ניר קיפניס לא מבין איך מי שחלק אתו לא מעט טעימות ויסקי הפך לפוליטיקאי ציני ולדמגוג שמטיל ספק בזכותו של מעמד הביניים להתרווח עם בירה אחרי יום עבודה

גילוי נאות: בבחירות האחרונות לכנסת, לפני שנה וכמה ימים, הצבעתי עבור יש עתיד, תנועתו של יאיר לפיד. אני לא מפרסם את העובדה הזאת כדי שתוכלו להגיד לי "אמרנו לך", כי מאחר שאת הכסף סופרים במדרגות אני אחכה עם חשבון הנפש שלי כאזרח עד לפעם הבאה שבה יבקשו את קולי (או במילים אחרות - אני עדיין לא בשל להודות שטעיתי). אני משתף אתכם כיוון שלטעמי נתתי ליאיר לפיד את המתנה הגדולה ביותר שאזרח יכול להעניק לפוליטיקאי - את קולי. ומה בחר שר האוצר לתת לי בתמורה? למשל ראיון כמו זה שהעניק לקראת סוף השבוע האחרון לכתב עומרי נחמיאס מאתר וואלה.

יאיר, תהיה גבר ותן לנו איזה בירה (צילום: וויקיפדיה)יאיר, תהיה גבר ותן לנו איזה בירה (צילום: וויקיפדיה)
יאיר, תהיה גבר ותן לנו איזה בירה (צילום: וויקיפדיה) אני לא נכנס עכשיו לסוגיות כמו גזירות כלכליות, מחירי הדיור ושוויון בנטל. באשר לאלה אני נותן לשר לפיד להשלים את מלוא הקדנציה שלו כדי לשפוט. אני מתייחס רק לתשובה שסיפק כשנשאל על ידי הכתב באשר למחירי האלכוהול המאמירים. כמי שמלווה את הענף הזה לא מעט שנים, אני יודע שלפיד לא הוליך מהלכים חדשים בתחום: הדבר היחיד שעשה ביוזמתו היה להקדים בחצי שנה את אותה רפורמה מדוברת במיסוי על האלכוהול, רפורמה שהוא שימש לה רק חותמת גומי, למרות שבקרב הציבור הרחב הוא ייזכר (כאמור שלא בצדק) כמי "שהוזיל את הקוניאק וייקר את העראק". אני מתייחס אך ורק לתשובה שלו לעניין הבירה, כשהכתב שאל למה בחור צעיר שיוצא בערב לפאב צריך לשלם שלושים ומשהו שקלים על חצי ליטר בירה. התשובה של לפיד הייתה: "לשתות בירה אחת הוא עוד יכול להרשות לעצמו בלי לשבור תוכנית חיסכון, בירה היא לא אידיאולוגיה". בהמשך הוא תקף את כיוון השאלות: "לשתות בירה פירושו להיות צעיר?". מעולם לא הייתי חבר קרוב של שר האוצר, אבל יצא לי להכיר אותו מעט כשהיה צעיר יותר ואני יכול להעיד שעבורו לשתות ולעשן סימל בדיוק את זה – להיות צעיר. לפיד אולי נגמל מוויסקי ומסיגרים, לפחות באופן פומבי (בסתר לבי אני עדיין מקווה שכשהוא מגיע הביתה אחרי יום עבודה מפרך, בין המקלחת למיטה, הוא מתיישב לו על הכורסה בחדר העבודה, מצית סיגר ומוזג לעצמו כוס וויסקי מעושן מאיילה, הז'אנר החביב עליו. אני מזכיר לכולם שהמנהיג הנערץ ביותר בעת החדשה, ווינסטון צ'רצ'יל, נהג לקבל באופן דומה החלטות שהצילו את העולם החופשי). זו זכותו כמובן. יש שיאמרו אפילו חובתו כאיש ציבור, אבל גם כשהוא מתייפייף, לפיד אמור לדעת את ההבדל בין "הארד ליקר" לבירה שאותם כרך באופן אומלל יחד בתשובתו (הוא ציין שלשר אהרונוביץ', השר לביטחון הפנים, יש "מחקרים על השפעות אלכוהול זול על נוער". אני מזכיר לשר האוצר שבמדינת ישראל יש חוק ותיק יותר ממנו שאוסר מפורשות על מכירת אלכוהול לקטינים, כך שאולי עמיתו, השר אהרונוביץ', צריך לעסוק יותר באכיפה ופחות במחקר). זאת ועוד: בעיניי לשתות יותר מבירה אחת, ולפעמים אפילו יותר משלוש או ארבע, זו בדיוק המהות של להיות צעיר. הרי בירה אחת או שתיים ליום יכול לשתות אפילו קשיש. רוב הסיכויים שזה רק ישמח את הקרדיולוג שלו שיודע ששתייה מתונה של בירה מפחיתה את הסיכויים ללקות במגוון של מחלות שונות, בעיקר כאלה שקשורות ללב. כל החוכמה בלהיות צעיר היא להגזים לפעמים כדי לבדוק את הגבולות, וכל עוד זה לא כרוך באלימות או חלילה בנהיגה (גם נגד זה יש חוק נפלא שנאכף רק במשורה) זה בסדר גמור אפילו בעיני "קשיש" באמצע שנות הארבעים לחייו, כמוני. https://www.youtube.com/watch?v=Nz7J1ReWX88 בנאומים שנשא ערב הבחירות דיבר לפיד לא מעט על ציניות כאחת הרעות החולות של החברה בישראל. לא יכולתי שלא להסכים איתו יותר, כמו שלא יכולתי שלא להעריך את מי שהיה יכול להישאר ציניקן בתקשורת, כותב מוכשר, פרזנטור מתוגמל ועוד – ובחר להיכנס למים העכורים של הפוליטיקה. קיוויתי שזה לא ישנה אותו. טעיתי. לפיד, מספר הסיפורים הסופר מוכשר, (הוא התעקש על התואר "עיתונאי", אף פעם לא הבנתי למה) נהג להתענג על קולינריה: זכור לי טקסט פנומנלי שלו על ארוחה במסעדת שלושה כוכבי מישלן בפריז. איך מי שמתלהב (בצדק) מקולינריה צרפתית ורואה בכל גבינה או פטריה בבחינת מורשת מפוארת של תרבות קולינרית, יכול להחמיץ את העובדה שגולדסטאר, למשל, היא תבנית נוף מולדתה לא פחות מגבינת ברי או קממבר?. זוכרים את לפיד המראיין, זה שהיה שואל כל מרואיין חשוב שלו: "מה ישראלי בעיניך?" ובכן, אני בטוח שאחת התשובות הראויות ביותר, למשל במקרה שלי (וכנראה במקרה של עוד כמה מצביעי "יש עתיד" שאני מכיר), הייתה: "גולדסטאר", המקבילה מעולם המשקאות למאכלים כמו חומוס או שקשוקה. לפיד מחה בשם מעמד הביניים: "לשתות ולעשן זו המהות של מעמד הביניים?" גער בכתב. אתה יודע מה, אדוני שר האוצר, אולי "לשתות ולעשן" (ויש הבדל גדול בין השניים: לעשן הוא הרגל מגונה, גם אם נעים לכמה אנשים. שתייה לעומת זאת – מבירה ויין ועד למותססים ולתזקיקים, היא אבן יסוד של התרבות האנושית) כשלעצמם אינם המהות של מעמד הביניים. אבל היכולת להתרווח קצת, אחרי יום עבודה קשה, ולשלוף בקבוק בירה מהמקרר בדרך לטלוויזיה היא האם-אמא של מהות מעמד הביניים. באופן אישי מצער אותי לראות שמי שהיה פרטנר לא רע לכמה טעימות ויסקי הפך לפוליטיקאי ציני. גם במישור הציבורי אני מצטער לראות שמי שידע פעם מה זה להיות צעיר ומה זה להיות מעמד ביניים הפך לדמגוג וצדקן. אחרי הכל: מה הטעם יהיה לצפות בלשכות הגיוס מתמלאות באלפי חרדים (אם להתייחס להבטחת הבחירות המרכזית של יש עתיד), אם לא נוכל להתווכח על זה מעל לחצי ליטר בירה?