זיו לנצ'נר קפץ לקטנה ב"טפאו", דגם כמה טפאסים, שטף הכל בסנגריה קרה וגילה שהיא מה-זה זורמת...

שקועים בעצמכם ובכוסותיכם ככל שתהיו, אין מצב שלא הבחנתם בחום שמשתולל בחוץ. ולפעמים גם בפנים. בחום כזה, גם אנשים כבדים זקוקים למשקאות קלים. מה אתם מעווים את פרצופיכם השיכורים? מה ששמעתם. מרווים, צוננים, קולחים - משקאות קלים. נו, אז ככה הגעתי לסנגריה...

טפאו - אווירהטפאו - אווירה
ככה גם הגעתי לבר של טפאו בתל-אביב, עליו לא רכנתי כבר כמה וכמה שנים. משמח לגלות שעדיין עושים כאן טפאס משובחים, ועדיין נותנים כאן ברכיבים ובאווירה שעומדים בסטנדרט ספרדי, ומה זה קנקן המיץ האדום שלידי? וואלה? סנגריה. היא נמכרת גם בכוסות ובקנקנים קטנים, אבל זה הרי רק יין אדום עם פירות וחברים (ברנדי, ליקר משמש, מיץ תפוזים, פלחי הדרים, קינמון וציפורן), אז בואו לא נגזים. קנקן ליטר (120 שקל) הוא מרגיעון סביר לשני גרונות צמאים. על תקן של משקה קל, הסנגריה הזו היא מותק של סנגריה: נעימה, פירותית, קיצית, ואומרים שאפילו אלכוהולית. תאכלי את הלב, דיאט קולה. המטבח של טפאו מציע קשת נאה ומוקפדת של מנות העומדות איתן בפני עצמן. פולפו א-לה פלנצ'ה, למשל, תמנון הבית הבשרני והמגובש כל-כך, עד שקשה לנחש על-פי מרקמו שהוא רק תמנון, על מצע סלט חצילים כהה, פיקנטי, עשיר ומעשיר (40 שקל). אז פולפו נבלע בהערכה ובחדווה, אבל הנבחרת בטורניר הנוכחי היא דווקא הגברת השחורה - פאייה נגרו של פירות-ים (54 שקל). צבע הדיו השחור מעניק לה נופך דרמטי ומעמיק אותה, והיא עמוקה ממילא בטעמיה. פאייה כפי שפאייה ראויה להיות, מאורז נכון, עם השילוש הקדוש - שרימפס, קלמארי, מולים - בתיבול מלא ומעניין, במחבת אישית מקסימה. לסנגריה הקלה שנבעה ברקע, הפאייה נתנה קונטרה של עוצמה. למעשה, היא לא ליוותה את הסנגריה. היתה זו דווקא הסנגריה שליוותה אותה. וכשהסתכלנו בקנקנן, וגם בקנקן המתרוקן, לא יכולנו להתרשם שמישהי בתוכו מתבאסת, או מתנגדת. להפך, היא מה-זה זרמה...   טפאו. הארבעה 16, תל-אביב