מעז יצא הרום

טל חוטינר מספר על המשבר הכלכלי שפקד את הקאריביים וגרם להיווצרותו של סגנון רום חדש - "חקלאי" ועל קלמנט, רום מצוין שמיוצר במרטיניק

הומר קלמאנט, צרפתי תושב מרטיניק ואפילו ראש העיר של העיירה לה פרנסואיס חווה את פשיטת הרגל של האי ממש מול עיניו. כאיש מקובל ומכובד באי ראה את האי היפה שלו הופך למין עזובה דיכאונית עקב משבר הסוכר שהיה בעיצומו שהביא את כל האי לפשיטת רגל. באירופה גילו שאפשר להפיק סוכר מסלק ובאמריקה נפוץ הסוכר הדרום אמריקאי הזול יותר. כל אלו הביאו את האי מרטיניק לצרות צרורות, את בעלי מטעי קני הסוכר לפשיטת רגל ואת הפועלים למהומות - בקיצור, בלאגן כללי.

דווקא בשיא התקופה, בשנת 1877, הבין קלמנט שיש דרך מוצא. הוא רכש את domain de l'Acajou, חוות מטעים גדולה ששכנה במרחק שלושה קילומטר מחוץ לעיר שלו, שנודעה בזכות איכות קני הסוכר שלה אבל פשטה רגל בגלל המשבר. הוא הקים באחוזה מזקקה והחל להתסיס ולזקק את קני הסוכר המשובחים שלו לרום נפלא. בניגוד לסוגי הרום ה"תעשייתיים" שנולדו כדרך לטפל במוצר הלוואי של תעשיית הסוכר הלא היא המולסה, כאן מדובר בזיקוק של המוצר ה"חקלאי" עצמו והוא המיץ הטהור של קני הסוכר. קלמנט החל לזקק, העובדים חזרו למטעים והמצב הכלכלי (לפחות שלו) חזר לקדמותו. והכי חשוב - אנשים שתו משהו וחייכו. קלמנט, שזכר את הברנדי הצרפתי מצעירותו בפריז, ניסה לשפר את הזיקוק ולזקק בסגנון המסורתי של ארמניאק. בית קלמנט הפך למכה של חובבי הרום אגריקול בפרט ושל הרום בכלל. כיום המזקקה המפורסמת עדיין שוכנת במרטיניק ומושכת מעל 160 אלף מבקרים בשנה. לקלמנט כמה סוגים של רום בגילאים שונים שמיוצרים בשיטות מסורתיות מאוד. לאחר יישון בחביות מדולל הרום המיושן לאחוז אלכוהול לביקבוק על ידי מים מנוטרלי מינרלים. הערבוב נעשה במיכלי ענק פתוחים בגודל 34,000 ליטר והרום מושאר שם כדי לעבור חימצון קל ואיטי שיוצר עידון ועיגול של הגוף והטעמים. אני אישית מעדיף את הרום קלמנט הלא מיושן שמהווה בעיני שיר הלל לזיקוק נכון ולטעמים טהורים ללא כיסוי של עץ. מדובר ברום לבן ששכן קצת בחבית ישנה כדי להתעגל ולהתחמצן מבלי לקבל שום טעם או השפעה של העץ עצמו. זהו מוצר מאוד עדין שישנה את כל מה שחשבתם על רום והוא מאופיין בניחוחות פרחוניים ולימון - בקיצור, משהו בין גראפה נהדרת לטקילה משובחת . 169 שקלים בחנויות דרך היין.