איפה אתם הייתם ב-1890, כשביקבי כרמל קיבלו את הבציר הראשון של הענבים ביקב בראשון לציון? 125 שנה, לא צחוק...

אפילו במונחים של יקבים אירופאיים רמי ייחוס, 125 שנה הם ללא ספק בחתיכת זמן לא מבוטלת. אתם יודעים כמה כסף השקיע הברון החביב ביקב בראשון? יותר מפי 2 ממה שעלה לו לקנות יקב בבורדו, אחד שבטח שמעתם את שמו - לאפיט רוטשילד.

אבל אין דרך יפה יותר להיפרד מהיקב מאשר לבקבק קצת ברנדי מחביות נבחרות ומיושנות... (צילומים: יח"צ)
אבל אין דרך יפה יותר להיפרד מהיקב מאשר לבקבק קצת ברנדי מחביות נבחרות ומיושנות... (צילומים: יח"צ)
תודו שאין דרך יפה יותר להיפרד מהיקב מאשר לבקבק קצת ברנדי מחביות נבחרות ומיושנות... (צילומים: יח"צ) הבציר הראשון בכלל הלך כולו לביוב משום שהיה חם מדי לענבים בפלשתינה. אבל הברון לא אמר נואש, השקיע עוד, וכרמל מזרחי בנו מרתף תת-קרקעי ובסוף אפילו הצליחו לייצר יין. אולי לא פאר היצירה, ובוודאי לא משהו שמתקרב למחירים של לאפיט או מוטון רוטשילד, אבל היי, ציונות לא מודדים בכסף. התרומה של היקב ליישוב העברי היא לא משהו שניתן להמעיט בערכו. קו הטלפון הראשון, חיבור החשמל הראשון – קודם כל ביקב בראשון-לציון. בן גוריון, לוי אשכול, אהוד אולמרט - שלושה ראשי ממשלה עבדו ביקב במרוצת השנים. אפילו גולדסטאר היתה מיוצרת במרתפי היקב בראשית דרכה. חתיכת היסטוריה. וזהו. בימים אלו עובר היקב למשכנו החדש באלון תבור. למעשה, זה לא מעט שנים שעיקר הייצור, לפחות של סדרות היין האיכותיות, מתבצע במתקני היקב בזכרון יעקב, והיקב בראשון-לציון משמש בעיקר למשרדים. אחרי הכל, ואחרי שמתבאסים קצת על אובדן הרומנטיקה וההתרפקות הנוסטלגית, אי-אפשר לומר שאין בזה הגיון. מה יש ליקב לעשות בליבה של אחת הערים הגדולות בארץ? זה לא רק העניין של הנדל"ן ששווה הרבה יותר בתור מגדלי מגורים מפונפנים, זה גם עניין של איכות: מתי בפעם האחרונה ראיתם כרם בראשון לציון? אז נכון שיש צביטה קלה בלב, בכל זאת, מונומנט היסטורי משנת 1890, אבל בימים אלו מסתיים הפינוי הסופי של היקב, וכמובן שמעט מבנים יוותרו על כנם כמבנים לשימור.
כרמל ראשון ברנדי - בקבוק
כרמל ראשון ברנדי - בקבוק
לרגל המאורע משיק היקב מהדורה מוגבלת (2,500 בקבוקים בלבד) של ברנדי שעושה כבוד לעיר ולמבנה היקב ההיסטורי. RISHON XO, תודו שזה שם אדיר. לכל מי שתוהה מה הקשר בין יקב וברנדי, נספר שכמעט מאז ומתמיד זיקקו ושיווקו אלכוהול בכרמל. אני לא חושב שיהא זה מוגזם לומר כי מותג כמו ברנדי 777 הוא ממש אייקון ישראלי. אז אמנם כבר עשר שנים שדודי הזיקוק עומדים מיותמים (וכמה חבל שכך, כי דווקא זו מסורת שבהחלט היה ראוי שתשתמר, אבל אין דרך יפה יותר להיפרד מהיקב מאשר לבקבק קצת ברנדי מחביות נבחרות ומיושנות שעדיין נחות להן במרתפי היקב. לרגל ההשקה ביקרנו ביקב, ליטפנו את דודי הזיקוק הישנים ואמרנו יפה שלום, מקווים שאולי עוד נזכה להיפגש מתישהו. על הדרך טעמנו ממיני הברנדי המיתולוגיים שיוצרו ביקב. בראשית היה זה ברנדי 'אקסטרא פיין', כנראה מותג הברנדי הישראלי הראשון, שזוקק לראשונה לפני קרוב ל-120 שנה. הברנדי 777 המיתולוגי עדיין נהדר (נקרא כך על שם הספרה החשובה ביותר בעיני היהודים), ואני מכיר כמה שתיינים ותיקים שמחפשים אותו בנרות ומעדיפים אותו כמעט על פני כל קוניאק יוקרתי ומפונפן. הברנדי 100 שהושק לרגל חגיגות המאה ליקב, כבר זכה להכרה בינלאומית וגם אלו שבאו אחריו זכו בלא מעט פרסים בתחרויות בחו"ל. טעמנו את כולם, ואהבנו אותם, מי יותר ומי פחות, וסליחה שאני חוזר על עצמי - כמה חבל שלכל זה לא תהיה המשכיות. ולעניין לשמו התכנסנו. הראשון XO - המורכב מברנדי שהתיישן 15 שנים (15%), 20 שנים (60%), ו-30 שנים (25%) - נבחר בקפידה מהחביות הטובות ביותר, והוא אכן עשיר ומורכב, אך שומר יפה על רעננות ולא נופל למלכודת המתיקות המעיקה והכבדות שלפעמים פוגשים במשקאות כה מיושנים. שוקולד מריר, אגוזים ופירות יבשים שולטים באף ובפה, והסיומת ארוכה וקטיפתית. ללא ספק מדובר בפרידה מפוארת מהיקב ההיסטורי, רק חבל שהמחיר - 1,000 ש"ח לבקבוק - מפואר גם הוא. הייתי אומר שלא נורא, כי אפשר להסתפק בברנדי 777 הסימפטי, אבל לך תמצא בקבוק...