תמיד אהבתי "להבין ביין", אבל התחרות נתנה לי הזדמנות לבדוק כמה באמת אני יודע על יין ועל הדרך גם ליהנות מחוויה שנראית כייפית ומעשירה. סיפור אמיתי על חובב יין שגילה ש"פרס ירדן" זה לא רק למקצוענים...

כשאנחנו יושבים במסעדה ותפריטים עוברים בין החברים מיד ליד, כולם פותחים את זה של האוכל, רק אני פותח את התפריט של היין. כבר שנים שזה כך: אני מקבל את תפריט היין, אני מחליט, אני טועם, כולם נהנים. בדיוק על זה חשבתי כשראיתי שתחרות "פרס ירדן" של יקב רמת-הגולן חוזרת אחרי הפסקה של כמה שנים.

פרס ירדן - מה יעבור את הפוזה של חיים, הגיס הפלצן שלהם שאוהב לשחק אותה מבין, למרות שפעם נפגשנו וישר קלטתי שאין לו מושג... (צילומים: יח"צ)פרס ירדן - מה יעבור את הפוזה של חיים, הגיס הפלצן שלהם שאוהב לשחק אותה מבין, למרות שפעם נפגשנו וישר קלטתי שאין לו מושג... (צילומים: יח"צ)
מה יעבור את הפוזה של הפלצן שמשחק אותה מבין, למרות שאין לו פאקינג מושג...  (צילומים: יח"צ, עדי פרץ)

האמת שקשה לי לשים את האצבע על הרגע שבו הפכתי להיות "הכי מבין ביין בחבר'ה", אבל אני מניח שזה היה אי-שם אחרי הצבא, כשכולם נסעו להודו, תאילנד ודרום-אמריקה, אני מצאתי את עצמי באיטליה וגיליתי שכוס יין במסעדה, או אפילו בדוכן של מזון מהיר, זולה יותר מבקבוק של מים-מינרליים (...). אמנם אז בקושי הבדלתי בין יין אדום ללבן, אבל עם ההתנסות באה הסקרנות ולאט, לאט, התחלתי להכיר כמה שמות של זנים, ללמוד איך הם משתלבים עם מאכלים שאני אוהב, מתי בא לי להשקיע ביין "גדול" ומתי אני זקוק לבקבוק פשוט שבסך-הכל יעשה לי נעים.

בשבילי הכוכב זה אתה

מעולם לא למדתי את התחום בצורה מסודרת, בטח שלא מקצועית, אבל פה ושם יצא לי להשתתף בטעימות-מונחות ובסדנאות, לקרוא קצת בעיתונים ובאתרים השונים, להכיר את הז'רגון של התחום (אני לא מרבה להשתמש במילה "עפיצות", אבל כשמדברים איתי על "בלנד בורדולזי" ברור לי למה הכוונה), ואפילו לבנות לי – טוב, נו – לא בדיוק אוסף, אבל כמה בקבוקים נחמדים שאני שומר לאירועים מיוחדים.

מבלי ששמתי לב הפכתי להיות "הכי מבין ביין בחבר'ה": כשמישהו מזמין לארוחה בבית, הוא מתקשר אלי כדי לדעת איזה יין לקנות, גם לפני פסח אני "מוצף" בבקשות של חברים שרוצים לדעת מה יהיה טעים אפילו לדודה רחל שבשבילה כל יין הוא "חמוץ" – ומה יעבור את הפוזה של חיים, הגיס הפלצן שלהם שאוהב לשחק אותה מבין (למרות שפעם נפגשנו וישר קלטתי שאין לו מושג).

ולא רק במסעדות בארץ אני "כוכב"... גם בטיולים בחו"ל גיליתי שאני נהנה מביקור ביקב לא פחות מאשר מביקור במוזיאון ש"חייבים לראות". אז אני לא מומחה, אבל לפעמים אני מוצא את עצמי מתווכח בראשי עם מדור היין בעיתון או מתעצבן על הדרך שבה המלצר במסעדה משבש את שמו של זן הענבים...

יינות רמת-הגולן יינות רמת-הגולן
בינתיים מאפסן בשכיבה

אף פעם לא חשבתי להפוך את החיבה ליין למקצוע, אבל כשראיתי שתחרות "פרס ירדן" חוזרת, ועוד עם מקצה פתוח לקהל הרחב של אוהבי-יין כמוני, התעוררה סקרנותי. כשראיתי שהשלב הראשון הוא בכלל מעין חידון און-ליין עם שאלות כמו: "מהו היין שהכי מזוהה עם ארגנטינה?", או "מאיזה ענבים מייצרים סנסר?" החלטתי שאני מנסה את כוחי, מה יש? כולה חידון חביב – ועוד באינטרנט, גם אם אכשל לא יהיו עדים לפאדיחה.

ואם אעבור ואעלה לשלב חצי-הגמר? שם באמת כבר מתחיל הכיף עם חומר קצת יותר מורכב שבמקרה הכי גרוע – יעשיר עוד קצת את הידע שלי ויפגיש אותי עם חובבי יין כמוני – ואם גם שם אצליח ואהיה בין העולים לגמר? ראיתי שהזוכה יקבל מקרר-יין מקצועי, מה שאומר שהבקבוקים שאני מאפסן בשכיבה בחדר-הארונות שהפכתי למעין "מרתף-יין", יוכלו לקבל את הכבוד המגיע להם בסלון (...), אבל הדרך לשם עוד ארוכה. בינתיים, כל מה שמעניין אותי הוא לראות איך אני ביחס לאנשים אחרים שפשוט אוהבים יין כמוני...