שמוליק וולברג לגם גלן פרקלאס 10 שנים, חזר אחורה בזמן ושמח לגלות שגם היום ספיי סייד קלאסי עושה לו "דיגים" בגב...

אין ספק שיחסית לשוק קטן מאוד, אנחנו חשופים לשפע ולמגוון מוצרים שיש ויאמרו, במידה רבה של צדק, הרבה מעבר להיגיון. בוודאי מעבר להיגיון כלכלי. זה ניכר בשוק היין, הן בייצור המקומי והן בכמות היבוא, בשוק הבירה - כנ"ל, ובמגוון העצום של מותגי אלכוהול, בעיקר בוודקה ובוויסקי, ביניהם מתחבאים להם לא מעט מותגים ראויים.

עמק העשב הירוק (צילום: יח"צ)                                    עמק העשב הירוק (צילום: יח"צ)
עמק העשב הירוק (צילום: יח"צ) אם כבר הזכרנו ויסקי, כשמדובר במאלט וויסקי, העניין נעשה קיצוני יותר. עשרות מותגים מיובאים ארצה, אם כי רובם לא באים לידי ביטוי בנישת צריכה כל-כך קטנה וחבל. אם נסתכל על מדף הוויסקי בברים ומסעדות, רובם יחזיקו כמה מותגי מאלט בודדים, מן הסתם יהיו אלו המותגים הקלאסיים והמפורסמים. כן, ביניהם יהיה גם מספר זעום של מקומות שיחזיקו מגוון רחב יותר כי זו התמחותם. כך קרה לי ממש לפני מספר ימים, במקום מתמחה שכזה, שעיניי נחו על גלן פארקלס 10 שנים, ותאמינו לי שאיחוד היה מהנה מאוד. מזקקת גלן פרקלאס (עמק העשב הירוק) בספיי סייד שנוסדה על-ידי רוברט היי הוקמה על אדמת חווה חקלאית וקיבלה את רישיון הזיקוק שלה בשנת 1836. ב-1865 נרכשה המזקקה על-ידי ג'ון גרנט ובנו ג'ורג' אף הם חקלאים בני חקלאים. פרקלאס הוא אחד מהמותגים הבודדים שעדיין מנוהל על-ידי צאצאי המשפחה ולא נרכש, כמותגים רבים אחרים, על-ידי קרטלים. עד שנות ה-30 של המאה ה-20 ייצרה המזקקה את תוצרתה בעיקר עבור מבקבקים שייצרו בלנדים עצמאיים. רק החל משנות ה-60 התרכזה המשפחה בייצור וויסקי משלה – מצב שאיפשר לה להוציא סדרות מיוחדות הנקראות "בציר". כיום ניתן למצוא סדרות "בציר" משנת 1954 ועד 1994. הדבר מתאפשר גם משום שלא כמו רוב המותגים המיישנים את הוויסקי שלהם בגלאזגו, חביות הוויסקי של גלן פרקלאס מתיישנות במזקקה עצמה. כ-50.000 חביות, רובן חביות שרי והאחרות חביות בורבון שעברו מחזור יישון בוויסקי סקוטי, שוכבות בכל שלב, מצב המאפשר לה לייצר את אותם הבצירים. נפגשתי עם הוויסקי הזה במקרה. לא שלא הכרתי אותו קודם, אבל ביום-יום אתה לא תמיד נותן את הדעת עם כל כוס שאתה מוזג ושולף מהזיכרון אהבות נשכחות. הלגימה של הגלן פרקלאס 10 שנים בהחלט זרקה אותי אחורה בזמן, לתחילת ימי בתחום. הזיכרון הזה של לגימת וויסקי ספיי סייד קלאסי עם האפיון של שרי, מאלטיות ועישון עדיין עשתה לי "דיגים" בגב. אז למי מכם שהסקרנות עדיין קיימת אצלו, אני ממליץ לעזוב לרגע הרגלים אוטומטיים ולהרחיב את המבט. יש לכם סיכוי די טוב להיות מופתעים.