מכל חסויות הבירה למיניהן, היוקרתית ביותר היא זו שמעניקה 'הייניקן' לליגת האלופות שתחזור אלינו במהלך פברואר. אז מה בעצם נותנת החסות היקרה למבשלה ההולנדית הוותיקה?

לקראת שלבי ההכרעה של ליגת האלופות בכדורגל, כתבתי כאן בשנה שעברה על הסכם-החסות של הייניקן וליגת-האלופות, זה ששולח אותנו לכל מחצית במפעל עם פרסומת קצרצרה ומרצד לנגד עינינו במהלך המשחקים עצמם. ניסיתי להראות אז איך מעבר לחשיפה העצומה, משתמשים ההולנדים בתבונה גם באירועים סביב משחקי ההכרעה באמצעות אירוח VIP ללקוחותיהם הגדולים מסביב לעולם ועוד מגוון אירועים (כמו מסיבה ענקית באיביזה) שהמשחק עצמו עומד במרכזם. הפעם נתרכז בפרסומות עצמן.

ליגת האלופות - מרבית שתייני הבירה שרואים בה משהו פונקציונלי ולא מעוניינים להסתבך עם תפריט בשפה שונה - ילכו על מותג בינלאומי מוכר – והזיהוי של המותג ההולנדי ככזה, מגביר את המכירות שלו ברחבי העולם... (צילומים: יח"צ)
ליגת האלופות - מרבית שתייני הבירה שרואים בה משהו פונקציונלי ולא מעוניינים להסתבך עם תפריט בשפה שונה - ילכו על מותג בינלאומי מוכר – והזיהוי של המותג ההולנדי ככזה, מגביר את המכירות שלו ברחבי העולם... (צילומים: יח"צ)
מרבית שתייני הבירה רואים בה משהו פונקציונלי ולא רוצים להסתבך עם תפריט בשפה שונה... (צילומים: יח"צ)

'הייניקן' מתחברת דרכן אל המסר הבינלאומי שלה לאמור: OPEN YOUR WORLD, אבל היא עושה זאת בדרך מתוחכמת שמשפיעה על קהל הצרכנים. כדורגל, למי שלא נמנה על חובבי הספורט הפופולארי ביותר בעולם, הוא שפה. אתה יכול לעלות על מונית בסאול או בריו דה ז'נרו, במדריד או ביוהנסבורג – ואם אתה דובר את שפת הכדורגל העולמי – יהיה לך תמיד על מה לדבר עם הנהג, כמו גם עם הברמן, פקיד הקבלה במלון וצוות הצ'ק-אין בשדה-התעופה.

יש על מה לדבר

הזיהוי של הייניקן כמותג בינלאומי, גורם לרבים מאתנו לבחור בו לא רק כצרכני בירה בארצם, אלא דווקא כשאנחנו יוצאים לחו"ל ונתקלים בתפריט בירה לא מוכר לנו. ההרפתקנים וחובבי הבירה אולי ימצאו בו עניין, אבל מרבית שתייני הבירה – שרואים בה משהו פונקציונלי ולא מעוניינים להסתבך עם תפריט בשפה שונה - ילכו על מותג בינלאומי מוכר – והזיהוי של המותג ההולנדי ככזה, מגביר את המכירות שלו ברחבי העולם.

למי קראת לוזר

גם מבחינת עונות השנה יש כאן עסקה לא רעה: חודשי החורף הקשים ביותר – ממחצית דצמבר ועד מחצית פברואר - הם חודשי פגרה והם גם חודשי השנה שבהם, לפחות בחצי-הכדור הצפוני, נצרכת הכי מעט בירה. נכון שנובמבר הוא כבר חודש קריר-יחסית באירופה, וגם במחצית פברואר עדיין לא שורר בה אביב, אבל עדיין – רבעי-הגמר של המפעל ישוחקו כבר במחצית מארס וצפונה, חצאי הגמר ישוחקו באפריל והגמר – במאי, בדיוק באביב, העונה שממילא מושכת אליה את מאמצי השיווק של הבירה לקראת הקיץ.

כאוהד כדורגל וחובב בירה, אני מודה שאני כבר משתוקק לחזרתו של המפעל הזה, ששלב שמינית הגמר שלו פותח את החודשיים הכי שמחים בשנה עבור כל חובב כדורגל: חודשי ההכרעה בליגות המקומיות ובמפעלים היבשתיים, אלה שבהם כל משחק קובע, כל שידור נצפה... אלה שמרכזים אליהם את כל הדרמה וההתרגשות ושמפרידים בין מנצחים עטורי-תהילה ללוזרים איומים (כאוהד הן של מנצ'סטר יונייטד והן של הפועל חיפה, אני מכיר היטב את שני צדי הספקטרום), רגע לפני שניקח את בקבוק הבירה שלנו אל החוף ונצא לפגרה ארוכה.