חיליק גורפינקל ממשיך לנסות לשדך בין בירות לחטיפים, והפעם: בירה 'ברנארד' ועוגיות עבאדי…

ככל שחולפים השבועות ואני ממשיך עם המדור המוזר והתמוה הזה, אני מתחיל לתהות כמובן, האם יש בו עוד טעם ועם מי בדיוק אני מדבר שם. אך מכיוון שהתהייה האחרונה קיימת בעצם תמיד, ומכיוון שאני אדם אובססיבי משהו (אך רק במידה קלה…) אני מתעקש להמשיך עד שאקבל הוראה מפורשת לחדול. את המחיר ישלם כמובן רק אדם אחד. אני. הזוג שלי להפעם הוא בהחלט זוג בהפרעה. מצד אחד - בירה שמגיעה מארץ הבירות הכי טעימות שיש, לפחות אם שוכחים לרגע את גרמניה, ומצד שני - משהו שהוא לא לגמרי חטיף.

ההפתעה היא גדולה. ולא שהיא רעה או לא טעימה, לגמרי לא. רק קצת לא צפויה, לפחות בשבילי. אבל שאלה יהיו הבעיות שלי... (צילומים:, יח"צ, חיליק גורפינקל)ההפתעה היא גדולה. ולא שהיא רעה או לא טעימה, לגמרי לא. רק קצת לא צפויה, לפחות בשבילי. אבל שאלה יהיו הבעיות שלי... (צילומים:, יח"צ, חיליק גורפינקל)
ההפתעה היא גדולה, רק קצת לא צפויה. אבל יאללה, שאלה יהיו הבעיות שלי... (צילום: יח"צ, חיליק גורפינקל)

בירה 'ברנארד' היא מותג ותיק מאד במולדתה, צ'כיה, אך אינה ממש מוכרת אצלנו. למרות שגם היא לאגר, ואולי אפילו בהיר, לפחות באופן רשמי, ורוב מה שנוחת על חופינו מצ'כיה הינם לאגרים בהירים, מרירים, קלילים ונהדרים, הרי שבפועל היא מתנהגת קצת כמו לאגר כהה, או בעברית קלה - גולדסטאר. לא שזה רע, לגמרי לא, גולדסטאר היא אחלה בירה, אבל כשמה שאתה מחכה לו אמור להיות טיפה יותר דומה ל... מכבי, ההפתעה היא גדולה. ולא שהיא רעה או לא טעימה, לגמרי לא. רק קצת לא צפויה, לפחות בשבילי. אבל שאלה יהיו הבעיות שלי.

בירה ברנרד - בקבוקבירה ברנרד - בקבוק
הבלגאן הגדול מתחיל כמובן עם הפרטנר שלה. עוגיות עבאדי הם דיסוננס קוגניטיבי מוחלט. מצד אחד - הן אכן ממכרות וטעימות לאללה, או כמו שאומר האדון עבאדי (זה באמת הוא?) בפרסומת ההיא: "לא חשבתם שאגלה לכם את המתכון..?", אחרי הביפ הארוך שמאחוריו הוא מניע את שפתיו כשהוא כאילו מוסר את המתכון. הן גם מאבני היסוד של כל נשנשן מתחיל, ומתקדם, וגם כל מארח שמחפש משהו שיקלע לטעמם של כולם מבלי להעליב אף אחד.

אלא שכל זה לא ממש מצליח להעלים את העובדה הפשוטה. והיא שעל אף טעמה המצוין מדובר בפצצת חנק די קטלנית. עוגיית עבאדי, ואני מדבר על המוצר הבסיסי ולא על העוגיות 'בטעמים' שצצו בשוק בשנים האחרונות, היא עוגייה, איך נאמר זאת בעדינות, קצת יבשה. בעצם למה שאהיה עדין, הרגע כבר ויתרתי על זה. עוגיית עבאדי היא עוגייה מאד יבשה. מה שרק הופך את החשק לאכול אותה למוזר מאד. ויש חשק כזה. לפחות לי. לפחות לפעמים. חשק שקשה להסביר.

היא גם לא ממש חטיף קלאסי להניח קערית ממנו ליד הבירה שלך. אבל לפעמים היא כל מה שיש ותמיד, בכל מרכול הכי מעפאן, תמצאו חבילה או שתיים, או ארבע מאות, ממנה. בקיצור, בעיה. אבל מי אמר שהחיים קלים. ושאלה יהיו הבעיות שלנו. תמיד. ולא למשל, הקיץ הקרוב ומה שהוא וההנהלה החדשה מתכננים עבורנו במהלכו. תהיו לי בריאים.