זיו לנצ'נר תפס את אורי שגיא, המייסד, הבעלים והמנכ"ל של מבשלת 'אלכסנדר', לשיחה על בירה כמקרבת לבבות ועל בירה מיושנת, 90 שנה...

כל אומה נורמלית עושה כבוד לראשוניה, ולמרבה השמחה, גם כל אומה לא נורמלית. כך זכתה עכשיו Max Brau, מבשלת הבירה המסחרית הראשונה בארץ ישראל, למחווה היסטורית מגניבה של מבשלת אלכסנדר העכשווית. 'אלכסנדר מקס', הבירה שיוצאת ממבשלת 'אלכסנדר' לקראת הקיץ במהדורה מוגבלת, משחזרת ככל יכולתה את הבירה שייצרו האחים מרדכי וצבי רוזנברג, שעלו מפולין ופעלו בעכו מ-1927. אם הבירה עצמה קרובה כנראה למקור בטעמה, התווית שעל הבקבוק נאמנה למקור לגמרי, כולל הכיתוב הגאה והמקסים MADE IN PALESTINE.

הלוגמים הגיבו בהפתעה: "לא ידענו שליהודים מותר לשתות בירה"... (צילומים: יח"צ, רונן מנגן)הלוגמים הגיבו בהפתעה: "לא ידענו שליהודים מותר לשתות בירה"... (צילומים: יח"צ, רונן מנגן)
המבקרים בפסטיבל הבירה הגיבו בהפתעה: "לא ידענו שליהודים מותר לשתות בירה" (צילום: יח"צ, רונן מנגן)

זוהי לייט פילזנר, כפי שהיא מעידה על עצמה על-גבי התווית, זהובה ובהירה, בעלת 5.2 אחוזי אלכוהול. היצרנים מגדירים את טעמיה כ"לחמיות עדינה, מאוזנת במרירות עגולה, חלקה ויבשה עם כשותיות מעודנת ונעימה". הטעימה האישית מתחברת לחלק מהתיאור הזה, בעיקר למרירות העגולה ולכשותיות. זו בירה קלה לשתייה, אמנם, עם טעם לוואי וריח לוואי מיוחדים, שמשום מה מרתקים את החך ואת האף. כיוון שלא נזכה, כנראה, לחזור במנהרת הזמן אל המבשלה של האחים רוזנברג בעכו בשליש המאה שעברה, נחמד להתרפק על הטייק-אוף של מבשלת הבוטיק מעמק חפר, דהיום. או בקיצור: יציאה חמודה.

את גאוותה הלאומית לקחה 'אלכסנדר' גם מעבר לים, כשהשתתפה בפסטיבל בירות בפרבר של קופנהגן לפני כחודש. המבשלה מעמק חפר הוזמנה על-ידי שגרירות ישראל בדנמרק להציג את מרכולתה (בגדול: בלונד, אמברה, גרין, בלייזר ובירות עונתיות) באירוע שהתקיים במבנה ענק ששימש בעבר מוסך לרכבות ומשך כ-15 אלף מבקרים – חובבי בירה, יבואנים, סוחרים, בעלי מסעדות וברים – בשלושת ימיו. אורי שגיא, המייסד, הבעלים והמנכ"ל של מבשלת אלכסנדר (וגם טייס חיל האוויר במיל'), שכבר הציג לפני כשנתיים בפסטיבל בירה בקנדה, הגיע מוכן - והופתע בכל זאת. "זה היה הרבה יותר גדול מהאירוע בקנדה. מעל 80 מבשלות בוטיק, רובן הגדול מדנמרק, כ-800 סוגי בירה שונים. הרגשתי כמו ילד בדיסנילנד – כמות מסחררת של דברים מעולים".

אחרי שהתאושש מכל הטוב הזה, התחיל שגיא למזוג בירה ולהסביר למבקרים, רובם המוחלט דנים, על פעילותה של מבשלת הבוטיק בישראל. הלוגמים הגיבו בהפתעה, על קשת שנעה מ"לא ידענו שליהודים מותר לשתות בירה" ועד "וואו, איפה אפשר להשיג את זה?". שגיא התרשם מכך שאנשים קיבלו זווית אחרת, חדשה מבחינתם, על ישראל. האם זה עזר לשיפור תדמיתנו הבינלאומית? שגיא סבור שהחשיבה לגבי ישראל עשויה אולי להשתנות במשהו, בעיקר אצל אלה שאינם בעלי דעה ברורה ואג'נדה מוצקה. וסבתי הייתה אומרת: א-נו נראה...

אלכסנדר מקס. מחיר: כ-15 ₪. להשיג בחנות המבשלה ובחנויות המשקאות