הגרמנים מבקשים להפוך את תרבות הבירה הגרמנית לנכס מורשת עולמית, בדומה לגסטרונומיה הצרפתית או לטנגו הספרדי. ליאור הרגיל תוהה אם יש לישראלים מוסד תרבותי דומה חוץ משמעון פרס

לפני כשבוע קנס הממונה על הגבלים עסקיים בגרמניה חמש מבשלות בירה גדולות בלמעלה ממאה מליון אירו על תיאום מחירים בין השנים 2008-2006. שש מבשלות נוספות ממתינות להחלטה בעניינן, ובנוסף לאישום הקולקטיבי הורשעו אישית שבעה מנהלים בכירים. המבשלות הן: Bitburger, Krombacher, Veltins, Warsteiner, Bare vare. פריצת הדרך בחקירה, מבחינת הרשויות, הושגה תודות להפיכת עורה של חברת הענק Anheuser Busch Inbev, שהחליטה לסייע לחוקרים תמורת הסרת שמה מכתב האישום (או במלים אחרות – הפכה למלשינה, ושוב הגדולים צוחקים). אותה חברה, דרך אגב, נתבעת עכשיו בארצות הברית על הצגת בירה בקס כגרמנית, בשעה שהיא מיוצרת בסיינט לואיס. התביעה טוענת שהפרסומות ממשיכות לציין את חומרי הגלם ואת חוק טוהרת הבירה הגרמנית וכך מטעות את הציבור.

"נו שוין, לפחות יש להם את שימון פרס" (צילום: שאטרסטוק)
"נו שוין, לפחות יש להם את שימון פרס" (צילום: שאטרסטוק)
"נו שוין, לפחות יש להם את שימון פרס" (צילום: שאטרסטוק) כל הסבך המשפטי הזה מתרחש בעיתוי לא מוצלח במיוחד להתאחדות מבשלות הבירה הגרמניות, שהשיקו בימים אלה קמפיין להכרה בתרבות הבירה הגרמנית כנס מורשת עולמית של אונסק"ו לקראת ציון 500 שנה לחוק טוהרת הבירה הגרמנית שנחקק בשנת 1516 (הגסטרונומיה הצרפתית, הפלמנקו הספרדי והטנגו הארגנטינאי הם חלק מנכסי התרבות העולמית שכבר זכו למעמד דומה). המאמצים הללו הם חלק ממסע כללי להחזיר עטרה ליושנה בתחום הבירה הגרמנית, בעיקר כלפי פנים. גרמניה היא עדיין יצרנית הבירה מספר אחת באירופה, ופועלות בה יותר מ-1300 מבשלות, אבל צריכת הבירה בה נמצאת בירידה מתמדת. מדובר במגמה כללית ברוב מדינות הבירה המסורתיות, והנפגעות הראשונות הן מבשלות מסורתיות קטנות בולכות ונסגרות. הסיפור העלה בי את התהיה האם ישראל יכולה להציג מעמדות במשהו לתאר נכס תרבות עולמי. ובכן, באוכל לא ממש: רובו לא שלנו (חומוס, פלאפל, שווארמה וכו'); הסביח צעיר מדי ולא מוכר; תפוזי ג׳אפה - נו באמת, לשכן שלי ביפו יש עץ תפוזים אבל אני לא חושב שזה יכול להחשב; ליקר סברה הוא פאסה (יש את זה בכלל?); מלחמות יש בכל העולם ובכל מקרה אנחנו כבר לא כלכך טובים בזה. בקיצור נשארו לי שתי מועמדויות:

  1. בכיינות/מסכנות, או כפי שאשכול נהג לומר "שימשון הנעבך" וגולדה מיצתה ב״לעולם לא אסלח לערבים על שאילצו את ילדינו ללמוד להרוג אותם״. הסיבות ברורות - זה ייחודי שלנו מקדמת דנא, כל העולם מכיר היטב, אנחנו דואגים לשמר את זה וזה כנראה יישאר איתנו להרבה זמן.
  2. שמעון פרס, והסיבות ברורות - זה ייחודי שלנו מקדמת דנא, כל העולם מכיר היטב, אנחנו דואגים לשמר את זה וזה כנראה יישאר איתנו להרבה זמן.