אבי אשכנזי בטור אקטואליה חדש, והפעם על מעורב בלגי, גל גדות, ועל ח"כים שמודדים אחד לשני. בשתי מילים: עידן ה'גלס-נוסט'…

זהו, לפני כמה ימים היה את יום השוויון, ומיד אחרי שקלטתי שלא מדובר בשאריות מיום שוויון האישה הבינלאומית ושזו בעצם הכרזה רשמית על היום הראשון של האביב וסיומו של הקיץ, הבנתי שכנראה זה הזמן להוציא את הקוניאק לסיבוב אחרון של פרידה מהחורף. תהרגו אותי, אבל את הקורווזיה שלי אני מסוגל לשתות רק בחורף. לא מוסיף לו קרח, ולא כל מיני דברים שעליהם באה מטרייה גדולה וצבעונית.

כשמדובר בקוניאק ה-XO הטוב ביותר בעולם, לא בא לי להתייחס אליו כמו לצ'ייסר במסיבה... (צילומים: יח"צ, freeimages.com)כשמדובר בקוניאק ה-XO הטוב ביותר בעולם, לא בא לי להתייחס אליו כמו לצ'ייסר במסיבה... (צילומים: יח"צ, freeimages.com)
כשמדובר בקוניאק הזה, לא בא לי להתייחס אליו כמו לצ'ייסר במסיבה... (צילומים: יח"צ, freeimages.com)

יש לי לפחות חבר אחד שמסוגל לשתות קוניאק גם בסאונה, אבל הקטע של קוניאק וחורף זה השיגעון שלי. אולי בגלל הגלאמור של הקורווזיה שמשווה לו אווירה אירופאית קלאסית, והציור ההוא של היחצ"ן שלהם על התווית. כן, נפוליון. בקיצור, רגע אחד לפני שנגמר לנו החורף וכמה שנים לפני שנגמרת לנו אירופה, הוצאתי את הבקבוק של הקורווזיה XO החביב עלי, הנחתי תקליט על הפטיפון (כן, קטע מטומטם, קוניאק הולך אצלי עם תקליט קלאסי טוב שמסתובב) הדלקתי סיגריה והרמתי כוסית ראשונה. עכשיו צריך לומר את האמת, להבדיל מידידי חובב הקוניאק שמוזג אותו לכוסיות צ'ייסר קטנות והופך אותן לגרון אחת אחרי השנייה. אני אוהב להתפנן על המשקה הזה מפני שקורווזיה XO הוא משהו ששותים לאט, כמו בני תרבות, וממש לא בא לי להתייחס אליו כמו לצ'ייסר במסיבה.

את הכוסית הראשונה אני רוצה להקדיש לאחינו הבלגים, שהוכיחו כבר שהם יודעים לעשות שלושה דברים. לעשות בירה מצוינת, לעשות שוקולד מצוין, ולעשות ילדים קטנים. אני חושב שזו העת שבה יש לחזק אותם במלחמתם בטרור, ולגנות את האידיוטים שהתלהמו ושמחו לאיד בטוקבקים אחרי סדרת הפיגועים בבריסל. קודם כל, כי אתה אף פעם לא יודע מתי תצטרך אותם לניקוד באירוויזיון, ודבר שני, כמו שהדברים נראים בבית, יש לגמרי מצב שגם אנחנו עוד מעט חוזרים לשם. איך אומרים? אם ההר לא בא למוחמד, מוחמד בא אל ההר. בעצם עזבו, דוגמא לא טובה. נסתפק בקוניאק צרפתי, הם יהיו מרוצים, הם דוברים את השפה. בפעם האחרונה שהייתי שם, זו גם היתה השפה היחידה שהם דברו. חוץ מגרמנית.

קוניאק קורוויזיה VSOP - בקבוקקוניאק קורוויזיה VSOP - בקבוק
אחרי שהפכתי צד בתקליט, אני רוצה להרים את הכוסית השנייה של הקורווזיה לכבודה של הגברת הראשונה של הוליווד בישראל, השחקנית גל גדות. עוד לא ראיתי את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", אבל עם כל הכבוד לגברים בטייטס, לדעתי הם נלחמים שם על גל גדות. אין מה לעשות, כנגד כל הסיכויים ובתי-הספר לתיאטרון, גל גדות יכולה לעשות אצבע ענקית לכל מי שטען לכתר הנציגות הישראלית בהוליווד. לא רק שהיא תלביבית למהדרין, היא גם גרמה לאלפי גברים מיוזעים וחרמנים לרוץ אחריה כששירתה (שירות מלא!) כמד"סית בצה"ל. מעולם לא ראיתי אפילו שניית מסך אחת של הילדה היפה מראש העין, אבל זה לא אומר שהיא לא שחקנית מצוינת. היא נתנה הופעה נהדרת בטריילר. אצל האמריקאים אין משחקים - שחקנים טובים מודדים בקופה ולא בפרסי האקדמיה לקולנוע. אז אם יש מישהי ששווה להרים לכבודה את אחד הקוניאקים הטובים בעולם, זו בטח וונדרוומן.

וכוסית אחרונה מהמשקה הענברי והקטיפתי הזה אני מרים לכבוד בעלי הפאבים והברים בישראל שבקרוב כנראה יאלצו למכור לנו את הבירה שלהם בכוסות מדידה אחידות, או כמו שאני קורא לזה – בשיטת ה"גלס-נוסט". מאחורי "חוק הבירה" עומדים שני סחים משני צדי המפה הפוליטית, חברי הכנסת ביטן וחסון. אחד מהליכוד, אחד מהמחנה הציוני, ושניהם ביחד מהלא חשובים. זה מדהים מה מחבר חברי כנסת בישראל לכדי שבת אחים גם יחד ולמצוא גשר להידברות. נו ברצינות, הטיטניק שלנו טובעת ושני הפרלמנטרים הגאונים מתעסקים ב-50 סי.סי של בירה לפה או לשם, כאילו שכרגע סיימנו לחתום הסכם שלום עם הרשות הפלסטינית.

אז לכבודכם בעלי המסבאות בישראל, שאוכלים כל יום חרא מהעירייה, מכיבוי האש, מהמשטרה, ממשרד הבריאות ומלקוחות קמצנים. נראה כאילו כבר אי-אפשר יהיה להגיש בירה בכוס המקורית שלה, כי השלטונות החליטו בסגנון הקים ג'ונג-און שצריכים להגיש אותה בכוסות גנריות אחידות. אני לא אתפלא אם מי שעושה לשני הליצנים האלה את הלובי הוא ניב גלבוע. למה לא מקימים מקומות מיוחדים לאנשים כאלה? למה לא פותחים בר שבו אפשר למזוג את הבירה לתוך מבחנות מעבדה לפני ששותים אותה כדי לבדוק טוב-טוב כמה נוזל בדיוק יש בכוס, או ממנים איזה חבר מפלגה שיתזז בין מקומות בילוי ויבדוק את מתח הרווחים של המקומות מהיין. אז הקורווזיה הזה הוא עבורכם אחיי הבלגים, לכבודכם ידידיי בעלי הברים, וגם לך, גל גדות, כמו שאמר פעם האמפרי בוגרט ב'קזבלנקה': "…Here’s looking at you, kid".