לקראת פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך היין" בוחרים חברי המועצה את הפייבוריט שלהם. והפעם: דוד הירשפלד עם דינסטון וירג'ן אוק...

יש חטא גדול שלפעמים בעלי ומנהלי ברים חוטאים כנגד ברמנים והוא להכניס מוצר חדש לבר בלי באמת להסביר עליו. כן, אם תקרא את התווית כנראה שתדע מספיק בשביל שיחת מכירה, אבל זה ממש לא מתקרב להסבר מפורט על משקה...

הוויסקי נסגר בצורה חלקה ונעימה שיורדת לגרון בהנאה, אבל עדיין שומרת את קו הדבש האלכוהולי... (צילומים: יח"צ)
הוויסקי נסגר בצורה חלקה ונעימה שיורדת לגרון בהנאה, אבל עדיין שומרת את קו הדבש האלכוהולי... (צילומים: יח"צ)
הוויסקי נסגר בצורה חלקה ונעימה שיורדת לגרון בהנאה, אבל עדיין שומרת את קו הדבש האלכוהולי... (צילומים: יח"צ) "מה זה שם בין הוויסקי, ההוא עם התווית הבהירה?", נשאלתי על-ידי לקוח בבר. "בוא נגלה ביחד, חייכתי אל הלקוח וקטפתי את הבקבוק החדש מהמדף. ככה בעצם פגשתי אותו. את Deanston כלומר. הסינגל הכי אלגנטי שאי-פעם הכרתי, ומאז בכל הזדמנות שיוצא לי להיתקל בו, אני לוגם ממנו בשמחה. האמת, אם הייתי צריך לבחור סינגל מאלט וויסקי כדי לחלוק עם בת-זוג או דייט לערב, כנראה שהייתי הולך על זה.
דינסטון וירגין אוק - בקבוק
דינסטון וירגין אוק - בקבוק
השילוב המנצח של דינסטון נובע בעיקר מהתהליך אותו עובר המשקה. כן, המרכיבים האיכותיים והמקומיים של ההיילנד בסקוטלנד בהחלט עושים את שלהם, אבל כאן העניין הוא שונה. דינסטון הוא וויסקי שהולך נגד המסורת השיווקית הרגילה של גילו של הוויסקי. לא מדובר כאן בנוזל שהתערבב עם החבית שלידו במשך עשרים שנה בשביל להתחבר לחבית הצעירה יותר למשך חודשיים. כאן מדובר בספיריט צעיר, כזה שעל גילו אפילו לא צריך לחשוב. נכון שהחוק קובע שכדי להיקרא סינגל מאלט סקוטש וויסקי הוא צריך לשהות שלוש שנים בחבית, אבל מעבר לזה בכלל לא שואלים בסיפור הזה. האלמנט השני שמשחק כאן תפקיד הוא העובדה שהוויסקי עובר פילטר לא מקורר, מה שמקנה לו יותר אופי וטעם של התזקיק המקורי ופחות עידון שיש להמון מהסינגלים שמגיעים מהאזור. לרוב, השלב של הסינון הוא השלב שנותן לזיקוק את העיגול הדרוש להשלמת הטעם. כאן הסינון הוא אחד משני השלבים שסוגרים את המשקה הזה, כשהשני הוא חביות עץ אלון אמריקאיות חדשות לגמרי - דבר הנותן נפח למנעד הטעמים ומעבה את הוויסקי הכל-כך צעיר הזה והופך אותו לילד בתחפושת של גבר. 'דינסטון וירג'ן אוק' הוא בדיוק המשקה שמשחק על שתי כפות המאזניים: מצד אחד יש לו ריח עמוק של עץ והוא מעלה באף כמעט פחד מעשן, ומצד שני הוא חלק ונעים עם טעמים שמזכירים דבש ומוסקט. כמו שחוטינר אומר: "אם יש לזה ריח שמזכיר לך לחם, אז עשו את זה נכון". אז כאן הטעם שולח אותך ישר למקום צעיר של מאפייה באירופה. המשחק ממשיך עם הטעימה כשהריח מתפתח באף ללימוני טיפה ומעקצץ והפה מתכסה בשכבה של פירותיות וטעם שמזכיר טופי. הוויסקי נסגר בצורה חלקה ונעימה שיורדת לגרון בהנאה קצת מתובלת, אבל עדיין שומרת את קו הדבש האלכוהולי. בקיצור, מדובר במשקה מפתיע בהחלט שכל מבין וויסקי, או סתם חובב שתייה, ירצה וצריך לטעום. * פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך-היין": 24.12.15, 20:00, דרך היין, דרך השלום 9, תל-אביב. עלות למשתתף: 75 ₪, מתוכם 10 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. מחיר מיוחד לחברי מועדון 'דרך היין': 50 ₪, מתוכם 15 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. למידע נוסף: 072-2222002