אל תגידו שלא הזהרנו: בקרוב יתחילו למות אנשים משתיית תזקיקי אלכוהול רעילים שמשרד הבריאות אפילו לא מכיר
ניר קיפניסמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
אל תגידו שלא הזהרנו: בקרוב יתחילו למות אנשים משתיית תזקיקי אלכוהול רעילים שמשרד הבריאות אפילו לא מכיר
ביום שני (16.6) פורסם כי משרד הבריאות מזהיר את הציבור מפני שתייה של וודקה "מוסקבה" שמכילה, לטענת המשרד, רעלנים שעלולים לגרום לעיוורון ואף למוות. בינתיים, ככל הידוע, לא מת עוד אף אחד משתייה של הוודקה האמורה (שמזוקקת באזור התעשייה של בית-שמש), אבל זו רק שאלה של זמן עד שבישראל, 2014, יתחילו אנשים למות כתוצאה משתיית תזקיקים לא איכותיים.
היצרן מבית-שמש לא היה פיראטי, להפך: הוא הודיע על שמו וכתובת המזקקה שלו כך שלמשרד הבריאות הייתה הפעם כתובת, אבל בקרוב, והלוואי שנתבדה (אבל אם לא, אל תגידו שלא הזהרנו), יתחילו אנשים למות בגלל שתייה של תזקיקים אלכוהוליים פיראטים.
בקרוב בפיצוציות? בקרוב בפיצוציות?
איך אנחנו יודעים? ובכן, עלעול קצר בספרי ההיסטוריה מלמד שאין שום אפשרות אחרת: בכל מקום שבו הכביד הממסד את ידו על יצרני, יבואני ומשווקי האלכוהול, התפתח שוק פיראטי שתבע את חייהם של לא מעט שתיינים.
שימו לב לנתונים הבאים שנלקחו מהמחקרים שנעשו על "תקופת היובש" בארצות-הברית. אמנם שם הרגולציה אסרה כליל על ייצור, הפצה, מכירה, שתייה, יבוא או יצוא של משקאות אלכוהוליים, אבל גם אם לא הגענו עד כדי כך בישראל, העיקרון דומה:
האמריקנים שלפני כן היו נגישים להם כל סוגי המשקאות האלכוהוליים בייצור מפוקח, החלו לצרוך משקאות בעלי אחוז אלכוהול גבוה בהרבה ומאיכות ירודה (ממש כמו שקורה היום בישראל), מחירה של הבירה עלה פי שבעה, מחירי ברנדי וויסקי טובים – בקרוב לפי חמישה. לעומת זאת מחיר האלכוהול החזק עוד יותר (מזיקוק ביתי ברמה של 60-70% אלכוהול לנפח), עלה בפחות מפי שלושה והפך לברירת המחדל של אמריקנים רבים.
שיעור מכירת האלכוהול הרפואי באותם ימים חשוכים בהיסטוריה האמריקנית, נסק עד פי ארבעה וממש באותו השיעור עלה גם מספר מקרי המוות (המדווחים - המספר האמיתי כנראה גבוה יותר), כתוצאה משתיית אלכוהול באיכות ירודה (בחמש השנים הראשונות לתוקפו של החוק) – מקרוב לאלף ב-1920 ועד ליותר מ-4,000 ב-1925.
במקביל עלה גם שיעור צריכת הסמים בקרב מי שהיו רגילים להשתחרר מעט בעזרת אלכוהול חוקי (למי שמחפש רמזים לגורמי הנסיקה הדרמטית בשימוש בקוקאין בישראל 2014). כשנכנס חוק היובש לתוקפו, היו רבים שהתנבאו כי ללא הרעה החולה של האלכוהול "בתי הכלא יתרוקנו מאסירים". אז הנה לכם נתון שקצת מקלקל את החגיגה: אוכלוסיית האסירים בארצות הברית גדלה באותה התקופה בכ-350%. רוב האסירים החדשים נשפטו על עבירות שקשורות בייצור, הפצה, הברחה או מכירה של אלכוהול.
מפתה לכתוב שהפשע המאורגן שגשג באותה תקופה, אבל אפילו הקביעה הנחרצת הזאת תחוויר לעומת המציאות: הפשע המאורגן, כפי שאנו מכירים אותו היום, פשוט נולד באותה התקופה, ממש כך.
במקביל נולדה גם שחיתות רחבת היקף: שוטרים, פקידי מכס ואפילו חברי קונגרס (שדאגו להחזיק ברים פרטיים לשימושם...) נטלו חלק בחגיגת השחיתות שהתפתחה לצד אכיפת (או אי-אכיפת) חוקי היובש.
אבל הנתון שהוא אולי הגרוע מכל – ושמזכיר מאוד את המצב בישראל של היום, הוא הבוז והזלזול כלפי החוק שהתפתחו כתוצאה מחקיקת חוקים שהציבור אינו יכול לעמוד בהם. הנה קטע שכתב הפיזיקאי המהולל, אלברט איינשטיין, כשביקר בארצות הברית שנה לאחר כניסת חוק-היובש לתוקפו: "אין דבר הרסני יותר לאמון שרוחשים האזרחים לממשלה ולשמירה על החוק מאשר חוקים שאינם ניתנים לאכיפה. העלייה התלולה במקרי הפשיעה, קשורה בקשר הדוק לתופעה".
לא צריך להיות איינשטיין כדי לראות את הקווים המקבילים בין המצב בארצות הברית של שנות העשרים למאה הקודמת, לבין המצב שמתחיל להתהוות בישראל כיום, בעקבות חקיקת חוקים אוויליים שנועדו להגביל את צריכת האלכוהול, רובם יוזמה של ח"כים פופוליסטים שהגנה על חירויות הפרט מהם והלאה.
כשלא ניתן לרכוש שירות או מוצר במחיר שווה לכל נפש באופן חוקי ומסודר, פונים לתחליפים ביתיים. זו דרכו של עולם (ואני ממליץ לכם בחום לקרוא את ספרו הנהדר של יפרייב "מוסקבה פטושקי" שבו מתכונים לייצור אלכוהול כמעט מכל מוצר צריכה אחר – ממשחת שיניים ועד פוליטורה, שומר נפשו ירחק...).
לפיכך, העלייה הדרמטית במספר המזקקים הביתיים היא תולדה של חקיקה בנושא, בליווי העלאת המס על משקאות אלכוהוליים. לפני שנמשיך, חובה לציין שלא כל המזקקים הקטנים מהווים סכנה לציבור. להפך: יש ביניהם מי שעושים את מלאכתם נאמנה, מתוך אהבה לתחום ובאופן המקצועי ביותר, אבל העובדה שאינם מפוקחים, מזמינה לתחום גם את מי שמחפשים לעשות כסף מהיר ולברוח.
כמובן ששכרה של המדינה יוצא בהפסדה: על כל שקל שהיא גובה מהיצרנים והיבואנים החוקיים, היא תפסיד שניים על אלכוהול שייוצר במזקקות פיראטיות – שלא רק שאינן מפוקחות, הן בעיקר לא מדווחות.
על כל מקרה של אלימות על רקע צריכה מופרזת של אלכוהול, יהיו שניים שמקורם במאבקי שליטה בשוק החדש והרווחי הזה ועל כל אדם שלא יזדקק לטיפול רפואי כיוון שהפחית את צריכת האלכוהול שלו בגין מחירו היקר והמגבלות על מכירתו, יהיו שניים שיגיעו לחדרי המיון אחרי ששתו, ובכן – רעל.
הדברים האלה היו ידועים הן למחוקקים והן לפקידי האוצר עוד בטרם החמירו את החקיקה והעלו את המיסוי (אני בעצמי כתבתי זאת מעל כל במה), אבל הם בחרו להתעלם. למה? כי הרבה יותר קל ופשוט לזכות בכותרת מחמיאה בעיתון אחרי סוף-שבוע שבו נדקר צעיר בפתח מועדון, ולהצטייר כמי שנלחמים בתופעת השכרות. גם שר האוצר שאימץ את הרפורמה שאושרה טרם כניסתו לתפקיד, רצה להראות שהוא כבר לא יאיר שתיין הוויסקי החביב שהיה לפני כן – והוסיף העלאה בת עשרות אחוזים "מטעמו" על המס האחיד שמושת על משקאות אלכוהוליים. העובדה ששכרה (לכאורה) של המדינה עוד יצא בהפסדה, היא כנראה מעבר להבנתו של מי שחי מהחקיקה הנמהרת של היום לכותרת בעיתון של מחר.
אז משרד הבריאות מזהיר את הציבור מפני אותה וודקה שמיוצרת בבית-שמש - אתם יודעים מה? הצחקתם אותנו! לא מפני שאין בה סכנה, אלא מפני שעל כל יצרן שכזה, עם שם, כתובת ותווית, יש היום עשרה יצרנים שמשרד הבריאות אפילו לא מכיר. בקרוב, כשיתחילו להתפרסם ברבים מקרים של מוות או נכות קשה כתוצאה משתיית תזקיקים ביתיים באיכות ירודה (או אלכוהול רפואי שנמהל והוספו לו חומרי טעם וריח), אל תגידו שלא אמרנו לכם: הכתובת נמצאת על הקיר, גם אם היא לא רשומה על הבקבוק.
