טל חוטינר חשב שהוא נוסע להתפנן שבוע בפורטוגל, אז הוא חשב. חופשה שהתחילה עם יותר מדי פורט ונגמרה עם כאב ביצים...

נסיעה לפורטוגל והפעם למקומות שמעבר לפורטו וליסבון. השבוע שלנו החל בנחיתה בפורטו. העיר הזאת קיבלה אותנו הפעם במזג-אוויר פגז, שמש טובה ובריזה נעימה וקרירה מהאוקיאנוס. בפעם הקודמת שהייתי כאן ירד גשם ללא הפסקה ונאלצתי לרוץ בעליות כדי למצוא בכל פעם בר שבו אוכל להירגע קצת מהגשם. אמנם פורטו היתה איתי הפעם רק יום וחצי, אבל יום וחצי משובחים שכללו טעימות פורט, פורט לבן עם טוניק, ועוד קצת יין בערב ולקינוח.. פורט.

טעמנו כל מיני מתוקים עד שהרגשתי שיש לי סוכר בדם עד לגובה האוזניים בערך... (צילומים: טל חוטינר)טעמנו כל מיני מתוקים עד שהרגשתי שיש לי סוכר בדם עד לגובה האוזניים בערך... (צילומים: טל חוטינר)
טעמנו כל-כך  הרבה מתוקים עד שהרגשתי שיש לי סוכר בדם עד לגובה האוזניים בערך... (צילום: טל חוטינר)

מפורטו יצאנו מזרחה לכיוון עמק הדורו, שם גדלים הענבים שמהם מפיקים את היין שלאחר מכן הופך להיות פורט ומיושן ליד שפך הנהר בוילה נובה דה גאיה (הרמת-גן של פורטו, אם תרצו. אבל אתם לא חייבים...) אבל גם יינות נפלאים אחרים. טיילנו קצת וביקרנו ביקב בשם 'קינטה דה רואדה'. נחשו? עוד פורט, אבל הפעם גם רוזה. אחרי כמה ימים באזור הדורו המדהים ירדנו קצת דרומה עד שהגענו ל'קויימברה' - עיר הבירה ההיסטורית של פורטוגל הידועה בעיקר בזכות היותה מקום משכנו של המלך הראשון של פורטוגל וביתה של אוניברסיטת קויימברה - אחת מ-10 האוניברסיטאות העתיקות באירופה שנוסדה בשנת 1290 ונחשבת כיום לטובה בעולם לדוברי פורטוגזית.

היה חם בקויימברה, אבל בין סמטאות העיר העתיקה נשבה קצת בריזה. ירדנו עד הנהר וממש ליד הגשר הישן מצאנו מקום מרתק. הגשר הזה היה במשך מאות שנים בערך באמצע דרך המלך בין ליסבון לפורטו. העוברים בדרך זו היו עוצרים בעיר כדי לנוח או ללון. ממש בפתח הגשר היו פזורים פונדקים שבהם יכולת גם לקנות בקבוקי יין או אלכוהול להמשך הדרך, משהו לאכול ובעיקר הרבה מאפים וקינוחים פורטוגזיים מתוקים.

ישבנו בפסטלריה כדי לטעום כמה דברים כמו 'פפוש דה אנז'ו' (בטן של מלאך) - סוג של רביולי מתוק במילוי חלמונים מסוכרים, 'אובש מולש' (שוב חלמונים) - הפעם בין שתי חתיכות של לחם קודש, או 'פסטל דה נאטה' מן עוגת קרם שנחשבת לקינוח הלאומי של פורטוגל (ברור שעם ביצים. הרבה ביצים). טעמנו כל מיני מתוקים עד שהרגשתי שיש לי סוכר בדם עד לגובה האוזניים בערך, הרי במשך שלושה ימים רק שתיתי פורט ועכשיו כל הקינוחים האלו...

המארחים שלי אמנם המליצו שאקח פורט רובי כי הוא פחות מתוק מהטאווני, אבל אני כבר ביצעתי סגירה לריבאונד והזמנתי לי הייניקן ומיד אחר כך עוד אחת. השילוב בין הבירה הקרה הנהדרת והמרירה עם המאפים המתוקים היה נהדר. בעיקר בבירה השנייה. רק ביציאה הבנתי שהיו גם מאפים מלוחים עם בייקון וגבינות מקומיות שנראו עוד יותר טובים עם ההייניקן הקרה. בקיצור הפסטלריה בכניסה לעיר העתיקה של קויימברה ליד שער אל מדינה. תעצרו לביס קטן ובירה קרה כמו שעצרו שם מימי הביניים ועד היום.

Café pastelaria Toledo

Pastelaria broisa Coimbra, largo da portage 3000 Coimbra