לאכול דג מלוח לא לבד ולא לגמרי בחושך

חיליק גורפינקל, רוב הזמן פולני, אבל לא רק, הסתער על שבוע האוכל של בני התפוצה בניבים חשופים. הוא די נהנה, אבל כמו כל פולני טוב, זה עלה לו בבריאות...

אז זהו? עכשיו צריך להפוך את הבדיחה הפרטית הקטנה שלי ושל חוטינר לטור שבועי? שלא נדע. אבל קצין פולני תמיד מקיים את ההבטחות שלו. אז כאשר אבדנו, אבדנו. בואו נתחיל.

איך אמר זאב רווח במובטל בטיטו: "וולאק, נחנקתי מהדג מלוח..." (צילומים: יח"צ) כשתקראו את השורות האלו, יהיה כבר שבוע האוכל הפולני (השני, השני) זיכרון רחוק ועמום, וכולכם תתעסקו רק בביבי ובנט, יאיר וציפי. טוב, לא חשוב. אם כי אתם חייבים להודות שהצילום הזה מאחורי דלת הטורקיז הוא באמת משהו... ובכל זאת, לפחות לטעמי, נפל דבר בישראל. כי הנה פתאום, בתוך כל המולת המלחמות והבחירות, הופכת לה בדיחה פנימית, ומהטובות שהיו כאן, למוסד של ממש, שלא לומר אינסטיטיוט. שבוע האוכל הפולני נראה בתחילה (לפחות לי, פולני מקצועי ברישיון) כרעיון מקסים אבל קצת מוזר. והרי אנחנו נמצאים כבר זמן רב, תחת מתקפה קשה של משוררים מזרחים צעירים, פרועים ולא ממש שובבים שמתעקשים להסביר לנו שאשכנזי זה לא מוצא, אבל גם לא מקצוע, אלא ממש קללה. וזה עוד עדין. והנה, דווקא עכשיו - כשאשכנזים רבים וטובים, ובראשם כמובן הפולנים, מחפשים לא רק דרכון פולני, אלא גם שורשים במקנס או בבגדד (ותאמינו לי, מי כמוני יודע. אני הרי מנפנף בחצי הסלוניקאי שלי כמוצא שלל רב בכל הזדמנות) - חוזר לו שבוע האוכל הפולני הזה ומנפנף בגפילטע שלו כאילו אין ליכוד וכחלון והסלולארי המוזל שלו הם רק שמועה ורועי חסן בכלל כבר אושפז בבית ביאליק. טוב, נו, שוין, שיהיה. אז אחרי שבשבוע האוכל הפולני שעבר התחבאתי לבד בבית בחושך מרוב הלם ומיזנטרופיות מהולים ברחמים עצמיים וקצת חלושעס, החלטתי הפעם לשחק אותה גראף פוטוצקי ויצאתי לבלות לא פעם אחת ולא פעמיים אלא שלוש. אחרי סלק עטוף בבריוש מבית מדרשה של הקונדיטורית הנאווה מיכל בוטון בבר היין של עומר וג'מה, ואחרי בורקס עם אווז של ג'נטה בוגדנוביץ', בת למיעוט הטאטרי-מוסלמי בפולין בג'וז ולוז (או כמו שאמר מוסי מוכר הדגים: "יכולת לסמוך על הבנות מהג'וז שאפילו בשבוע האוכל הפולני הם תמצאנה ערבייה להביא אותה.") הרגשתי מוכן ומזומן והתייצבתי, אחרי כמעט שנת היעדרות, במנזר. טיפסתי על הכסא, מוקף במלכת פולנייה ופמלייתה (רונית, אני יודע מה עשית בקיץ שעבר היית בכלל בתאילנד...) ובהיתי מוקסם והמום במרתה ופיליפ דניאלק שנראים כמו כל דבר חוץ ממוכרי דגים מלוחים או אפילו כאלה שיסכימו לאכול אותם, כל שכן לפלט אותם בעצמם. פיליפ נראה כמו עוד אחד מטבחיו של ליאור הרגיל, מגודל ראסטות (בלונדיניות אמנם) ומחורר תנוכים. מרתה, לעומתו, נראית כמו נכדתו של חמלניצקי, שיקסה בלונדינית יפה להחריד. כשהיא יושבת לידך, אתה עוצם עיניים וחושב על סבתא פלה. הזמנתי שליש בקס וצ'ייסר זוברובקה והתחלתי לעבוד. ההרינג הראשון היה גם האחרון שהזכיר דג מלוח - מכוסה בשמנת ובצל וטעים לאללה. אבל אז הגיעו המוזרויות. להרינג בסלק היה טעם של דג מלוח שטבע בבורשט. כל אחד לחוד זה מצוין. ביחד זה לא עבד. ההרינג בשלושה סוגי חרדל היה טיפה יותר מוצלח אבל אני לא ממש התרשמתי. ההרינג החריף (הרינג- חריימה, קרא לו מוסי) היה ממש טעות ניווט קשה וההרינג המטוגן בקארי ירוק וריבת חמוציות היה בדיוק מה שהוא נשמע - מופע פסיכדלי של דג מלוח על אקסטזי. שמלאץ הרינג פוגש את פינק פלויד. ואז הגיעה מנה שלא פיליפ ומרתה יצרו אלא דווקא ליאור שלפי בקשתם תרם את הפרשנות שלו למה שהוא מגיש ממילא בכל ימות השנה. הרינג טוניסאי. ראיתם? מי שתולה את רועי חסן על הקיר במערכה הראשונה, שלא יתפלא אם יקבל הרינג טוניסאי בשלישית. מה אומר ומה אדבר? שוס. אני מקווה שליאור יאמץ את המנה הזו אל חיכו ותפריטו בכל ימות השנה. זו היתה הפעם הראשונה, והאחרונה, בה ראית לדג גם את המלוח. הדג שכב כמו שהוא ולצידו גרגרי חומוס מבושלים, תפוחי אדמה צלויים בקליפתם, פרוסות עגבנייה, טבעות בצל אדום חי והשיא - ממרח לימונים כבושים ועריסה. קצת מזה וקצת מזה על ביס של דג והנה מוריס מהסנדביץ' הטוניסאי של אשדוד פוגש את מתי המקלל בגן-עדן של שותים. מקסים. אבל עוד לא סיימנו. מכיוון שכבר הייתי קצת בגילופין, לא נזהרתי ולא שמרתי על כבודי הפולני והזמנתי את המנה הכי פסיכית. הרינג בשמנת, שמיר ו... תותים טריים. דג מלוח פוגש את קפולסקי. אלא שהנורא מכל עוד היה לפני. מילא שהזמנתי את זה. מילא שאכלתי את זה. זה היה טעים. מאד. להפליא. להחריד. סיימתי את הזוברובקה השלישית ויצאתי מבויש לרחוב. שמחתי שסבתא כבר מזמן בעולם שכולו שמאלץ. בבית בדקתי אם יש דילים שווים על כרטיסי טיסה לקראקוב, היכן ששוכנים שניים מתוך שלושת הסניפים של 'שגרירות ההרינג' - רשת המסעדות הקטנה של מרתה ופיליפ. נזדרובייה. דז'נקוייה. ברדזו סימפטץ'.