מיכל לויט, שליחת סנהדרינק בתפוצות, יצאה לבדוק עד כמה פופולרי טרנד המיקרו-ברואריז באיטליה...
מיכל לויטמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
מיכל לויט, שליחת סנהדרינק בתפוצות, יצאה לבדוק עד כמה פופולרי טרנד המיקרו-ברואריז באיטליה. ויש גם המלצות...
"האם היוונים אשמים בהיכנעותה של תרבות הבירה לזו של היין? נראה לי שהם התחילו את זה, אבל הרומאים הם אלו שהמשיכו במסורת; טקיטוס אמר על הברברים הגרמאנים ששתו בירה, שיש להם ריח-פה נוראי. אני מאמין שהוא לא נסע מעולם ברכבת התחתית בפריז". (מייקל ג'קסון, מתוך "בירה ופילוסופיה").
איך זה הגיוני שגם כאן באיטליה כל בשלני הבירה נראים כמו לקוחות קבועים של המנזר... (צילומים: מיכל לויט, יח"צ) איך זה הגיוני שגם כאן באיטליה כל בשלני הבירה נראים כמו לקוחות קבועים של המנזר... (צילומים: מיכל לויט, יח"צ)
יצרני הבירה באיטליה עומדים כבר שנים מחוץ לאור הזרקורים. מבט חטוף בחזות החיצונית של מבשל הבירה לואיג'י קנג'יוני חושף אנדרדוגיות חסרת תקנה, עם עיניים עייפות שמביעות את חכמתו של אדם נעלה בשיער בהיר מדובלל וכתפיים שמוטות שעליהן מונחת חולצה שחורה ועליה ההדפס של Stoli. בקול באס מאנפף אך משכר הוא מספר על עבודתו היומיומית: קצת על ספורט, כימיה, מיקרוביולוגיה ואז עוד קצת על בירה, תוך דילוגים גמלוניים בין מכלי הנירוסטה ושקי הלתת, ואני מנסה ביני ובין עצמי להבין איך זה הגיוני שגם כאן בשלני הבירה נראים כמו לקוחות קבועים של המנזר...
קנג'יוני החל את דרכו בלימודי טכנולוגיית חקלאות ומשם המשיך לעבודה במבשלות בגרמניה ובקופנהגן. את Kauss - מבשלת הבירה שלו, הקים בשנת 2011, ובשנת 2013 החל להפיץ
שלושה סוגי בירה: Rossa ,Bionda ו-Doppio malto. עד היום עבד לבדו במבשלה הקטנה שלו שנמצאת במחוז קונאו שבפיימונטה, ובימים אלו מצטרפים אליו שני עובדים חדשים שעוזרים לו בעבודות היומיום, בשיווק ובמכירות.
קנג'יוני הוא חלק מתופעה רחבת היקף באיטליה, שהולכת וגדלה בעשרים השנים האחרונות - המיקרו ברואריז, מבשלות בירה קטנות ומקומיות שמייצרות בירה בהיקפים קטנים. אם תשאלו את האיטלקים, הם יגידו בביטחון מלא שמדובר בתרבות חדשה לחלוטין, אך אם לומר את האמת, המבשלים החדשים רק מחזירים עטרה ליושנה.
העדות הראשונה לייצור ותרבות שתיית בירה באזור איטליה היא מתקופה מאוחרת יחסית להיסטוריה של הבירה, ב-600 לפנה"ס כשהאטרוסקים הידועים כחבר'ה שידעו לחיות טוב לגמו את "יין השעורה" שלהם, ככל הנראה באזור פומביה, מה שמוכר לנו היום כפיימונטה. כמה מאות שנים לאחר מכן יקים המושל הרומאי בבריטניה את ה"Domus Cervisiae" - "בית הבירה" הראשון ברומא.
לאחר נפילת האימפריה, בתחילת ימי הביניים, ייצרו בירה באזור בעיקר כדי להרוות את צימאונם של הפולשים הנורדיים, ובשנת 800 לספירה החלה חקיקה ברורה בנוגע לייצור הבירה ולייצואה. אמנם יין היה מועדף גם אז על הבריות, אך בשל מחירו הגבוה העדיף האפיפיור קלמנט ה-5 בשנת 1307 לתמוך בייצורן של כ-14 בירות מנזרים ברחבי איטליה. בשנת 1400 היתה הבירה כבר משקה שכיח באיטליה (בקרב גברים בלבד), אבל ככל שגדל הסחר באירופה, כך קטנו יצרני הבירה האיטלקים והחל ייבוא רחב היקף של בירות, בעיקר מגרמניה ואוסטריה.
בירות איטלקיות - אווירההמאה ה-19 היתה תור הזהב של המבשלות המשפחתיות באיטליה: בעוד ב-1789 היתה מבשלה משפחתית אחת, ב-1894 כבר פעלו כ-151 כאלו, שהלכו ונעלמו במאה ה-20 כששתי מלחמות העולם ומשבר כלכלי אחד הותירו את איטליה פצועה וחבולה. רק 3 מבשלות משפחתיות הצליחו לשרוד את המשבר הזה, אחת מהן היא המבשלה של משפחת Peroni, אחת מיצרניות הבירה הגדולות באיטליה כיום.
קנג'יוני מסביר על תהליכי התסיסה והבישול, תוך ניסיון להסביר גם לי וגם לעצמו איפה נכנסת המסורת האיטלקית אל תוך סיפורי הבירה שלו. "מאחר ואחד מראשוני הבשלנים באיטליה הגיע מאוסטריה (Wuhrer, Brescia, 1829), הבירות שלנו מושפעות מהבירות האוסטריות והגרמניות", הוא מספר. באיטליה יש שני מפעלי לתת אך הם שוכנים בדרום הרחוק, כך שהלתת למבשלות הצפון מגיע מגרמניה. את הכשות מייבא קנג'יוני, בדומה לחבריו, מארצות-הברית, אך בעונות מסוימות היא גדלה ליד המבשלה ואז הוא משתמש בכשות מקומית ומוציא מהדורות בירה מיוחדות. כשאני תוהה בקול רם מה הופך את הבירה שלו לאיטלקית, אז הוא עונה בקול גאה: "המים, כמובן". אכן, המים מהווים בין 85 ל-95 אחוז מהבירה, ואין ספק שלמים האיטלקיים תכונות מיוחדות ובראשן עושר בסידן.
כיום איטליה היא יצרנית בירה לא קטנה, ואחת הסיבות לכך היא רכישתן של מבשלות הבירה הגדולות באיטליה על-ידי קונצרנים עולמיים כמו הייניקן וסאבמילר, שמייצאות לעולם את הבירות Peroni ו-Moretti. כדי לקבל קצת מספרים וסטטיסטיקות יותר ברורות, אני שואלת את מיודעינו מאושיות סנהדרינק - יוסי בוזנח:
"יש כיום באיטליה כ-400 מבשלות, רובן קטנות, אשר נוגסות מעט בנתח השוק של המבשלות הגדולות והבירה המיובאת, עם זאת חלקן הוא קטן והן מהוות כ-2% מסך הבירה באיטליה. ביחס לשאר אירופה, איטליה היא לא צרכנית בירה ענקית והצריכה בה מתקרבת ל-30 ליטר לאדם, לעומת צ'כיה שנמצאת בפסגה עם קרוב ל-150 ליטר לאדם.
מבחינה טכנית היא ממוקמת במקום ה-39 בעולם, קרוב יותר לישראל (42), מאשר לגרמניה. הסטטיסטיקה מראה שבני 50 ומעלה עדיין מעדיפים יין, ובני 50 ומטה נוהרים לכיוון בירה. במסעדות באיטליה יש גידול בצריכת הבירה, כאשר 27% מהאיטלקים שותים בירה מחוץ לבית בימי השבוע, לעומת רק 20% שצורכים יין.
להבדיל משוק היין שבו יש עצירה ואפילו ירידה, שוק הבירה האיטלקי כל הזמן גדל. האיטלקים הם לא הכי פטריוטים לבירה המקומית והיא מהווה רק כ-20% מהצריכה, לעומת ממוצע אירופאי של 45% של בירה מקומית. היצור של הבירה באיטליה הוא סביב 1,350,000 הקטוליטר בשנה, והיצוא של בירה מאיטליה מהווה בערך 17% מהייצור, שזה סביב 2.2 מיליון הקטוליטר בשנה".
בירות איטלקיות - תרשיםהסיבות לפריחתן של המיקרו-ברואריז באיטליה מתחילות עוד בשנות ה-80 עם תחילת ייצוא היין המסיבי לארצות-הברית, התפתחות הסלואו-פוד ומשבר הרעלת הברולו בשנת 1986, אך אחת הסיבות העיקריות לכך היא המשבר הכלכלי של 2008 שנתן מכה קשה לתעשיית היין האיטלקית, ומאחר והאיטלקים רגילים למסורת של יקבים קטנים ומשפחתיים, הם הלכו לכיוון הזה גם בתעשיית הבירה.
"יש היום פריחה מדהימה של מיקרו-ברואריז באיטליה", מספר קנג'יוני, ולשאלתי האם התחרות הולכת ונעשית קשה בין היצרנים הוא עונה: "כרגע כל הבשלנים הקטנים עובדים יחד בסולידריות כדי לנצח את התאגידים, ככה שהתחרות בינינו לא נוראית בכלל. מי שמצליח לייצר בירה טובה יגיע לברים ולמסעדות, שהם הלקוחות העיקריים שלנו. בעלי המקומות לא מפחדים מתפריט בירה גדול, הם ינסו למכור כל בירה שטובה בעיניהם, ואם היא לא נמכרת, הם פשוט לא יזמינו עוד".
אז נכון שהבירה האיטלקית עדיין לא יכולה להתחיל להתחרות עם יחסי-הציבור הנהדרים של היין האיטלקי: כיום איטליה היא יצואנית היין הגדולה בעולם, וייצוא היין בליטרים הוא בערך פי עשרה מייצוא הבירה ועומד על כ-20 מיליון הקטוליטר בשנה, ומבחינת הייבוא - בעוד ייבוא היין עומד על מספרים מזעריים, רוב צריכת הבירה באיטליה היא של בירות מיובאות.
לצערנו, לישראל עדיין לא מיובאות בירות של מיקרו-ברואריז איטלקיות, שכרגע מיוצאות בעיקר לבריטניה, ארצות-הברית וסקנדינביה, אך אם במקרה יצא והגעתם לטיול בצפון-איטליה ובא לכם כבר להרוות את צימאון היין שלכם עם בירה טובה וקרירה, הנה מספר מבשלות בירה קטנות (לחלקן ברים משלהן), שיכולות לעזור לכם לברוח לדרכים צדדיות קצת יותר:
Kauss Via Costigliole Saluzzo 2/a 12026 Piasco (CN) Italy email: [email protected] http://www.kauss.it/
Birrificio Trunasse Centallo Frazione San Biagio – Regione Pedaggio Sottano 197[email protected] http://www.birrificiotrunasse.it/birra-artigianale-italiana.html/
