סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'Oggies' בתל-אביב…

זה נכון שלא באנו לבקר את המקום אלא את הבירה הנמזגת, אבל חלק גדול משתיית בירה הוא החוויה. אתחיל ואומר שהבירה עצמה הגיעה קרה, בכוס קרה ואפילו מקוררת. רק כטעות רנדומלית בכוס לא ממותגת (בהזמנה שנייה, ללא מצלמה, היא יצאה בכוס מתאימה). היא באה אמנם על מפית ולא על תחתית, אבל כניסתו של הברמן תיקנה את הטעות מידית ותחתית הותקנה. אזור העבודה היה נקי ומסודר. הברזים היו ממותגים, ומהמקרר שממול הציצו כוסות בירה. כאן כאמור בדובר בטעות, משום שכוסות שמאופסנות במקרר לצד מאכלים ומוצרים נוספים נוטות לספוח אליהן ארומות שונות משונות אותן הן יעבירו בהמשך לבירה.

על פניו הכל נראה היה מושלם. אבל אז התחילה המתנה ארוכה ופה גם הכל התחיל להסתבך... (צילומים: דוד הירשפלד)על פניו הכל נראה היה מושלם. אבל אז התחילה המתנה ארוכה ופה גם הכל התחיל להסתבך... (צילומים: דוד הירשפלד)
על פניו הכל נראה היה מושלם. אבל אז התחילה המתנה ארוכה ופה גם הכל התחיל להסתבך... (צילומים: דוד הירשפלד) בחודשים האחרונים שוק לווינסקי (אזור הבילוי המועדף עלי) גדל ללא הפסקה. רגע אחד יש חנות בדים ורגע אחר-כך בית-קפה אינדי עם טפטפות מבורכות של קפה קר פירותי. אחת הבשורות היותר משמחות היא פתיחתה של מזללה חדשה בסגנון הדיינר האמריקאי. והרי אין אוכל יותר מתאים לצד הבירה מצ'יפס טוב ואיזה סליידר טעים לידו. שלושה סוגים של צ'יפס, שלושה גדלים של סליידר, פלטת נקניקים נעימה, בר קטן עם קצת אלכוהול כשברקע קולותיהן שלנשות השוק המדברות ברחבה המרכזית. על פניו הכל מושלם. אבל אז מתחילה המתנה ארוכה ופה הכל מסתבך. הבירה הראשונה באה מיד בסמוך למעמד ההזמנה. בכל זאת בין הברמן ללקוח עומד הברז. אבל הבירה השנייה נשכחה. השלישית, עם חזרתו של הברמן, נמזגה באיחור. לאורך ישיבה אחת לא היה רגע של שירות נכון ונעים. לא היה רגע של התייחסות מעבר לקטיפת ההזמנה. כשהבינו שמשהו לא בסדר החליטו מיד למזוג איזה צ'ייסר. יש שני מרכיבים באמת חשובים בכל העסק הזה: איכות ושירות. כמה ששניהם יותר טובים ככה המוצר והחוויה יותר מושלמים. כשהשירות גרוע - גם הבירה לא כיפית. היא אולי יכולה להיות טעימה, אבל נטולת חוויה (אלא אם כן אתם נוהגים להתייחס לחוויה גרועה גם כחוויה...). בשירות טוב השמחה עולה. האמת שכשהשירות טוב גם בירה לא מושלמת היא עדיין חוויה. אז מה היה לנו כאן?
מזיגהמזיגה
מזיגה: הבירה נמזגת נכון ולפי כללי המשחק. אזור העבודה נקי ומסודר והברזים אף הם נוצצים ונקיים. בירת החיטה נמזגה לאט יותר ולא בפזיזות. הבירה נמזגת אותו דבר בשעת לחץ ובשעה פחות עמוסה של רגיעה ושל תחילת הערב. הכוסות כולן יוצאות מהקירור לברז.    
הגשההגשה
הגשה: הבירה מוגשת בצורה נכונה אבל לא מוקפדת עד הסוף. אין הקפדה על תחתיות ועל מיתוג נכון של הבירות לכוסותיהן. הבירה נמזגת בשני הגדלים המקובלים שליש וחצי.    
איכותאיכות
איכות: הבירה הנמזגת קרה וטרייה. היא מגיעה עם ראש קצף אחיד, עם גיזוז טוב וללא טעמי לוואי של צנרת מלוכלכת או ארומה של ריחות מקרר בכוסות.    
טעימותטעימות
טעימות: המקום לא מגיש טעימות על חשבון לצד הבירה, אבל התפריט רחב ומתאים ברובו לאלכוהול. המנות שאכלנו היו טובות כולן, אם כי לא עקביות ברמתן.    
חוויהחוויה
חוויה: את החוויה במקום ניתן להגדיר כמוזרה, בלשון המעטה. מצד אחד הבירה טובה ומצד שני השירות לא קיים, כך שאת הדברים הנלווים צריך לנחש תוך כדי הישיבה. המכלול של בר עם אוכל ועם שכונה שמייחד את האזור -חסר.    
ציוןציון
ציון סופי: המקום לא מומלץ, אבל בירה בסדר. השירות שאינו קיים הורס את חווית השתייה והופך את הבירה לעוד נוזל שנצרך תוך כדי הישיבה במקום. גם האוכל המוצע במקום טעים, אבל לא מספיק בשביל לחפות על השאר.   Oggies. שוק לוינסקי, מרחביה 4, תל-אביב