אבי אשכנזי בטור אקטואליה חדש, והפעם על ארץ לא נהדרת, על המקובל מספסופה ועל איפוס כוונות טובות. בשתי מילים: הפח הגדול…

הימים האלה לקראת חג הפסח יכולים להוציא עורכי עיתונים, אינטרנט וטלוויזיה מדעתם. כמה אפשר כבר לחפור ולהמציא את עצמך מחדש. חירות, אביב, קמח מצה, טיולים, המלצות, חלאס! וכל קבוצות הרכישה בסגנון "לקראת הפסח מבצע! רכשו דירה אצל ענבל אור ולא יהיה לכם בית לנקות". נו, די! אז בגלל שהחזאים נשבעים שזהו, החורף לא חוזר יותר, הורדתי מהמדף כמה בירות של מבשלת אלכסנדר וסיכמתי לעצמי את הימים האחרונים. אגב, בלי קשר לענבל אור, התחלתי עם הבלונדינית שלהם...

מה זאת אומרת "החייל היורה"? הוא חייל, זה הפאקינג ג'וב שלו, לירות... (צילומים: רונן מנגן, freeimages.com)מה זאת אומרת "החייל היורה"? הוא חייל, זה הפאקינג ג'וב שלו, לירות... (צילומים: רונן מנגן, freeimages.com)
מה זאת אומרת: "החייל היורה"? הוא חייל וזה הפאקינג ג'וב שלו... (צילומים: רונן מנגן, freeimages.com)

אני חייב לומר שלאחרונה אני לא צרכן חדשות גדול כל-כך ומסתפק באסקפיזם מתוק. כמו חלק לא קטן מהציבור אני למד על הכותרות בסטטוסים בפייסבוק או במהדורה של 'ארץ נהדרת'. יש דברים שאני פשוט לא מסוגל לראות. אחד מהם זו עונת 'האח הגדול' שהסתיימה לאחרונה. אני יודע את זה, כי אני יושב כמו טמבל מול 'ארץ נהדרת' ולא מבין את הבדיחות. אבל בואו נעבור לבירה. אין צורך להרחיב על בירה אלכסנדר. זה מאוד פשוט, היא בירה מעולה עם טעמים מאוד יציבים, אשר עונה אפילו להגדרת ה- Value for money החיונית כל-כך לצרכן הישראלי. יש לא מעט העומדים מול המדף ותוהים האם כדאי להשקיע בתוצרת כחול-לבן או ללכת על בטוח עם הבלגית המעוננת. תעשו מה שאתם חושבים, אני לקחתי 4 של אלכסנדר. אז הסיפור עלה לי עוד כמה שקלים, אבל על ארבעה בנים דברה תורה וזה...

אלכסנדר בלונד - בקבוקאלכסנדר בלונד - בקבוק
אגב, נכון שהיא נקראת 'בוטיק', אבל לדעתי 'אלכסנדר' פרצה כבר מזמן את הנישה של בירות הבוטיק. נכון ש'בירת בוטיק' זה צירוף מילים שנשמע טוב וייחודי, אבל הוא מתחבר כמעט תמיד לצמדי מילים אחרות כמו "לא יציבה" או "יקרה מדי". אפרופו צמדי מילים, אחד הפופולריים לאחרונה הוא צמד המילים "החייל היורה". אם נגיד הייתם במסע בחלל בחודש האחרון, לא תבינו על מה אני מדבר. מה זאת אומרת "החייל היורה"? הוא חייל, זה הפאקינג ג'וב שלו, לירות. אז זהו, שלא. כאן הוא נחשב 'יורה' כי עוד לא סגרו אם זה רצח, הריגה, או איפוס כוונות טובות.

אז אחרי שאני מסיים לרוקן את הבלונדינית – משימה קלה להפליא במזג האוויר הישראלי – אני ניגש לבדוק איזה עוד בקבוק לקחתי מהמדף ומגלה שם את השחורה. אני מתרשם מעט מאוד משורת הפרסים והמדליות שהשחורה הזו קבלה, וסומך רק על הלשון השיפוטית שלי. כן, את השחורה שלי אני אוהב בדרך-כלל כשהיא מגיעה מאירלנד עם סמל הנבל המוזהב המפורסם של בריאן בורו הגיבור. אבל איכשהו, לכבוד מכלוף דרעי, החלטתי ללכת על שחור ליטאי. כן, לא משנה כבר אם הוא אשם או זכאי, הוא יצא לי מכל הספסופה. אין בי כבר כעס לשחיתות שלו, זו כבר אדישות על גבול הייאוש. כמי שמקורב לציבור החרדי, אני יכול לומר שבחצרות שלהם הכותרות האלה עוררו בעיקר שמחה לאיד. או שמחה, באופן כללי. אגב, האלכסנדר Black נהדרת ממש ומפתיעה בטעמים שלה. ראיתי את הווילה של דרעי בגליל. הוא לא מפתיע. בטח לא בטעם שלו.

אלכסנדר בלאק - בקבוקאלכסנדר בלאק - בקבוק
מארבעת הבקבוקים נותרו לי עוד ה Ambrée וה-Green. אבל בצנרת תכל'ס נותר לי מקום לעוד אחת. התלבטות. גם הבירה הענברית עם ניחוחות הסוכר השרוף, וגם הירוקה עם ניחוח קוקטייל הפירות הם הפחות עדיפים עלי, אבל גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות, אז בחרתי בענברית. קשה לי עם בירה בטעמי פירות כמו שקשה לי עם גרביונים ותחבושות הגייניות. זה פשוט לא מסתדר. סיפור ישן. אז בואו נחזור לאקטואליה.

כותרת באחד החינמונים זעקה לעברי השבוע באותיות ענקיות על צהוב זוהר "צאו מהר מטורקיה". זו בהחלט אזהרת מסע חריגה. בטח בהתחשב בעובדה שאני בכלל לא בטורקיה. טורקיה היא ארץ ענקית ויפיפייה, ויש בה אנשים חמים ומקסימים. קוראים להם 'תיירים'. לא, באמת, מדינה בסדר גודל של יבשת, איך מוצאים שם ישראלי? אני מניח שהדרך הכי קלה למצוא ישראלי בטורקיה היא בשדה-התעופה, כשהוא מנפנף בדרכון שלו וצועק בפאניקה שהוא חייב לצאת. אם אני המטה ללוחמה בטרור אני אומר "תישארו". אפשר לחשוב שמדובר בפינלנד. תנו לי עשרה טורקים, בחיים אני לא מזהה את הישראלי. אגב, ה-Ambrée של אלכסנדר דווקא סבבה לגמרי. אמנם הייתי צריך לשטוף את כל הקרמל הזה עם עוד בלונדינית, אבל נשארתי רק עם הירוקה, אז שתיתי אותה. אין לי עמוד שידרה.