירי הבירה בארץ מאוד גבוהים - ואני לא פותח כאן במתקפה פופוליסטית סטייל ניב גלבוע על מחירי יין במסעדות, ואני לא מנסה להאשים מישהו מסוים, כי כמעט כולם אשמים (אבל זה נושא לכתבה אחרת) - אני פשוט קובע עובדה. כשברוב המקומות מחיר חצי ליטר בירה, או אפילו שליש, מגרד את ה-30 שקלים, זה מלמעלה וזה מלמטה, קצת קשה לשבת בפאב בלי להתחיל לעשות חשבונות כשרוצים להזמין עוד כוס בירה...

המזיגה וההגשה של הבירה היו כאלה שהעניקו לנו חווית שתייה טובה ומהנה... (צילומים: גדי דבירי)המזיגה וההגשה של הבירה היו כאלה שהעניקו לנו חווית שתייה טובה ומהנה... (צילומים: גדי דבירי)
המזיגה וההגשה של הבירות ב'שאפל' בפלורנטין העניקו לנו חווית שתייה טובה ומהנה... (צילומים: גדי דבירי)

אני מדבר בעיקר מתוך געגוע לאווירת פאב אמיתית. כזו שהמוזיקה בפאב לא מפוצצת את האוזניים, כזו שבאים בשביל לשתות בירה ולדבר עם חברים, ולא שבאים בשביל להגיד שהיינו. כזו שסוגרת את יום העבודה ומנקה את הראש לחלק השני של היממה, וכזו שמסיימים את הבילוי לא בשעות הבוקר המוקדמות, אלא בשעה נורמלית שאפשר גם לקום למחרת רעננים לעבודה.

וכן, גם כזו ששותים עוד כוס בירה בלי לחשוב על לקחת משכנתא. ואת כל זה אני מוצא בשעות של ההפי האואר בפאבים. בדרך-כלל זה קורה בשעות הערב המוקדמות יותר. הפאב לא מפוצץ, אין יותר מדי בלגאן ולפאב או לבר מגיעים אלה שבאו באמת בשביל כוס הבירה והחברותא, וכשמסיימים את הערב זה לא קורה בשעות הקטנות. כל אלה נותנים לי לברוח קצת מהטירוף והסחרור המקומי ולהרגיש אירופאי נינוח, לכמה שעות.

בשעה שכזו הגעתי ל'שאפל' בפלורנטין. המקום לא היה מלא, המוזיקה היתה בווליום שאיפשר לדבר, והאווירה נינוחה ומזמינה. בטלוויזיה שמעל הבר משודרים משחקי כדורגל ופה ושם מפוזרים משחקי שולחן לרווחת אלו שרביצה בפאב אינה מספיק אקטיבית בשבילם. מגוון הבירות במקום כולל טובורג, סטלה, גינס, ווינשטפן, ברבר, הובגובלין, טוכר, אדלוויס וברז מתחלף של ג'מס. הנהג שביננו ביקש בירה ללא אלכוהול. אמנם לא ממש התרגשנו לשמוע שלא מגשים במקום "דבר" כזה, אם כי ולהפתעתנו לא זכינו כאן לתגובה הנפוצה המלווה בגיחוך: "אם בלי אלכוהול, אז בשביל מה בירה?", אלא דווקא הוצע לנו קוקטייל נטול אלכוהול. אז מה היה לנו שם?

   

מזיגהמזיגה
מזיגה: עמדת המזיגה פשוטה ונקייה. אמנם אין פה הקפדה מלאה על כל כללי המזיגה לפי הספר, אך מצד שני גם אין התעללות בבירה.    
הגשההגשה
הגשה: ניקיון הכוסות היה סביר, למעט אחת שהיתה אמנם ללא סימני לכלוך עליה, אך לא "נקייה לבירה". כשהערתי על כך למלצרית ואמרתי שהכוס לא לגמרי נקייה, היא ממש נבהלה, התנצלה ומיד הציעה להחליף לי את הכוס. אחר כך שמתי לב שהיא עוברת על כל הכוסות בבר עם מפית ומפלשת אותן. כל הכבוד על הנכונות. בלי ציניות, אבל אולי פה זה המקום להעיר שפוליש של כוסות עם מפית בד לא יעזור. כוס בירה, מעבר לניקיון הרגיל, צריכה להיות חפה משאריות מיקרוסקופיות של סבון ושומן, וכאן בד לא יעזור, כאן צריך שטיפה נכונה בסביבה נטולת שומן וניקוי בסבון מתאים שאינו מותיר שאריות.    
איכותאיכות
איכות: הבירות שקיבלנו היו טובות וטריות. הן הוגשו בטמפרטורה מתאימה ועם קצף בכמות נכונה, אם כי כזה שהתפוגג מהר מדי לטעמי. כשביקשתי לשתות גינס, נעניתי שיש טעם לא טוב בבירה ולכן לא מוזגים אותה עד שיגיע טכנאי לבדוק זאת – כל הכבוד!    
טעימותטעימות
טעימות: התפריט אינו מתוחכם יותר מדי, אך בהחלט מגוון ומכיל גם היצע לא קטן לצמחונים ואף לטבעונים, במחירים סבירים בהחלט.    
חוויהחוויה
חוויה: "בירה קרה - אנשים חמים", זה המוטו של ה'שאפל', ואכן זה בדיוק כך. מלצרית אדיבה וחברותית עם ערימות של סבלנות ונכונות להמליץ, כולל התייחסות להערות הלקוחות (ראו מקרה הכוס), בירה טובה ואוכל מתאים. ואם כבר הזכרתי בפתיח הפי האואר, אז בשאפל מציעים 1 + 1 על הבירה ו-20% הנחה על התפריט כל יום כולל שבת בין השעות 18:00-21:00, ומבצעים יומיים נוספים.    
ציוןציון
ציון סופי: השאפל הוא פאב חביב ומזמין, ובסך הכל, למרות החריקות הקטנות, המזיגה וההגשה של הבירה היו כאלה שהעניקו לנו חווית שתיה טובה ומהנה. השאפל אכן ראוי לקבל את תו איכות המזיגה של סנהדרינק.

מומלץ סנהדרינק!

תו איכות מזיגה 2016 - עותקתו איכות מזיגה 2016 - עותק

  שאפל בר. פלורנטין 19, תל-אביב