טליה לוין יצאה בשליחות המערכת ללמוד את סודות הפיתוי של נשות צרפת. לדברי מקורותינו היא דווקא סיימה בהצטיינות, העניין הוא שתוצאות של ממש טרם נצפו בשטח...

אמרו לי איך חברייך רואים אותך ואומר לך מי את. זה משפט שהמצאתי כרגע כפרפראזה על האימרה הידועה, ולו רק מפני שכשנשלחתי לסקר את יריית הפתיחה הנשית של שבוע הקולינאריה והתרבות של צרפת בטענה ש"את צריכה ללמוד על סודות הפיתוי של הצרפתיות", הבנתי שחבריי למועצה ובראשם העורך לצורך העניין, סבורים שחסר לי קורטוב של סטייל כדי לצלוח באופן מעשי יותר את תהליכי החיזור העתידיים שלי. נעלבתי. כנראה שכתבות על המבורגר וקוניאק ועוד התעלפות קטנה בגלל וויסקי בשירותים של מסעדה עשתה את זה והרסה לי את התדמית, כך שנשלחתי כמו אלייזה דוליטל ללמוד לומר "ברד ירד בדרום ספרד" בפה סגור ובלי לירוק פינגר-פוד תוך כדי.

כשאני רוצה מישהו אני מפנקת אותו וכשאני מאוהבת אני כמו חמאה אומרת את זה ונזרקת עוד לפני הדייט השלישי. בקיצור לא צרפת אלא ים-תיכונית מטומטמת...כשאני רוצה מישהו אני מפנקת אותו וכשאני מאוהבת אני כמו חמאה אומרת את זה ונזרקת עוד לפני הדייט השלישי. בקיצור לא צרפת אלא ים-תיכונית מטומטמת...
כשאני מאוהבת אני כמו חמאה אומרת את זה ונזרקת עוד לפני הדייט השלישי. בקיצור, ים-תיכונית מטומטמת...

התמזל מזלי ונפלתי על הרצאה של דוקטור מאיה גז, חוקרת תרבות צרפת וגם אישה יפה מאד, עם סטייל צרפתי משובח, וניכר כי השנים מעבר לים הדביקו אותה בשיק הצרפתי הנחשק. ההרצאה של מאיה העניקה לי הצצה לנבכי הסטייל והחיזור של הנשים הצרפתיות וגילתה לי על רגל אחת שאם הצרפתיות רעבות - הן שותות תה (יוקרתי!) ורק אחר כך מרשות לעצמן לנשנש.

אם הן רוצות מישהו הן מתייחסות אליו כמו שיט ופונות אליו בגוף שלישי, ואם הן מאוהבות הן בחיים לא יאמרו זאת. בקיצור, כל מה שאני לא. כשאני רעבה אני תוקעת המבורגר, כשאני רוצה מישהו אני מפנקת אותו וכשאני מאוהבת אני כמו חמאה אומרת את זה ונזרקת עוד לפני הדייט השלישי. בקיצור. ים-תיכונית מטומטמת.

כל אישה צריכה ביד

קורווזיהקורווזיה
אחר כך גיליתי שהטארט טאטן, של האחיות טאטן בכלל התהפך כי הוא נפל על הרצפה והופ השאר היסטוריה. ניסיתי לשחזר מה עלה בגורלן של מגוון עוגות התפוחים שנפלו לי על הרצפה במהלך חיי, או עוגת הפרג שלא התרוממה אף פעם מגובה סנטימטר, או עוגת התפוזים שאחותי ואני מנסות להפוך למותג הבית "האחיות לוין". והגעתי למסקנה שכנראה אין לנו את זה.

האמת שאני מתה על פריז. רק שעדיין לא הייתי שם כי "אף אחד לא לקח אותי". זה מבאס לטוס לפריז לבד ולומר: "או, לו הייתי עכשיו כאן באייפל עם מישהו". מצד שני, כשאני שותה קוניאק אני מעדיפה לעשות את זה עם עצמי. רצוי עם שתי עוגיות מקרון.

בינתיים, כדי להיות מסוגלת לעשות "אווו" בכל פעם כשמישהי מדברת על פריז, אני ניזונה מסרטים, מסדרות, מהעונה האחרונה של סקס והעיר הגדולה בפריז, מהספר "איך להיות פריזאית" ומשינון העובדה הפשוטה שלהיות צרפתייה זה לא להיות פריזאית, אבל פריז זו ליגה אחרת לגמרי.

אחרי נשנוש קל של כמה תותים (16 ליתר דיוק) וקוקטייל משובח של קוניאק שעשו לי שתי ברמניות חמודות, ניסיתי להבין מה מקורו של המשקה האהוב החדש שהתחלתי לחבב לאחרונה ולעשות בו שמות. מסתבר שהקוניאק הקיסרי Courvoisier בבקבוק המכונה ג'וזפין עם צוואר ארוך ואגן רחב, נקרא כך לזכר או כסמל למחוכיה של ג'וזפין האישה, או שמא - המאהבת. והוא הקלאס הצרפתי שכל אישה צריכה ביד.

קוניאק וכל הג'אז הזה

אפרופו מאהבת, מסתבר שרוב הנשים הפריזאיות מעדיפות לא להתחתן, אלא להיות מאהבות ולנהל כך את העולם כמו מאדאם דה פומפדור. אבל אני סתם סוטה מהנושא. קוניאק, מסתבר, עבור הצרפתים הוא בדיוק כמו בושם - גברים היו מריחים אותו לפני טקס השתייה ונשים היו מתבשמות בו קלות. אני בטוחה שאף אחת בפריז לא חשבה לשתות קוניאק עם המבורגר ליד, אבל את המנהג הזה אני משאירה לעצמי. מבטיחה לכם שיום יבוא ועוד ידברו עליי.

צרפתיות אוהבות מותגים וגם צרפתים. את הקוניאק שלהם הם ישתו מאזור קוניאק, ואת השמפניה מאזור שמפיין ולו כדי להחזיר עטרה ליושנה ולשתות משקאות מן המקור. אפשר לומר שבשנים האחרונות מתרחש מה שנקרא "עידן הג'אז" של הקוניאק הצרפתי, דהיינו, אם בעבר הקפידו לשתות אותו נקי כדי להדגיש את טעמיו, היום הוא משתלב בהצלחה גם בקוקטיילים והופך ללהיט בקרב החבר'ה הצעירים שרגילים לבירה ויין. תור הזהב של קוקטיילים על קוניאק מגיע גם אלינו (יאייי) והנה המתכון לקוקטייל המשגע הזה ששתיתי ממנו שתי כוסות. לפחות.

אפרופו החיים הטובים, במידה ואתם שמים פעמיכם בקרוב אל עיר האורות, הנה המלצה על בר קוקטיילים לוהט במיוחד בפריז. בתמורה למידע היקר מפז, אשמח אם תיקחו אותי במזוודה. אני אמנם שתיינית וטוחנת, אבל עדיין רזה. Little red door הוא בר היפסטרי ואקסקלוסיבי נחשק בפריז בזכות הקוקטיילים הייחודיים שלו, ובזכות הברמנים חובשי הכובעים המתמחים בהכנת משקאות לפי בקשת הלקוח ובזכות כוסות הווינטג' בהן הקוקטיילים מוגשים.

Little red door. 60 rue Charlot 75003 Paris