הנה 10 מפורסמים שהאלכוהול הרג. אולי אין לכם סיכוי להתפרסם ככה, אבל אם תשקיעו בתחום הזה כמונו, ואללה, יש מצב שכן...
סקוט פיצג'רלד (1940-1896)
סקוט פיצג'רלד, הגאון שכתב את "גטסבי הגדול" ו"ענוג הוא הלילה", היה שתיין עוד מימי הקולג' שלו. בשנות העשרים המתקדמות לחייו, פיצג'רלד היה כבר אלכוהוליסט מתקדם ובשנות השלושים המתקדמות היה שבר כלי, שסבל, בין השאר, משחפת ומהתקפי לב. הוא סחב עד גיל 44, דפק עוד התקף לב טוב אחד, ונטש את העולם.
בילי הולידיי (1959-1914) בילי הולידיי, הקול הגדול של הג'ז הנשי, נדם בגיל 44, אחרי ששנים לקח סמים ושתה אלכוהול באופן שוטף. הולידיי אמנם חדלה לשתות אחרי שאובחנה כחולה בשחמת הכבד, אבל חזרה לעצמה ולבקבוק, עד שמתה בבית-חולים בניו יורק מסיבוכי מחלת השחמת. קריסת הלב ובצקת בריאות, אם אתם ממש מתעקשים על תוצאות ביקור הרופאים האחרון.
ג'וזף מקארתי (1957-1908)
האיש שיכול היה לעשות היום קריירה נפלאה בישראל כיכב בארצות-הברית של שנות החמישים כסנטור ידוע לשמצה שהיה רודף שמאלנים, בוגדים והומואים – בדרך-כלל על לא-כלום בכפם. העבודה הקשה, המתחים וכפיות הטובה של השתולים למיניהם דחפו אותו עמוק יותר ויותר לתוך הכוס. הוא הפסיק לשתות רק בשנת 1957 הודות לדלקת כבד שסיימה את חייו. לפעמים זה נגמר עם סוף טוב.
ג'ימי הנדריקס (1970-1942) ג'ימי הנדריקס, האלוהים של הגיטרה והאיש שבזכותו למדנו כולנו לנגן בשיניים, היה סופרמרקט מהלך של סמים מסוגים שונים, כולל תרופות הרגעה. אבל על הדרך הוא גם שתה לא מעט, והשילוב החינני הזה גרם לכך שלילה אחד בשנת 1970, בחדר במלון לונדוני, הנדריקס הקיא ונחנק בשנתו, והופ, הלכה עוד אגדה. מה שכן, מועדון כוכבי המוזיקה המתים בגיל 27 צירף אותו לנבחרת בזרועות פתוחות.
ג'ק קרואק (1969-1922)
ג'ק קרואק הוא אחד הכותבים האמריקאים הדגולים במאה שעברה, ומראשי, מה שנקרא, "דור הביט". כמו יומן המסע המפורסם שלו, "בדרכים", קרואק התגולל פה ושם, צלל לרוחניות, לסמים ובעיקר להרבה אלכוהול. ערב אחד, בזמן שלגם וויסקי, חש בבטנו, התחיל להקיא דם ואושפז בבית-חולים. לערב הבא הוא כבר לא הגיע, כתוצאה מדימום שגרמה השחמת הארורה.
ג'ון בונהם (1980-1948) ג'ון בונהם, ה'מתופף' של לד זפלין, שנבחר על-ידי הרולינג סטון לה'מתופף בכל הזמנים', חש צורך לשתות משהו גם בוקר אחד באחד ממסעות הלהקה, בשנת 1980. בארוחת הבוקר ההיא הוא הוריד איזה 16 שוטים של וודקה, ומי יודע מה עוד, ומשום מה רצה אחר-כך לישון. בונהם נלקח לנמנם, ובדיוק כמו אגדת הגיטרה בפסקה שמעליו, הקיא בשנתו וסיים את הקריירה שלו.
ריצ'רד ברטון (1984-1925)
כוכב הקולנוע והתיאטרון הוולשי (ברטון וולשי, הקולנוע והתיאטרון בכל העולם), עשה, בין השאר, את "קליאופטרה", "אילוף הסוררת" ו"מי מפחד מוורג'יניה וולף". בין לבין מצא ברטון זמן להתחתן חמש פעמים, פעמיים מהן עם אליזבט טיילור. עם או בלי קשר הוא היה שתיין כבד, אובחן כחולה בשחמת הכליות והכבד ומת מדימום תוך-גולגלתי בביתו שבשווייץ.
וויטני יוסטון (2012-1963) בפרק "זמרות גדולות ששותות ומסתממות עד שהן מתות" יש מקום נכבד לגברת יוסטון, שסבלה בחייה, למרבה הצער, גם מהמחלה הקשה המכונה בובי בראון. הקריירה המרשימה שלה, במוזיקה ובקולנוע, הסתיימה במימי האמבטיה של הביוקר בחדר שפירגנה לעצמה בהילטון בוורלי הילס. הקוקטייל הסופני שגרם להתקף הלב היה מורכב, כך מעריכים, מתרופות מרשם, סמים פחות רפואיים והרבה אלכוהול. רק למקרה שחשבתם שקוקטיילים זה רק לחלשים...
ג'ורג' בסט (2005-1946)
את החיבור הנחמד שבין כדורגל למשהו-לשתות לקח ג'ורג' בסט לגמרי לקצה. האייקון מצפון-אירלנד, ששימש בתפקיד רוח הקודש במנצ'סטר יונייטד בשנות השישים ותחילת השבעים, שתה כמו חזיר עד שעבר השתלת כבד בשנת 2002. אבל הרבה שנים של השקעה שיטתית בתחום עשו את שלהן, וכעבור שלוש שנים ג'ורג'י חטף דימום שממנו כבר לא יצא. ינצור האל את פול גאסקוין.
איימי וויינהאוס (2011-1983) איימי וויינהאוס, כולה בת 27 ועשרה חודשים הבחורה - מה שהכניס גם אותה כמו גדולה למועדון 27 האלמותי - היתה וויינהאוס, זמרת אנגליה מבית יהודי ששרה כמו שחורה, כשהתבזבזה למוות מהיסטוריה רצופת סמים ואלכוהול. גם אצלה ההרס העצמי היה גדול אפילו מהכישרון, והוא החריב בהתמדה את הבריאות הגופנית והנפשית שלה. וויינהאוס המגניבה והעלובה נמצאה מתה בדירה שלה בלונדון עם כמות אלכוהול בדם שמספיקה לתדלק להקה שלמה. הרופאה שלה סיפרה אחר-כך שהיא היתה בגמילה, וחזרה לשתות רק כמה ימים לפני כן. איך חבל...