חיליק גורפינקל, טיפוס נוסטלגי, נתקף געגוע לשנות השמונים העבשות והחליט שהגיע הזמן לשדך יין טוב לגבינות משובחות. והפעם: טפרברג אינספייר פמיטאז' וגבינת פלורט…

ובכן, מכאן והלאה זה יהיה הרבה יותר מסובך. אחרי ש'שרפתי' בכתבה הראשונה בסדרה את רוב הטקסט שאפשר לכתוב בכתבות כאלה, כלומר, למה בכלל להתעסק בנושא הישן והעבש הזה המכונה גבינה ויין (רמז: למה לא….?!), כל מה שיישאר לי מכאן והלאה הוא להיות קצת - או הרבה - יותר רציני ולדבר על הקורבנות עצמם. כלומר הגבינות והיינות. הקיץ נמשך בכל עוזו וימשיך כך עד נובמבר מן הסתם, גם אם יקראו לזה סתיו (אין דבר כזה אצלנו). ולכן, גם הפעם נטעם ביחד, אני באמת ואתם וירטואלית, עוד יין לבן. אתם יותר ממוזמנים לשים יד על בקבוק כזה. לא יקר, זמין וטעים. אני מדבר על טפרברג אינספייר פמיטאז' - היין החדש של יקב טפרברג, המשתפר הגדול של השנים האחרונות שהפך כמעט בן לילה מיקב המזוהה עם יינות קידוש מתוקים, לאחד היקבים המרתקים ביותר בישראל. הדברים ידועים למי שעוקב, ומי שלא, כדאי שיתעדכן. זה ישתלם לו.

חומציות היין ריככה מעט את שומניות הגבינה ולהפך והשידוך התגלה כמוצלח… (צילום: חיליק גורפינקל, יח"צ)

טפרברג שחררו לאחרונה לשוק יין שהטענה היחידה כלפיו, כמו לגבי כל שאר היינות של טפרברג, הוא השימוש הבלתי נסבל כמעט בשמות לועזיים. לא שהם היחידים, אבל זה מצטרף לבקבוקים המהודרים מדי וחבל, כי מה שמסתתר מאחוריהם הוא כמעט תמיד, יינות שבמקרה הטוב הם טובים ובמקרה הטוב יותר - מצוינים. הפמיטאז' שלפנינו (מה זה?) הוא אפילו יותר מכך. הוא יין מקורי, חדשני ו... ארכאי.

עם כל הכבוד...

מדוע מקורי וחדשני? מכיוון שהוא מציג בלנד חדש. מדוע ארכאי? מכיוון שהוא מציג בלנד חדש. מיד אסביר. היין החדש מורכב מערבוב של זני סוביניון בלאן, גוורצטרמינר ו... דאבוקי. כן, מסתבר שבשקט-בשקט, הופכים ענבי המאכל המקומיים הללו לזירת ההתרחשות הכי מרתקת בעולם היין המקומי. זה התחיל עם היינות של מנזר כרמיזן, המשיך עם המראווי של רקנאטי, עבר אל הדאבוקי של פלדשטיין ונוחת עכשיו בבלנד החדש של טפרברג.

הדאבוקי הוותיק והטוב הוא אמנם צלע שלישית בבלנד הזה, אבל כנראה שמשמעותית למדי. התוצאה היא יין קליל, טעים, חומצי ומרענן ובעיקר, ובעצם זה ממש לא העיקר (העיקר שיהיה טעים ונעים), פמיטאז' הוא יין מעניין המוסיף נדבך נוסף לחקירות ההולכות ומתרחבות של הזנים המקומיים ויכולתם ליצור יין משמעותי. זהו מהלך שקשה להפחית בחשיבותו עבור תעשיית היין המקומית, לפחות עד שיימצאו, או יותר נכון ייווצרו, זני ענבי יין מקומיים קצת יותר מעניינים מהארגמן, עם כל הכבוד, ויש כזה.

בוגרת בת שבועיים

טפרברג, אינספייר, פמיטאז' 2016
טפרברג, אינספייר, פמיטאז' 2016
אל הפמיטאז' הנעים והחומצי, צירפה דבי הרדוף, המנהלת המקצועית של מחלקת הגבינות במעדניית 'אגתה' ברמת-החייל, והמארחת שלי בכל הסדרה הזו, גבינת 'פלורט'. ה'פלורט' היא גבינת עזים צרפתית רכה מקטגוריית ה-Double Cream, כלומר, גבינות שאחוז השומן הכללי בהן מגיע ל-70-60%, בניגוד ל-50% בגבינת 'ברי', למשל. ההשוואה ל'ברי' אינה מקרית מכיוון שבמקרה של ה'פלורט', היא אכן מזכירה אותה מעט בהבדל משמעותי אחד - טעמה הרבה פחות 'חריף' וחזק.

מכיוון שברי אינה גבינה חריפה או חזקה, אתם יכולים רק לדמיין עד כמה היא חמאתית ועדינה, או פשוט לתת קפיצה ל'אגתה' ולהפסיק לדמיין. ה'פלורט' מיוצרת בעמק הרון. בדרך למוצר הסופי מסונן החלב כמה פעמים דרך ממברנות עדינות במיוחד, מה ששומר על כל החומרים המזינים, אך מסיר הרבה 'לכלוכים'. זמן ההתבגרות הוא קצר יחסית ועומד על שבועיים בלבד.

השידוך לבלנד החדש של טפרברג התגלה כמוצלח מאד. חומציות היין ריככה מעט את שומניות הגבינה ולהפך. גם המתקתקות הקלה שתורם מן הסתם הגוורצטרמינר לבלנד, מוסיפה את שלה לשידוך המקסים. חום קל.

אגתה. ראול ולנברג 24, רמת-החייל, תל-אביב