דווקא עכשיו, כשהם בעיצומו של המהלך השיווקי המבריק של התחרות, פגשנו את שלושת הפיינליסטים לשיחה קצרה על חשיבה מחוץ לקופסה...

אני אפילו לא יכול להתחיל למנות את תחרויות הקיימות כיום בענף המיקסולוגיה בישראל ובכלל בעולם. בסופו של דבר כמעט כל מותג רציני מרים איזושהי תחרות לערבוב המוצר שלו כמקדם מכירות אטרקטיבי, שכן, בסופו של יום תחרויות הברמנים הנערכות מסביב לעולם מהוות מנוף שיווקי אדיר וזוכות לחשיפה תקשורתית רבה.
בבקארדי לגאסי העיסוק הוא לא בחומר האנושי, אלא במוצר עצמו... (צילומים: עדי פהר, יח"צ)בבקארדי לגאסי העיסוק הוא לא בחומר האנושי, אלא במוצר עצמו... (צילומים: עדי פהר, יח"צ)
ההבדל העיקרי הוא שב"בקארדי לגאסי" העיסוק הוא לא בחומר האנושי, אלא במוצר עצמו... (צילומים: עדי פהר, יח"צ) התחרות של 'מונין', 'ביפיטר', 'פינלנדיה' או כל מותג אחר, הן כולן אותה תחרות בסופו של דבר עם שינוי הרול-אפ בכניסה ובחירת צבעי מלחמה שונים למאורע. לעומתן, תחרות 'בקארדי לגאסי' אינה תחרות של ברמנים, היא קודם כל תחרות של משקאות, אם כי ההבדל העיקרי בינה לבין שאר התחרויות היא שכאן, בבקארדי לגאסי, העיסוק הוא לא בחומר האנושי אלא במוצר עצמו. תרבות הריאליטי אמנם גרמה לנו לעבור מעולם המוצר לעולם הפרזנטור, אבל בניגוד לכך קברניטי בקארדי לא רצים אחרי הפרזנטור הבא, הם מחפשים את החותם הבא על-דפי הקוקטיילים - משקה שיכנס להיכל התהילה לצד קלאסיקות כמו מוחיטו מאי טאי ורוסי על גווניו. החוק היחידי עליו מתעקשת החברה הוא שאחד ממרכיבי הקוקטייל יהיה רום בקארדי. מארגני תחרות 'בקארדי לגאסי' מחפשים את היפוכו של הברמן שמוזג משקאות באופן רובוטי. במילים אחרות, הם בעצם מבקשים מהברמן לבנות את הליבה לשיווק המשקה. עשרת המתמודדים שעולים לגמר התחרות נבחנים לא רק במבחן המתכון, אלא גם במבחן ההשראה, אם תרצו – בבניית הסיפור שמאחורי המוצר. קוקטיילים טעימים יש בעולם בשפע. סיפור מאחוריהם הוא כבר דבר נדיר יותר. אבל ההבדל גדול ביותר בין בקארדי לגאסי לשאר התחרויות טמון בעם בשמה - המורשת. מעבר להיותה תחרות שיווקית מבריקה, היא דורשת מהברמנים המתחרים לשווק את הקוקטייל פרי יצירתם ולהחדיר אותם לתפריטי הקוקטיילים בברים. כלומר, התחרות מאפשרת למתחרים להנציח את חותמם הנוזלי בענף עוד לפני שזכו. זאת. כמובן. במידה ואכן מדובר באנשי שיווק מבריקים. ממש עכשיו, בעודם מצויים בעיצומו של אותו תרגיל שיווקי, ביקשנו משלושת המתמודדים הסופיים בגמר הארצי לענות על שאלון קצר.   ריי וויאט / טוטו  
ריי וואייט צילום עדי פהרריי וואייט צילום עדי פהר
מה הסיפור שעומד מאחורי הקוקטייל שלך?
"ההשראה מאחורי הקוקטייל החלה בתה שחקרתי בתקופה שעבדתי במלון נורמן. במקור אני מסנט פטרסבורג וחלק גדול מהמסורת שלי הוא לשתות תה. אני חיה ועובדת כמיקסולוגית ולכן בטבעיות אני אוהבת דקירי. בשיא הפשטות ובדיוק כמו שזה נשמע הקוקטייל שלי Reggashi הוא שילוב של השניים".מהו לדעתך הדבר החשוב ביותר בבניית סיפור מאחורי מוצר?"כשעמדתי על הבמה בתחרות והתחלתי להסביר את הרעיון שעומד מאחורי הקוקטייל, הבנתי שאחד החלקים החשובים במשקה הוא הסיפור. בפרזנטציה שלי הזכרתי את ארנסט המינגווי. המשקה האהוב עליו היה הדאבל דקירי ולכן קראו לו The Papa double. אז הבנתי שבעצם כולם רוצים להיות חלק מהסיפור ולכן החלק החשוב ביצירה של 'סיפור מוצר' היא החוויה שאתה מעביר את הלקוח כחלק מהסיפור".במה שונה תחרות 'בקארדי לגאסי' משאר תחרויות הברמנים בישראל?"אני חושבת שהתחרות הזאת, בהשוואה לשאר התחרויות בארץ, היא גאונית. החברה מגייסת את מיטב הברמנים בעולם ובעצם מייצרת קבוצת מחקר למציאת קוקטייל הלגאסי הבא. החברה גורמת לנו להרגיש ולחשוב שאנחנו חייבים לזכות ובכך בעצם להפוך לחלק בלתי נפרד וגדול מהחברה ובכלל מתרבות השתייה מסביב לעולם".במה שונה יצירת קוקטייל 'לגאסי' מיצירת כל קוקטייל אחר בתפריט שלך?"ההבדל העיקרי בין יצירת קוקטייל לגאסי לבין יצירה של קוקטייל לתפריט הוא הפשטות של המרכיבים וההרכבה. זה בעצם השלב הזה שבו אתה גורם לאנשים לומר: 'איך לא חשבתי על זה קודם'".איזה קוקטייל מיתולוגי היית שמחה אם היה רשום על שמך?"הייתי שמחה אם זה היה Bellini cocktail - שלושה חלקים שמפניה, חלק אחד של שנפס אפרסק ונגיעה של גרנדין בכוס שמפניה".   עומר פפרמן / 223  
עומר פפרמן צילום עדי פהרעומר פפרמן צילום עדי פהר
מה הסיפור שעומד מאחורי הקוקטייל שלך?
"במאה ה-16 חיו באזור הקאריביים שבט ילידים שנקראו בני הטאינו. לשבט היתה ברכה שנאמרה כאשר אנשיו נפרדו לתקופות לא ידועות שהייתה: "Taino-ti", ובתרגום גס: "שהרוחות הטובות ישמרו עליך בדרכך". לא הרבה יודעים אבל המקור של השם Daiquiri הוא בשפה הזו ומכיוון שאנשי השבט נכחדו לפני מאות שנים והשפה כבר כמעט לא מדוברת, משמעות השם לא ידועה.באותו האזור, כמה מאות שנים אחרי בני הטאינו, התרחש הסיפור של משפחת בקארדי, שהתחיל כשקנו את המזקקה הראשונה שלהם מיהודי בשנת 1960 כשברחו מקובה לפורטו ריקו. הקוקטייל משלב את הברכה של בני הטאינו עם המסורת היהודית של התחלות חדשות בראש-השנה (תפוח בדבש) והבריחה וההתחלה החדשה של משפחת בקארדי".מהו לדעתך הדבר החשוב ביותר בבניית סיפור מאחורי מוצר?"לדעתי חשוב מאוד להבין איך הסיפור מתקשר אליך - להיסטוריה שלך, לאישיות שלך ולמי שאתה באמת. הסיפורים הכי טובים הם אלה שהמספר קשור אליהם בצורה אישית".במה שונה תחרות 'בקארדי לגאסי' משאר תחרויות הברמנים בישראל?"אמרו את זה כבר הרבה בעבר, התחרות היא מרתון - היא לוקחת זמן, מתפתחת ומשתנה. יש הרבה דרכים לשווק קוקטייל אבל עוד לא יצא לי לראות תחרות שעושה את זה כמו בקארדי לגאסי".במה שונה יצירת קוקטייל 'לגאסי' מיצירת כל קוקטייל אחר בתפריט שלך?"חוץ מהדברים הברורים כמו פשטות מטורפת וזמינות מרכיבים, השוני העיקרי הוא שהקוקטייל צריך להתאים לכמה שיותר אנשים. ל-8 מתוך 10 שישבו לך על הבר אם אפשר, וזה קשה בצורה נוראית".איזה קוקטייל מיתולוגי היית שמח אם היה רשום על שמך?"הייתי רוצה שיהיה לי קרדיט על ה-El Presidente - קוקטייל רום לא מסובך ומעולה שהומצא בקובה בסביבות שנת 1920 לכבוד הנשיא של קובה שביקר באחד הברים שבעיר. בקארדי לבן, דולין בלאן, גרנדין ומעט ליקר תפוזים שכל פעם מחדש גורמים לי להרגיש כאילו אני במקום טוב יותר מאיפה שאני נמצא היום".   בר שירה / אימפריאל, לה אוטרה  
בר שירה צילום עדי פהרבר שירה צילום עדי פהר
מה הסיפור שעומד מאחורי הקוקטייל שלך?
"ההשראה הראשונית לדרינק הגיעה בעקבות ההתחממות ביחסים בין ארצות-הברית לקובה בתחילת השנה. בעקבות כך קיבלתי השראה לייצר משהו באזור של קובה ליברה. מכיוון שקולה היא לא המרכיב הכי סקסי בשכונה כרגע, התמקדתי בקלילות, פשטות וב-fizzיות של המשקה. משם התחלתי לחקור ובהיסטוריה של בקארדי גיליתי גם שייצרו בעבר בירה בשם Hatuey, ויש ניסיון חדש להחזיר אותה. מעבר לכך, הבירה היתה גם אחד מדרכי הפריצה של הרום מכיוון שעם כל ארגז בירה שנמכר חילקו גם בלוק קרח, אשר אתו אפשר היה לקרר ולערבב את הרום.עכשיו היו לי בראש בקארדי, בירה וקרח, וכשהמשכתי לקרוא את ההיסטוריה - בא החלק השלישי: הכח הפיננסי מאחורי השקעתו של דון פקונדו בבניית המזקקה שלו, הגיע מסבתה של אשתו, גברת בשם קלרה. אני את הקלרה שלי מכיר מווריאציה של מוש בודניק על הקלרה הספרדית שהיא למעשה שנדי, אבל מוש הכיר לי אותה כבירה עם ליים וסוכר. וככה נאספו להם חמישה מרכיבים: בקארדי, קרח, ליים, סוכר ובירה. המרכיב הנוסף (ה-Modifier) נוצר מתהליך אנליטי של הבנת התחרות בו רציתי שכמו שאר המרכיבים בקוקטייל, יהיה מרכיב זול שיש בכל בר בעולם וכך הגיע המרטיני. תעזור לכך העובדה שלחברת האם קוראים 'בקארדי מרטיני' והמותגים הם אחים".מהו לדעתך הדבר החשוב ביותר בבניית סיפור מאחורי מוצר?"ברמת התחרות, לקשור את יצירת הקוקטייל להיסטוריה ולאבני הדרך של המותג, כדי לייצר סינרגיה בין השניים".במה שונה תחרות 'בקארדי לגאסי' משאר תחרויות הברמנים בישראל?"התחרות הזאת לא מחפשת את הברמן, ולא מבקשת ממנו לייצר משקה מפוצץ. ההפך, הפוקוס הוא לא על האדם ולא על התחכום אלא על הפשטות והיכולת ליצור קוקטייל שיהיה כמה שיותר נגיש ופופולרי".במה שונה יצירת קוקטייל 'לגאסי' מיצירת כל קוקטייל אחר בתפריט שלך?"במיוחד אצלנו, באימפריאל ולה אוטרה, תראה שפע של מרכיבים מתוצרת ביתית, אקזוטיים ושימוש מאוד מגוון בספיריטס. המחשבה פה היא הפוכה, ממש ללא מרכיבים ביתיים, ללא שימוש בספיריטס נדירים או יקרים, כדי שכולם יוכלו להגיש את המשקה בלי לחשוש".איזה קוקטייל מיתולוגי היית שמח אם היה רשום על שמך?"נגרוני - שילוב כל-כך פשוט וכל-כך נכון. כשאני מתלבט מה לשתות זו תמיד תהיה הבחירה שלי. טרינידד סאוור - שילוב מבריק של טעמים. ארבעה מרכיבים ואלף גוונים של טעם. הברמן שייצר אותו, ג'וזפה גונזלס, מוכיח שאפשר לצאת לחלוטין מהקופסה".