חברי מועצת סנהדרינק בוחרים את היין שאתו היו רוצים להתחיל את השנה החדשה, והפעם: אבירם כץ עם רוזה 2014 של יקב יתיר...

"אסור להיות עצבני בראש-השנה. מי שעצבני בראש-השנה, יהיה עצבני כל השנה" - זהו רק משפט אחד מיני רבים שאימא שלי הטמיעה בנו מילדות. כל ראש-השנה היינו חייבים ללבוש משהו חדש, אפילו אם זה רק גרביים, והלך הרוח היה ש"מה שעושים בראש-השנה ייעשה במשך כל השנה".

אין דבר שמרענן אותי יותר מרוזה טוב, וכמה שזה קלישאתי, הצבע הזה פאקינג סקסי. הרוזה הזה בא לי טוב (צילום: יח"צ)אין דבר שמרענן אותי יותר מרוזה טוב, וכמה שזה קלישאתי, הצבע הזה פאקינג סקסי. הרוזה הזה בא לי טוב (צילום: יח"צ)
"אין דבר שמרענן אותי יותר מרוזה טוב, וגם הצבע הזה פאקינג סקסי. בקיצור, הרוזה הזה בא לי טוב..." (צילום: יח"צ) אם הייתי רב עם אחי, היינו מקבלים נזיפות שאסור לריב בראש-השנה. אם קיבלנו בשורות טובות, זה היה סימן שהשנה כולה תהיה טובה. הבנתם את הפואנטה? ולא משנה עד כמה מדובר באמונה טפלה ומטופשת, זה מחלחל. לכן, כשבגרתי, ייחסתי חשיבות רבה ליינות ששותים בראש-השנה. כי הרי מי ששותה טוב בראש-השנה, יישתה טוב כל השנה. היה לי חשוב לשתות יינות טובים, יקרים, מה שנקרא ב"גבוה". שמפנייה משובחת תמיד היתה נדמית בעיני כאופציה אידאלית. או איזה בורגון מיוחס...
רוזה יתיר 2014 - בקבוקרוזה יתיר 2014 - בקבוק
אלא שמאז בגרתי שוב, ולמדתי להעריך וליהנות דווקא מהפשוט, מהבסיסי. יינות טובים מדי עייפו אותי, ואני לא רוצה לחשוב פעמיים לפני שאני פותח את המקרר בבית ושולף בקבוק. אני אוהב יין, צורך אותו במידתיות על בסיס יומיומי, ומן הסתם אני לא יכול להרשות לעצמי כל יום בקבוק במאות שקלים. ואני חושב שגם לו הבעיות הכלכליות היו ממני והלאה, גם אז איני מוצא שום עניין בלשתות כל הזמן רק יינות 'גדולים'. ולמה כל ההקדמה הזו? כי היין שלי, לפתוח אתו את השנה החדשה הוא רוזה 2014 של יקב יתיר. נכון, הוא ממש לא יין של 4 ב-100 בסופר, אבל עדיין רוזה. ורוזה, במיטבו, הוא יין פשוט. ובינינו, כמו שבחרתי ברוזה של יתיר הייתי יכול לבחור רוזה אחר במקום, לא חסרים יינות ורודים נהדרים היום על המדפים: רקנאטי, שבו, ויתקין, כישור - אם למנות בשליפה מהירה כמה מהאהובים עלי, אבל כרגע יתיר הוא הוורוד שלי. רומן אהבים קצר של קיץ ארוך. שנה ראשונה שיוצא רוזה מיקב יתיר, מענבי טמפרניו וגרנאש שחברו כאן ליצירת יין עם לא מעט נפח פרי עסיסי, אבל יבש מאוד וחד, כמו שאני הכי אוהב. זה יין שיהיה כיף לפתוח אתו את השנה החדשה. אין דבר שמרענן אותי יותר מרוזה טוב, וכמה שזה קלישאתי, הצבע הזה פאקינג סקסי. זה טעים לי על קרח, זה נהדר לארוחת בוקר, זה מצוין עם ארוחת ערב מושקעת, בסלון, או בפיקניק, במסעדה, בכל מקום, בכל זמן ובכל סיטואציה - הרוזה הזה בא לי טוב. זה יין לשתות ממנו, ולא נותר לי אלא להצטער שהוא לא מגיע במגנומים. וזו, ידידיי, נדמית לי בחירה ראויה לפתיחת השנה: לא הכי מתוחכם ולא הכי יקר, אבל יין שעושה כל-כך נעים ושמח. אני מוכן לחתום גם על שנה כזו: לא צריך שתהיה הכי טובה, לא צריך לקרות שום דבר שישנה את חיי, רק שיהיה נעים ושמח. שנה טובה!