חברי מועצת סנהדרינק סוגרים חשבון עם השנה שהיתה:

שנת 2014 תיזכר שלא לטובה, גם בגלל מס הפתע שהוטל על הבירה. ליאור הרגיל על הרגלי הצריכה בשוק הקר, על היצרנים והיבואנים שהבינו שחוקי המשחק השתנו, ועל השתיינים שממהרים להרטיב את הגרון לפני שיגיעו הבחירות...

כאשר באים לנתח את שוק הבירה הישראלי קשה מאוד להשיג נתונים מהימנים, כך שבבואנו לנסות ולסקור את ביצועי השנה שחלפה לא נותר לנו אלא להסתמך בעיקר על מידע המגיע מאנשי תעשיית הבירה וכמובן מבעלי עסקים, פאבים, ברים וכדו'. חשוב לציין גם שבסופו של יום למרות שהשוק "הקר", דהיינו ברים ומסעדות, הוא יוצר ומסמן טרנדים, הרי שסך נתח השוק שלו הוא 18%-20% בלבד - כך שרוב אבחנותיי הן בערבון מוגבל.

בגדול, מדברים פה על התייצבות ולא על איזו פריחה (צילומים: יח"צ)
בגדול, מדברים פה על התייצבות ולא על איזו פריחה (צילומים: יח"צ)
בגדול, מדברים פה על התייצבות ולא על איזו פריחה (צילומים: יח"צ) הקיץ האחרון הביא אתו את צוק איתן האומלל, כך שתעשיית האירוח קיבלה מכה קשה מאוד, אם זה בגלל התיירים שהתנדפו מכאן בן רגע ואם זה הבליינים שהפחד לצאת ולבלות חוץ השאיר אותם ספונים במרחבים המוגנים. צריכת הבירה בארץ מתרכזת בעיקר בחודשי הקיץ (קרוב ל-70% מסך הצריכה השנתית), וללא ספק גם היא ספגה מכה קשה, לפחות בשוק הקר. האמת היא שקשה מאוד לבדוק אם הישראלים לא ניתבו את הרגלי השתייה שלהם לעבר הצריכה הביתית, אם כי ולתחושתי, לא רבים עשו כך משום ששתייני הבית הם שוק קבוע למדי ואילו רבים מצרכני הברים הם שתיינים סוציאליים. שנת 2014 גם מיסדה וייצבה את שוק מס הפתע של הבירה, כך שהיצרנים והיבואנים גם יחד הבינו את חוקי המשחק החדשים, ולצדם גם בעלי מקומות הבילוי. לאחר תנודות מחיר ואי-בהירות כיצד לגלם את המס התקבע השוק בחזרה ולהפתעת כולם המשיך טרנדים קיימים: מחד, אי-עלייה בצריכה פר נפש, ומאידך מוכנות לשלם יותר תמורת איכות.
סיכום בירה - רוחב פנימית
סיכום בירה - רוחב פנימית
  וכך, למרות החששות הגדולים לעתיד של תעשיית בירות הקראפט המקומית, דווקא נוספו שחקנים קטנים למגרש בעוד החבורה המובילה ממשיכה לחדור ולקבע עצמה. כיום מדברים על שבירת מחסום ה-2% מהשוק ואפילו 2.5%, כאשר גם בירות הפרמיום המיובאות כבר מחזיקות ככל הנראה בכ-20% מן השוק. חשוב לזכור שבשנה שעברה היתה ירידה כללית בצריכה, כך שאנו מדברים פה על התייצבות ולא על איזו פריחה. עוד תופעה שראויה לציון היא אותם יבואנים קטנים שמיהרו לזהות את החלל המזמין בדמות "חוק בירה נשר" (שמחריג בקבוקי ½ ליטר עם בירה בחוזק עד 3.8%) ומוצרי יבוא זולים מתחילים פתאום לצוץ להם. לגמרי לא אתפלא אם מדובר באדווה שמקדימה איזה נחשול. במקביל יש לציין את פריחתה של קטגוריית הסיידרים (שכמובן נמלטה מגזירת המס המטופש), כשהגושפנקא הסופית לצמיחתו של הטרנד החדש היא כניסתן של שתי השחקניות הגדולות - טמפו וקולה עם סטרונגבואו וסומרסבי בהתאמה. בשוק הברים נראה לי שהנטייה היא לאקסטרה מיצוב ובידול. נכון שלא תמיד זה עובד, אבל עבור הבירות היקרות יותר זה בהחלט עוזר. אז נכון שהן לא ממש יפגינו נוכחות בברי הקוקטייל שצצים להם בכל מקום, אבל הרבה ברים מתנאים במגוון גדל והולך של בירות בדגש על בירות מקומיות תוך גאווה לאומית. כל אלה הן מגמות ברוכות אם כי לצד זאת חובה לציין עדיין את החובבנות הרבה וההתעלמות של רבים מבעלי מקומות הבילוי מהפן המקצועי של המזיגה וההגשה. אז כן, חבריי למקצוע אם אתם רוצים להגיש בירה טרייה ואיכותית יש גבול לכמות הברזים פר כמות לקוחות. גם לכם יש אחריות על מתקני המזיגה ורמת אחזקתם. אנשי הבר לא יכולים להסתפק רק בנחמדות, הם גם צריכים לדעת למזוג כהלכה וגם לדעת דבר או שניים על המוצר, ובקיצור - להיות גאה בכוס הבירה המוגשת ללקוח. ואם בכוסות בירה עסקינן אז למרות שאני מניח שזה כבר על סף ההצקה, אני ממשיך בקול קורא להגיש בירות במידות המסורתיות שלנו שהן 1/3 ו-1/2 ליטר (אין בעיה עם אימוץ מידת ה-1/4), ואם לא - אז חובה לציין, ובטח לא לנקוט במושגי הרמאות של "גדול/קטן", "הפיינט שלנו" ושאר מילים שרלטניות. אגב, הדיבור הרווח הוא ששנה קשה בפתח לכלל התעשייה, ומכיוון שבירה היא הלחם (הנוזלי) והחמאה של רובנו - הרי שגם היא לא צפויה להימלט ממיתון. הרי די ברור שגם אם המיתון יידחה על-ידי כלכלת בחירות, שר האוצר חדש שיגיע צפוי להנחית עלינו שלל מכות וכלכלתנו המואטת כנראה תמשיך לדשדש. אבל בואו ננסה להסתכל דווקא על כוס הבירה המלאה ולקוות שדווקא בתקופת מיתון ודכדוך תהיה פריחה למוצר העממי מכולם שכל כך מתאים לנו ולחום המיוזע שלנו. שתהיה לנו שנה טובה.