חברי מועצת סנהדרינק בוחרים את היין שאתו היו רוצים להתחיל את השנה החדשה, והפעם: יאיר גת עם עבייה לבן...

כל שנה אותו סיפור. אני עומד כבר שעה מול המקרר, הגברת מגונדרת, הילדים מסורקים ועל החולצה הלבנה החגיגית שלי מתחילים להצטייר כתמי הזיעה האלה, שאיכשהו תמיד מופיעים על חולצות לבנות חגיגיות עוד לפני שיוצאים מהבית.
איך אני יכול לצפות מאנשים שלא ראו בקבוק יין מקרוב מאז ליל הסדר האחרון, להתרשם ממורכבות של יין כזה... (צילום: יח"צ)איך אני יכול לצפות מאנשים שלא ראו בקבוק יין מקרוב מאז ליל הסדר האחרון, להתרשם ממורכבות של יין כזה... (צילום: יח"צ)
איך אפשר לצפות מאנשים שלא ראו בקבוק יין מאז ליל הסדר האחרון, להתרשם ממורכבות של יין כזה... (צילום: יח"צ)
עבייה לבן 13עבייה לבן 13
אני מתלבט בין בצירים, חוזר למחשב לבדוק מה כתבתי על היין הזה ומתי לדעתי אפשר יהיה לפתוח את היין ההוא. ושואל את עצמי כמה מתוק צריך להיות יין שיהיה טעים עם כבד קצוץ וכמה חמצמץ צריך להיות זה שנשתה עם הדגים. כל שנה אותו סיפור, אני משקיע זמן מחשבה ויינות טובים, עולה על העצבים של המשפחה שמתעכבת בגללי, וכשהבחירות שלי מגיעות לשולחן, מתברר שהן לא מעניינות אף אחד. אני לא כועס. איך אני יכול לצפות מאנשים שלא ראו בקבוק יין מקרוב מאז ליל הסדר האחרון, להתרשם ממורכבות של יין כזה, מאיכות של בציר אחר, או לזכור את היין שהם כל-כך נהנו ממנו בפסח. כל שנה אותו סיפור, אבל קצת נמאס לי מזה. אז השנה, במקום לבחור יין בשביל האחרים, החלטתי לבחור יין לעצמי. רק לעצמי. והיין שבחרתי לעצמי הוא עבייה לבן 2014. יין שנעשה ממאה אחוז ענבי ויונייה, תסס ברובו בחביות עץ והתיישן כמה חודשים על המשקעים. זה בקבוק שדורש תשומת לב כבר מהתמודדות עם הפקק שמצופה בשעווה כחולה. אם חתיכת שעווה אדומה נופלת ליין אדום, יש מצב שאף אחד לא יראה אותה, אבל שעווה כחולה ביין לבן זה סיפור אחר. גם היין שמאחורי הפקק מעורר מחשבות שאפשר לברוח אליהן. יש לו ריחות שבאים והולכים של הדרים ופירות כתומים ווניל, ופתאום, בלי הכנה מוקדמת, מצטרפים אליהם גם פרחים ועשן ועשבי תיבול ירוקים ושמרים. והחבית משתלטת לרגע ואז נעלמת שוב, וכל מה שנשאר הוא לעקוב אחרי הקליידוסקופ הלבן הזה. ובפה הוא שמנוני ועשיר, עם חמיצות נעימה וטעמי פרי בבשלות מדויקת, ומשהו שמזכיר עשבים יבשים ועלי תה וטיפה מלח. ובסיומת הוא משאיר הרגשה חמצמצה מרירה, כמו אחרי שנוגסים פרי טרי עם הקליפה, עם נגיעה של תיבול מתקתק. עבייה לבן הוא יין לבן מחוספס שלא מתאמץ להיות שום דבר שהוא לא יכול להיות, ולכן הוא לא דומה לשום דבר אחר. אפשר לאהוב אותו, אבל אני יכול להבין גם את מי שישנא אותו. אבל היי, זו הבחירה שלי לא?