יבואני יין ואלכוהול מחויבים בבדיקה מקיפה למוצריהם במעבדת מכון התקנים כדי לקבל רישיון יבוא עבור המוצרים אותם הם מייבאים. אמנם לא כך הוא הדבר כשמדובר בייצור מקומי, אך בהחלט ניתן לראות בכך תחילתה של דרך
מערכת סנהדרינקמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יבואני יין ואלכוהול מחויבים בבדיקה מקיפה למוצריהם במעבדת מכון התקנים כדי לקבל רישיון יבוא עבור המוצרים אותם הם מייבאים. אמנם לא כך הוא הדבר כשמדובר בייצור מקומי, אך בהחלט ניתן לראות בכך תחילתה של דרך
במקרה שלא ידעתם, יבואן אלכוהול או יין חייב לקבל רישיון יבוא עבור המוצר האלכוהולי שהוא מייבא. זהו תהליך שדורש אנליזה כימית, תווית עברית תקנית, תיאור תהליך הייצור ומסירה של דוגמת בקבוק עבור בדיקת המוצר כאן במעבדת מכון התקנים, כל זה לפני אישורו.
יין שלא יעמוד בתקן - לא יימכר יותר בחנויות הרשת (צילומים: יח"צ) יין שלא יעמוד בתקן - לא יימכר יותר בחנויות הרשת (צילומים: יח"צ)
כלומר, כל מוצר אלכוהולי המיובא לארץ עובר בדיקות ופיקוח כדי שיוכל לעמוד בתקן הישראלי ליין או אלכוהול. תהליך היבוא והרישיונות הנדרשים לצורך זה, מבטיחים כי הצרכן יקבל מוצר העומד בכל התקנים.
כאשר מדובר במוצר ישראלי, הרי שהמצב בעייתי עד מאד. אמנם התקן מתייחס גם למשקאות המיוצרים בארץ, אך במפתיע (או לא...) אין שום גורם אכיפה או תהליך מובנה המחויב בחוק, וכך נוצר מצב בו נמצאים בשוק הישראלי משקאות אלכוהוליים אשר אינם עומדים בתקן, לא מבחינת תקינות התווית ובלא שעברו אנליזה כימית ובקרה על-ידי מעבדת מכון התקנים או מעבדה מאושרת אחרת.
בישראל קיימים בין מאתיים וחמישים לשלוש מאות יקבים, כאשר עשרת הגדולים מייצרים מעל 95% מכלל היין הנמכר. כאשר יקב מעוניין לייצא הוא חייב בתהליך עבור מדינת היצוא ולכן אלה המייצאים עוברים בקרה ואנליזת יין.
בפועל, מרבית היקבים הקטנים אינם עושים כן מיוזמתם והמציאות הישראלית היא שבעצם אין כל דרך לעקוב ולחייב אותם. התקנה אמנם קיימת, אך בפועל אין שום מערכת רגולציה המחייבת את היצרן לעבור את התהליך.
כידוע, מדובר במוצר מזון אשר עלול להכיל רכיבים בעייתיים עד מאד, באם התהליך אותו הוא עובר אינו מוקפד ומבוקר כהלכה, כגון שאריות מתנול בזיקוק, כמויות הגופרית השארית ביין ועוד.
צעד חשוב מאוד לטובת הצרכנים מתבצע בדיוק בימים אלו על-ידי רשת חנויות היין והאלכוהול דרך היין. מהיום כל היינות, מיובאים וישראליים כאחד, יידרשו לבדיקות מעבדה ואנליזה כימית בכדי לעמוד על איכות היין, על-פי התקן הישראלי והאירופאי כאחד, כאשר יין שלא יעמוד בתקן - לא יימכר יותר בחנויות הרשת.
במסגרת התהליך מאמצת הרשת את טיוטת תקן היין הישראלי החדש, ת"י 1318 חלק 1, שפורסם כבר באפריל אשתקד. ההצעה לתקן היין החדש נכתבה במסגרת ועדת מומחים בה חברים ייננים מוכרים, נציג הצרכנים ונציגת מכון התקנים הישראלי.
יותם שרון היינן ויועץ היקבים (בעל תואר יינן מוסמך DNO מאוניברסיטת מונפלייה בצרפת ותואר שני בביוכימיה מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית) נבחר על-ידי דרך היין בכדי לרכז, לפקח ולבצע את התהליך כולו.
לדברי שרון, כל היקבים נדרשים לאנליזה מקיפה ובה מידע על אחוז האלכוהול, החומציות, החומצה הנדיפה, כמות הגופרית והסוכר השיורי - דבר הנועד לוודא שהיין איכותי ויוכל להישמר לאורך זמן גם בחנות וגם אצל הצרכן. הניתוח הכימי המתקבל מהיקבים צריך להיות תואם לכיתוב המופיע על תוויות הבקבוקים, ובמקרה של אי התאמה - היין לא יימכר.
בקיצור, צעד חשוב לטובת בריאות הצרכן ואיכות הקניה.
