סיירת סנהדרינק יוצאת לנוע בדרכים. המשימה: למצוא, למפות ולדרג כל מקום שמוזג גינס בארץ הקודש. והפעם: חוטינר ובוזנח עולים לרמת-הגולן כשפתאום מתעורר בהם רעב לאיזה ביס קטן עם איזה בירה גדולה ליד

בשנה האחרונה יוצא לי ולאדון בוזנח להגיע לרמת-הגולן במסגרת עבודתנו, כמעט פעם בשבוע. בדרך-כלל אחרי כמה טעימות ועוד כמה ניסיונות מתחיל להתעורר הרעב הכבד לביס קטן וכמובן לבירה.

כנראה אנשי הגולן הם אנשים קצת יותר חרוצים מאתנו. לפחות בשעות האור (צילומים: סנהדרינק)
כנראה אנשי הגולן הם אנשים קצת יותר חרוצים מאתנו. לפחות בשעות האור (צילומים: סנהדרינק)
כנראה אנשי הגולן הם אנשים קצת יותר חרוצים מאתנו. לפחות בשעות האור (צילומים: סנהדרינק) הבעיה עם המקומות המרוחקים כל-כך מהמרכז מתחילה כשבא לך ביס נורמלי ובעיקר דרינק נחמד בצהרי היום, אבל מסתבר שרוב המקומות שמגדירים את עצמם כברים או פאבים לא ממש פתוחים בפריפריה לפני שעות הערב, מהסיבה הפשוטה שאין שם ממש תנועת אנשים צמאים. חוץ מזה שכנראה אנשי הגולן הם אנשים קצת יותר חרוצים מאתנו. לפחות בשעות האור. בימים כתיקונם הרצון העז לבירה היה נגמר בפחית לא קרה בסופר של "דאבאח" במגדל בדרך חזרה, או שליש לאגר על הבר של "זוזו" במגדלנה. והנה פתאום אתמול זה קרה... מצאנו ברז גיניס בשעות היום בצפון הרחוק כל-כך. ברשימה שקיבלנו היה כתוב "גרין אפל" מג'דל שאמס, בין שם לרחוב. איך מגיעים לכזה סיפור כשכבר מעין זיוון יש לך את הטעם בפה? מתקשרים לסלימן והוא כבר מסביר איך להגיע. הגענו למג'דל שאמס, קיבלנו הסבר מדויק בטלפון איך להגיע, ואז נגלה לעינינו, ממש למרגלות החרמון, פאב אירי יפהפה ואמיתי עם אנשים נפלאים ובר כמו שצריך. את פנינו קיבל מאדר, אחד השותפים, ומיד, אבל מיד, מזג לנו שני חצאים של גינס שנגמרו עוד לפני שהוא הספיק למזוג עוד שניים. הבר הוא פאב אירי שנבנה כולו על-ידי הבעלים אבל נראה ממש כמו אחיו האחרים ברחבי הארץ. היתרון שלו על פני האחרים הוא בכך שמזג-האוויר בחוץ הרבה יותר מזכיר את לונדון דרי או דבלין מאשר את ראשון-לציון. הגינס נמזגה אמנם קצת מהר מדי לטעמי, אבל היתה טובה ומדויקת. על הבר יש מבחר נחמד של סוגים שונים של וויסקי וגם כל מיני וודקות בטעמים ואחרות. בגדול - כל מה שצריך כדי להעביר ערב אחרי או לפני סקי, או פשוט במהלך טיול לצפון. הבר משדר גינס וויסקי וממש צועק לך "קח פיינט, שב מול האח או החלון ועזוב רגע את כל הארץ הזאת שם למטה". מהמטבח יש שילוב מגניב של בשרים וקצת פירות-ים ושאר אוכל פאבים יחד עם סלטים מהמטבח הדרוזי/ לבנוני כמו טבולה ופאטוש פגז שבא נהדר עם הגינס. על הבר עובר בשבוע מה שעל כל תעשיית התיירות עובר בשנה לא קלה. אם בשנת מלחמה קיצית כמו השנה אולצו מלונות לקצץ, לפטר ולהצטמצם כי לא הגיעו תיירים - אצל נאדר ב"גרין אפל" - זה קורה ביום. כל השנה הוא מחכה לחורף ולנהירה שלנו לסקי וסתם לשלג ואז בשיא ההזמנות והפריחה באים שני פגזים מלבנון והתקלות בראג'ר והכל מתרוקן בחמש דקות ופוגע בתזרים השנתי של בר מצוין שכזה. בקיצור, יש מקום שפתוח מ-11 בבוקר כל השנה עם מוסיקה נעימה, חניה, וויסקי טוב, ביס קטן ונחמד בצד, וכמובן - ברז גינס שמחזיר לאדם את הרצון לחיות.   Green apple b&c. מג'דל שאמס (אחרי הכיכר עם הפסל לוקחים שמאלה ואז ליד הכיכר הבא תראו אותו מצד ימין לפני העלייה), או שפשוט תתקשרו לנאדר והוא כבר יסביר: 052-6662285