נקמת הסקאפה

סקוטי ענק עם קול רועם, צנונית בריטית עם חיבה לקעקועים ובחור מהקריות עם חיבה לכבשים - שמוליק וולברג מספר על חווית ויסקי בלתי נשכחת

זה היה לפני זמן רב, כשעוד הייתי תזקיק צעיר בחבית. בתחילת דרכי בתחום הוזמנתי עם עוד שמונה חברים (השמות שמורים במערכת) כאורח של חברת "אלייד דומק" לצורך היכרות עמוקה יותר עם מותגי הוויסקי שלה: בלנטיין, לפרויג, סקאפה, גלן דרונך, מילטון דאף ועוד כמה. זה היה ביקורי הראשון בסקוטלנד כמו גם של חבריי למשלחת. את פנינו קיבל ביג ג'ון, סקוטי ענק, מעל 2 מטרים גובהו, עם שיער אדום כאש בוערת, בלבוש סקוטי מסורתי, קול בס רועם והרבה משובה בעיניים. איתו הייתה גם רייצ'ל שאותה הוא חנך כמחליפתו וניכר היה עליה שהיא במתח. הוסענו אחר כבוד לבית האירוח של מזקקת גלן דרונך במזרח ההיילנדס, אחד האזורים היפים של סקוטלנד, כדי להיות כלואים בו למשך 3 ימים. לארוחת הערב בחדר האוכל של בית האירוח הגענו כבר מבוסמים אחרי שדגמנו מהמבחר המשובח של הבקבוקים שהיו בחדר ההסבה.

שמוליק והצנונית הבריטית רייצ'ל לא אכזבה. בתחפושת של צנון בריטי, שבהחלט הלמה אותה, היא דקלמה בפאתוס מוגזם את שירו המסורתי של רוברט בארנס תוך התעללות מוגזמת בהאגיס המסכן שנח על השולחן. הארוחה החלה והשיחה נסבה על קעקועים כשרייצ'ל משתפת אותנו בתהייה מדוע נשים מקעקעות את חלק הגב התחתון קרוב לישבן (בחיי, לשם הגיעה השיחה). IT'S FOR DOGGY STYLE, ענה לה באדישות חבר המשלחת המקועקע מהקריות. פניה של רייצ'ל קיבלו גוון ירוק שכמותו לא ראיתי, גם אחרי שחשבתי שמיציתי את כל המושג שנקרא "ירוק" שראיתי בסקוטלנד. וכך נמשך הלילה בשתייה כשאנחנו חוקרים ויסקי בשם סקאפה, שעד אז לא הכרנו. טוב לא בדיוק מחקר, סתם מעשה סדום בבקבוקים. אני הגעתי בזמן לארוחת בוקר תוך סינון קללות שקטות בגרמנית שזה קרוב לגאלית. כך קרה עם עוד מעט " אנשים אחראיים". אבל לכמה מחברי המשלחת האחרים נאלצנו לפרוץ את דלת החדר כדי להוציא אוצם משם ואת המקועקע מהקריות מצאנו באחו ולא רחוק ממנו ראינו כבשה עם מבט ממזרי ושמח בעיניים. כשהשלמנו את ההתכנסות בחדר האוכל שמענו את קולו של ביג ג'ו מרעים: This is the revenge of the scapa! רוצים לזכות בכרטיס זוגי לתערוכה השנתית של ויסקי מגזין? זו ההזדמנות שלכם: http://goo.gl/XfwliX