עודף מחמש: הקרב החם על הבירה הקרה

נמרוד שיין על הקרב החם של הקיץ הקרוב: בירות הבוטיק המקומיות VS הבירה החלוצית של מעמד הפועלים...

באמצע החיים ביום שמש, יצאנו כמה חברים עם האופנועים להרי ירושלים. המסלול הרגיל - אתם יודעים, מנזר לטרון, סיבוב קטן לאשתאול בואכה נס הרים. הסיבובים היפים על האספלט המהודק, הנופים שכאילו לא מפה, והמחשבה על המסעדה המעניינת בסוף הדרך, שתציע גם ספות לשים את הראש להורדת האלכוהול, כי הסיפור הוא על הבירות - אחת מהן היא ירושלמית למהדרין והשנייה מנדטורית.

הבירה הראשונה שאני רוצה לדבר עליה היא הבירה הירושלמית - בירה "שפירא". כל מי שמסתובב טיפה ברשת לא יכול שלא להיחשף לתשדירים המדליקים והוויראליים שעשה לבירה הזו האיש המוכשר וניה הימן. סדרת סרטוני קונספט שצברו לא פחות ממיליון צפיות ביוטיוב. כן, מדובר בתשדיר פרסומת. אני טעמתי את הפייל אייל ואת החיטה. בירה כזו תתחיל על המדף סביב ה-15 שקל ואני מניח שבמסעדות שמחים לדרוש עליה אפילו יותר. הבירה השנייה היא בירה נשר. אין במסעדות. חצי ליטר שנכנס לא מזמן לעשור התשיעי של חייו. מנחם ברלינר (ברלינר, תודו שזה שם נהדר לברומאסטר) קיבל את הג'וב מרוטשילד והתחיל לעבוד ב"תעשיית בירה ארץ ישראל" כדי לרקוח בירה מקומית שתתאים לטעמם של החיילים הבריטים. הבירה עברה וודאי מאז כמה שינויים והתאמות, אבל עדיין מדובר בפילז הפשוט ביותר, שאותו רכשתי לאחרונה בסופר-מרקט הקרוב לביתי במחיר מדהים של 4.50 שקל לבקבוק. אתם קולטים? אם לא תתעצלו ותחזירו לסופר את הבקבוק, תקבלו פיקדון בסך 1.20 שקל, מה שיהפוך את מחיר הבירה הזו ל-3.30 שקל ל-500 מ"ל, שזה ביורו - אתם יושבים? - 80 סנט. כן, פחות מיורו! אתם עדיין רוצים לעבור לברלין? כן, אני יודע, כל מיני גרגרני בירה ואניני טעם יעקמו ודאי עכשיו את האף ולא יחשבו לרגע להושיט את היד בסופר לבקבוק הביישני עם העיצוב החלוצי.

אולי זאת הבירה של מעמד הפועלים, אבל נשבע לכם שלקראת הקיץ הקרב ובא, הבירה הזו, כשהיא מצוננת היטב, ליד המנגל עם חברים, עושה עבודה לא רעה בכלל. אם אני מוזג לכם אותה בכוס גבוהה, לרגע לא תחשבו שהבירה הזו עלתה לי פחות מבקבוק מים מינרליים. ברלין כבר אמרנו? נחזור ל"שפירא". זו בירה מעולה. במיוחד הפייל אייל, שבלי לרדת לרזולוציות של ארומת ההדרים והסיומת המרירה, זו בירה טעימה שחבל על הזמן. רק למה היא צריכה, או עזבו, למה בירות בוטיק ישראליות בכלל צריכות לעלות כל-כך הרבה? שתיתי כבר כמה בירות בוטיק ישראליות לא רעות, אבל גם כמה די מחורבנות, ובלי שמות, אבל אני מכיר כמה בשלני בירה שעושים כבר שנים בירה מצוינת ועדיין זוכרים מאיפה השמש זורחת. בירות סדרתיות מגרמניה, אוסטריה, צרפת, לא כל שכן צ'כיה, יהיו טובות עשרות מונים מרוב בירות הבוטיק שלנו, ואף אחד לא יבקש ממך להשאיר בקופה את היומית... אז כן, עם כל הכבוד לסרטונים המדליקים של וניה הימן, כשהקיץ מגיע, והשתיין הסביר מוריד בצהריים מול הים ליטר של בירה בלי כל בעיה, זה של ברלינר זצ"ל יעלה להם 6.60 שקל לא כולל פיקדון, וליטר דומה של שפירא יעלה יותר מארבעים. עכשיו אני שואל אתכם, אתם מזיעים בשמש, לידכם קערת פלסטיק עם פירות (לסיומת הפירותית) ומוסיקה טובה באוזניות, אז למה לא להרוות את הצימאון עם בירה מקומית ולא יומרנית? הרי כש"מתי המקלל" מוזג לך גולדסטאר היא טעימה לא פחות מה"אסטראה-דאם" בשוק של ברצלונה וגם תעשה את אותה עבודה. אז בואו נפרגן לבירות הבוטיק המקומיות שלנו, ולא משנה אם זה 'הדובים', 'מלכה' או שפירא ומ'נגב' עד 'גולן', כולן טובות ויפות, אבל הגיע גם הזמן להגיד שהבירות האלה - להבדיל מאחיותיהן בנות המנזר מאירופה - מתומחרות הרבה יותר מדי גבוה לערכן. כי התשלום הוא לא תמיד עבור האיכות. לא פעם הוא בשם האקזוטיקה. אז אקזוטיקה מיי-אס ותנו לנו קצת "מה הקשר - בירה נשר". תשאירו מטבע של חמש ותקבלו עודף..