קופיקס השיקה את ה"קופיקס בר" הראשון וניר קיפניס יצא לתעד, לשתות ולשוחח עם הבעלים אבי כץ שמסביר איך אפשר למכור אלכוהול בזול – ולהרוויח

חשבתי לכתוב שלא צריך להסתנוור מהתור בכניסה לסניף "קופיקס-בר" בפינת הרחובות לילנבלום והרצל בתל-אביב, שכל זה אולי רק עניין של התלהבות ראשונה, של השקה רועשת ועוד. אבל אז נזכרתי שזה בדיוק מה שאמרו על אבי כץ כשהשיק לפני כמה חודשים את "קופיקס": אמרו שהוא מפסיד כסף, שהאג'נדה הנסתרת שלו היא למכור זיכיונות, לעשות אקזיט נאה ולהשאיר לזכיינים את ההתמודדות עם התעריף הבלתי אפשרי, היח"צן של המדינה טען אפילו שהקפה שלו הוא מסוריה, אבל בסוף נאלצו רבים ממתחריו לבלוע את ספלון האספרסו המריר ולהוריד מחירים, מה שאומר שהאיש כאן כדי להישאר.

וודקה שוט שוטים
וודקה שוט שוטים
יותר זול מקולה בפיצוצייה (צילום: שאטרסטוק) אז להישאר אולי, אבל לא להישאר באותו מקום, כי אם עד היום "קופיקס" זוהתה כרשת זולה לקפה ומאפה, הרי שמעתה יהפכו בהדרגה חלק מסניפיה לברים לכל דבר. "החלום שלי הוא לראות אנשים מסיימים יום עבודה ושותים כוס בירה לפני שהם חוזרים הביתה" מגלה כץ, אם כי לא בטוח שאנשי העסקים מהמשרדים הסמוכים ימהרו לאמץ את ההמלצה. הקהל הבסיסי והזמין ביותר הוא כנראה מי שיוצאים בערב לפאבים הרבים בסביבה שייכנסו להוריד שישה צ'ייסרים ב-30 שקלים – ואז ישבו על בירה אחת בפאב הקבוע שלהם. למרות שהתקווה של לא מעט שתיינים היא שקופיקס-בר תעשה לפאבים את מה שעשתה קופיקס לבתי הקפה, כץ לא ממהר לסמן את בעלי הפאבים כמתחרים: "בגדול, אין לי טענות אליהם. פאב זה מקום שעובד שלוש שעות ביום, בין 11 בלילה ל-2 בלילה. אם הוא ממש טוב אז מעט יותר. כשאתה משלם שכירות ושכר לצוות ובמקביל כל ההכנסות שלך מגיעות מכמה שעות עבודה, אתה חייב להרוויח יותר. אצלי זה בנוסף: העסק פועל מהבוקר עד אחרי הצהרים כבית-קפה, ורק אחר-כך הופך לבר, כך שאני יכול להרשות לעצמי להרוויח רק 2-3 שקלים על דרינק". - אבל אלכוהול זה לא כוס קפה. אנחנו יודעים שכל כוס שאתה מוציא עולה לך שקל-שניים רק מהמיסי, אז איך אפשר להרוויח? "אז אני אגלה לך סוד: עם כל הכבוד למיסוי, יותר קל להרוויח על מנת אלכוהול מאשר על מאפה או סנדביץ'". אני מודה שחשבתי בהתחלה שבמחירים שכאלה, וודאי יגישו בקופיקס-בר וודקה מסין, וויסקי מרומניה ובירה מאלבניה, אבל ההיצע דווקא מפתיע: בסעיף הוודקה בחמישה שקלים לצ'ייסר, נמצאים שמות של מותגים מוכרים כמו אבסולוט, רוסקי סטנדרט ואפילו וודקה נחשבת כמו "גריי גוס". מדף הוויסקי כולל שני מותגים בלבד: ג'וני ווקר רד לייבל ובלנטיינ'ס. בתחום הבירה מהחבית המותגים הם מוכרים פחות, אבל עדיין סבירים ברמתם. תמורת 5 שקלים תקבלו כוס פלסטיק של רבע-ליטר ואם תתעקשו על מותג מוכר, תקבלו רבע ליטר של טובורג-רד מבקבוק. יש גם נשנושי בר, כמו גרגירי חומוס וחטיפים אחרים, גם הם נמכרים ב-5 שקלים למנה. קופיקס-בר אינו מקום בילוי שאפשר להעביר בו ערב שלם, אבל, בהנחה שאתם לא שני אנשי עסקים שירדו לבירה אחרי העבודה (כמו בחזון של כץ) הוא בהחלט מקום שסיבוב פאבים באזור יכול לכלול כתחנת-ביניים לצרכי תדלוק. יהיה מי שיאמר שכל זה עומד בסתירה מוחלטת למה שנקרא "תרבות שתייה", אבל כל עוד מדינת ישראל מתנכלת לצרכני האלכוהול ועיריית תל-אביב אוסרת מלחמת-חורמה על הברים הוותיקים ומכניסה לסעיף ההוצאות שלהם לא רק את שכר הדירה המופרך אלא גם תשלום קבוע על קנסות (מישהו אמר "פרוטקשן"?), אולי זה מה שנשאר לנו, לשתות מהר  ובעמידה. זה אולי לא מומלץ לכבד, אבל לפחות זה כבר לא כואב בכיס.