יין, פלאפל ורוק'נרול: פסטיבל יין מטה יהודה

חיליק גורפינקל ביקר בפסטיבל היין של 'מטה יהודה', שתה יין טוב ושמע סיפורים מעניינים, עכשיו הוא רק תוהה בקול למה לעזאזל אף אחד לא פותח שם איזה מסעדה...

אחרי כל-כך הרבה יין, הייתי חייב להכניס איזה ביס לפה. "לשים הכל"? אין שאלה שאני אוהב יותר. בעיקר משום שהתשובה היא תמיד "כן". מעולם לא הייתי אחד מאותם נודניקים בסגנון אמריקני שמבקשים 'הפוך חלש עם הרבה קצף על בסיס סויה'. שלא לדבר על 'סטייק רזה' או פלאפל בלי חריף. לא לשים חריף אצל ציון זו רק חצי בושה. כי יש גם עמבה. ו'רוק'נרולה' - ממרח לימונים כבושים ממכר שאני מבקש ממנו תוספת.

על כביש 38 עוד אין כלום...(צלמים: יח"צ, אופיר גרדי, ענבל רוז, ניר שאנני, אביב רון, שני בריל, אלעד ברמי)

את החומוס הוא מכין לבד ולא טורח לטחון אותו, רק נותן לגרגרים להתבשל כל-כך הרבה זמן עד שהם נמסים ממש למשחה. הטחינה תגיע אחר-כך. מהבקבוק הלחיץ, כמובן. אפילו את הפיתות הוא מכין לבד במין סיר חשמלי מצחיק. בכלל מצחיק כאן, בבוטקה הפלאפל של ציון, בכניסה למסילת ציון.

כמה שהיא צנועה, היא עדיין המקום הנורמלי היחידי לאכול בו מהרגע שפנית ימינה לכביש שלושים ושמונה בצומת שער הגיא, במה שהוא לא רק אחת הדרכים הכי יפות שיש - אולי לא כרגע עם כל העבודות בכביש, אבל בימים כתיקונם - אלא גם הדרך אל היקבים הכי מעניינים בישראל. היקבים של אזור מטה יהודה.

%d7%a7%d7%a1%d7%98%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%a7%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%a7%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%a7%d7%9f

בימים אלה נערך הפסטיבל ה-18 של יינות האזור הזה, פסטיבל שהוא לא רק הגדול, הארוך והרציני בפסטיבלי היין השונים, אלא גם הוותיק והמעניין שבם. יצאתי לטיול קטן בין היקבים. טיול שתחילתו באירוע הפתיחה (המשמים, כרגיל. אין לך עסק משמים יותר מאשר התכנסות של כתבי יין שמוזמנים להתחכך ב... עוד כתבי יין. עם כל הכבוד לקולגות שלי, וליקבים), וסופו, כאמור, בפלאפל של ציון.

%d7%99%d7%a7%d7%91-%d7%a7%d7%a1%d7%98%d7%9c_lavie-rouge-du-castel-2015-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d_%d7%90%d7%9c%d7%a2%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%99-custom

אירוע הפתיחה נערך ביקב החדש של משפחת בן זקן, הלא הוא יקב 'קסטל' במשכנו החדש ביד השמונה, מרחק יריקה מבית האח הגדול וכל שאר התוכניות המשודרות מנווה אילן, כמו גם ממסעדת 'אלביס' הנצחית והמצחיקה להפליא. אם אירוע הפתיחה היה משמים, הרי שהסיור הקצר ביקב החדש היה מרתק, אפילו למי שביקר כאן, כמוני, כבר פעמיים. לא רק שמדובר בפסגת הטכנולוגיה הייננית, לפחות ברמה המקומית, אלא שהיקב החדש הוא משובב עין.

הוסיפו לכך את העובדה שאנשי 'קסטל' חובקים לא אחד, כי אם שני יינות חדשים, שהם גם סדרה חדשה, סדרת 'La Vie' המקסימה, הפעם הראשונה בה אפשר לקנות יין של קסטל בפחות ממאה שקלים. 85 ליתר דיוק. הלבן הוא נעים וקיצי והאדום הוא פשוט נפלא. לא פחות מאחיו הגדולים. אולי אפילו יותר בהיותו נגיש לא רק במחיר, אלא גם במידיות הטעם שלו.

נכנס יין, יצא...

%d7%99%d7%a7%d7%91-%d7%a2%d7%92%d7%95%d7%a8-%d7%a6%d7%9c%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%a8%d7%93%d7%99

באירוע טעמתי גם את הלבן החדש של 'פלם'. זה לא יין חדש, אבל בציר 2015 של הבלנד הנהדר הזה של ענבי השרדונה והסוביון בלאן הוא אולי הלבן הכי טעים שיוצר ביקב עד היום. לפחות לטעמי. פריך, חומצי ומרענן להפליא.

גם היינות של גדי שטרנבך ממשק היין 'הנס שטרנבך' אשר בגבעת ישעיהו עניינו אותי מאד, וכך גם השיראז החדש של ניר שחם מיקב 'שורק' שמוכיח שהוא לא רק בית-ספר לייננים מתחילים, אלא גם יקב ראוי ביותר.

המשכו של טיול היין היה בביקור קצר, אבל מרתק, אצל שוקי ישוב ביקב 'עגור'. שוקי הוא אולי היוצר הכי מעניין בישראל. לאו דווקא בגלל היין, שהוא נהדר, אלא בגלל שוקי עצמו. איש סוער, מלא תשוקה ויצר. ישבנו כמה שעות ביחד. שוקי סיפר לי סיפורים שאין כל דרך שאחזור עליהם כאן מבלי להסתכן בתביעת דיבה, או בחשיפת פרטים אינטימיים.

אומר רק זאת - שוקי הוא אחד מאנשי השיחה הכי מעניינים שיש, והיקב שלו הוא מקום זרוק ופרוע שגם עכשיו, כשהוא כבר מוכר מאד לחובבי היין, מצליח לשמור על רוח רעננה, שונה ויוצאת-דופן. אל תוותרו על טעימה מהרוזה הנהדר של שוקי העונה לשם 'רוסה', ומיין מסתורי נהדר בשם 'קרקע', שאם תתנהגו יפה אולי יספר לכם שוקי את סיפורו המיוחד ורב התהפוכות. של היין כמובן. ואולי גם את שלו.

%d7%a2%d7%a8%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a7-%d7%a6%d7%9c%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%a8%d7%95%d7%9f

בבוקרו של היום האחרון לטיול שלי, זה שהחל לפני כמעט חודש, ביקרתי אצל ערן פיק ביקב 'צרעה'. לא קבענו, ואני, כמובן, תפסתי את היינן, שעכשיו הוא גם מנכ"ל היקב, לא מוכן ולכן גם לא פנוי.

אבל הספקתי לטעום את היין הלבן שלו מבציר 2015, 'הרי יהודה לבן' שמו, בלנד אדיר של שרדונה וסוביניון בלאן, שבדומה לבלנד הלבן והזהה (מבחינת הרכב הזנים, לא אחוזיהם ושיטות הייננות) של 'פלם', גם כאן מעיד עליו יוצרו שהוא אולי הלבן הכי טוב שיצא מתחת ידיו.

%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%a1-2013-%d7%99%d7%a7%d7%91-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%94

גם ה'שורש אדום' מבציר 2014 לא קטל קנים. את ה'מיסטי הילס' המפורסם, זה שזכה לאחרונה לשבחי המבקרים, והפך להיות המוביל ברשימת היינות שזכו לציונים גבוהים במגזין היין 'וויין ספקטייטור' לא טעמתי הפעם. לא נורא. מרכז המבקרים של יקב 'צרעה' פתוח כל ימות השנה והוא אחד ממרכזי המבקרים היפים שיצא לי לבקר בהם.

אם לערן תהיה דקה בשבילכם, הרווחתם ובגדול. מדובר לא רק ביינן הכי מלומד בישראל, והאיש היחיד בארץ שזכה לקבל את התואר 'MW) 'Master of wine) האנגלי היוקרתי, תואר שרק כ-200 איש ברחבי העולם כולו מחזיקים בו, אלא גם אחד המקסימים שבהם. איש צנוע ונעים הלכות, שובה לב בחיוכו וידענותו. שלא לדבר על יינותיו המופלאים ממש.

מוותרים על ה'אסים'

%d7%98%d7%a4%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%92-%d7%91%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%941-%d7%a7%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%98-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9c

את הסיור שלי סיימתי ביקב מסחרי ענק, הגדול ביותר באזור, שלדאבוני לא ניתן כרגע לבקר בו, לפחות עד שיושלם פרויקט מרכז המבקרים השאפתני המתוכנן בו. יקב 'טפרברג' הוא היקב השלישי בגודלו בישראל, שבעה מיליון בקבוקים בשנה, והוא שוכן מעבר לכביש מול יקב 'צרעה'.

ממרומי גודלו העצום, הוא מוכיח, בעזרת צוות הייננים הרב דורי שלו - שיקי ראוכברגר הוותיק, אולייבה פרתי ההולך ונעשה ותיק אף הוא, ודני זלצברג הצעיר. יחד עם בעל הבית, מוטי טפרברג, דור חמישי ליצרני יין ביקב שנוסד ב-1870, ומנהל השיווק הנמרץ רועי הראל, הם מוכיחים שדימוי נוראי (של יקב דתי וכשר שעיקר עיסוקו עד לא מזמן היה יינות קידוש ומיץ ענבים) וגודל מפלצתי, אינם חייבים להיות מכשלה בדרך ליינות מצוינים.

סדרת הדגל של היקב, 'לגאסי', אינה כוללת אף קברנה סוביניון או מרלו, ואפילו לא סירה/שיראז, אלא רק קברנה פרנק, פטיט סירה ופטי ורדו - זנים שאומנם כבר אינם אלמוניים במקומותינו, ועדיין, איני מכיר אף יקב אחר בארץ שמוותר בקלות כזו על ה'אסים' הגדולים והנמכרים כל-כך כמו המרלו, הסירה וכמובן הקברנה סוביניון.

%d7%9b%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d-2-%d7%98%d7%a4%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%92-%d7%a7%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%98-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9c

גם בסדרות הבאות מככבים זנים לא שגרתיים כל-כך ובקנה גם הפתעות עתידיות כמו למשל הלבנים המרתקים - הפינו גרי ו... זן ה'דבוקי' המקומי, שהוא בכלל עינב מאכל במקורו, שראוכברגר וצוותו הצליחו להכניע השנה וליצור ממנו יין שעושה רושם בטעימה ראשונית ככזה שיפיל אצלנו כמה אנשים לרצפה.

בסוף הדרך חיכו לי, כאמור, ציון והפלאפל שלו. איזה כיף זה היה. קצת פלאפל אחרי כל היין הזה, מחזיר אותך לקרקע המציאות. אבל תרשו להיות לרגע נודניק ופלצן יין. עם כל הכבוד לציון, ויש המון כבוד, אולי הגיע הזמן שמישהו יפתח כאן גם מסעדה 'אמיתית'. עם כל-כך הרבה יין טוב, זה מתבקש. וכן, אני לא שוכח את 'רמה' בנטף ו'מג'דה' בעין ראפא, אבל על כביש 38 עוד אין כלום. לפחות לא ראוי ליין טוב כל-כך. אז יאללה. בבקשה.

היקבים המשתתפים בפסטיבל של 'מטה יהודה': יקב טפרברג, יקב מוני, יקב צרעה, יקב פלם, יקב קדמא, יקב שמשון ודלילה, יקב נבות, יקב כרם ברק, יקב שורק, יקב כרמי יוסף ברבדו, יקב נבו, יקב רמ"א, יקב סוסון ים, יקב בר גיורא, יקב קטלב, יקב צובה, יקב מצודה, יקב קסטל, יקב יהודה, יקב ענתות, יקבי עמק האלה, יקב יפו, יקב קלע דוד, יקב עדולם, משק יין הנס שטרנבך, יקב צפרירים, יקב שריגים, יקב עגור, יקב ספרה, יקב גיזו, יקב מטלר, יקב רוגלית, יקב אהרונוף, יקב לטרון ויקב לה טרה פרומסה.

פסטיבל היין של 'מטה יהודה' יימשך עד ה-19 בנובמבר. לפרטים נוספים: מחלקת התיירות מטה יהודה, 8108*, בטלפון: 02-9958650, באתר: www.tour-yehuda.org.il, ובעמוד הפייסבוק: 'הלב הירוק תיירות מטה יהודה'